תשע"ג באחד העם: מי הרוויח ומי הפסיד? - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
הבורסה מסכמת שנה

תשע"ג באחד העם: מי הרוויח ומי הפסיד?

תשע”ג לא היטיבה עם המשקיעים במדדי המניות המובילים של ישראל, ות”א 25 טיפס ב–2% בלבד - הרחק מאחורי המדדים המובילים בארה”ב, באירופה וביפן ■ האג”ח הצמודות הממשלתיות עלו בשנה החולפת ב–8%, ומדד התקשורת עלה ב–40%

2תגובות

> בעוד יומיים יחגגו היהודים בישראל את כניסת השנה חדשה, תשע”ד.

אחיהם שמתגוררים בארה”ב יוכלו לברך על היין ולהודות על התשואה הנאה של 11% שהניב להם מדד S&P בשנה העברית היוצאת.

שוק המניות התל־אביבי דישדש בתשע”ג, כשמדד ת"א 25 הסתפק בשנה היוצאת בעלייה של 2%. גם מדד ת"א 100, שעלה ב–5% בתשע”ג, הניב תשואה פחותה בהרבה מזו שרשמו המדדים המובילים בארה”ב, באירופה וביפן - כך עולה מנתונים שנאספו במחלקת המחקר של הבורסה.

כתבות נוספות באתר TheMarker

עוד כתבות בנושא

האם "מועדון ההון" השתלט על המדינה?

בעקבות התביעה הייצוגית: האם צפייה באמצעות המחשב תחייב תשלום אגרה?

נתוני המקרו של המשק הישראלי, שפורסמו לקראת סוף תשע”ג, הם מעודדים. כך, למשל, צמח המשק ברבעון השני של 2013 ב–5.1% ‏(בערכים שנתיים‏), לאחר שנתיים רצופות של צמיחה בקצב של כ–3%–3.7%. האינפלציה בתשע”ג הסתכמה ב–2% - במרכז טווח יעד האינפלציה של הממשלה. התייצבות המחירים איפשרה לבנק ישראל להפחית את הריבית במשק ב–0.25% שלוש פעמים עד ל–1.25% בסוף השנה העברית.

למרות הפחתת הריבית נחלש בשנה האחרונה הדולר מול השקל בכ–9%.

הבנקים עלו

הניקיי היפני התחזק ב–17% בתשע”ג, הדאקס הגרמני הוסיף 14%, והקאק הצרפתי טיפס ב–13%. את העלייה החדה ביותר בישראל רשם מדד ת”א תקשורת, שזינק ב–42%. בתשע”ב ירד המדד ב–44%. בלטה בזק, שזינקה בשנה היוצאת ב–53%. סלקום ופרטנר קפצו ב–29% ו–20% בהתאמה. גם למניות החברות הקטנות יותר היתה עדנה בתשע”ג. מדד יתר 50 עלה ב–42%, לאחר עלייה של 18% בתשע”ב. בלטו בשנה היוצאת מניית מזור רובוטיקה שזינקה ב–215%, ואודיוקודס שהתחזקה ב–130%.

מדד ת"א נדל"ן 15 טיפס ב–40% בתשע”ג בהובלת כלכלית ירושלים, שזינקה ב–61%. עזריאלי, המניה הגדולה במדד, הוסיפה 14.5% במדד.

למרות הסערה סביב שכר הבנקאים, מדד הפיננסים סיים שנה מוצלחת עם עלייה של 32% לאחר שאשתקד איבד המדד 13%. את העלייה הובילה מניית פועלים אי.בי.אי, שהתחזקה ב–44% בעקבות ההתאוששות בשוק החיתום. המניות בעלות המשקל הגדול במדד, הפועלים ‏(15%‏) ומזרחי טפחות ‏(16%‏), טיפסו בתשע”ג רק ב–6% ו–2% בהתאמה.

השנה היוצאת גם התאפיינה בדשדוש במחזורי המסחר, שתרם להתפטרותם של אסתר לבנון מתפקיד המנכ”לית של הבורסה וסם ברונפלד מתפקיד היו”ר. מחזור המסחר היומי במניות הסתכם בתשע”ג ב–1.1 מיליארד שקל, בדומה למחזור בתשע”ב. ביוני הוארך המסחר בשעה אחת בימי שני־חמישי.

עלייה של עד 10% בקונצרניות הצמודות

בשוק האג”ח נרשמו בתשע”ג עליות נאות. האג”ח הממשלתיות עלו ב–6% בתשע”ג, בדומה לתשע”ב, ואג”ח חברות צמודות המט”ח נותרו ללא שינוי, חרף ירידה שנתית של 7% בשער הדולר ביחס לשקל.

מדד תל בונד 20 טיפס בתשע”ג ב–8%, ומדדי תל בונד 40 ו–60 הוסיפו 10% ו–9% בהתאמה. מדד תל בונד תשואות, שהושק בפברואר 2013 ‏(הכולל אג”ח חברות צמוד מדד בדירוג BBB מינוס עד A‏), עלה ב–5% מאז השקתו.

מחזור המסחר בשוק איגרות החוב עלה ב–10% לעומת תשע”ב והסתכם ב–4.4 מיליארד שקל. המחזור היומי במק”מ הסתכם ב–600 מיליון שקל בתשע”ג - 10% פחות מאשר בתשע”ב. זאת בהמשך לירידה של 45% בתשע”ב, בהשפעת ירידת האטרקטיביות של השקעות באפיק זה בעקבות ביטול הפטור ממס על השקעות תושבי חוץ במק”מ החל ביולי 2011.

בתשע”ג בוצעו רק ארבע הנפקות ראשוניות, ושתי חברות דואליות חדשות נרשמו למסחר בתל אביב. היקף ההנפקות לציבור הסתכם ב–3.6 מיליארד שקל - 54% יותר מהיקף ההנפקות בתשע”ב. היקף גיוס הכספים בידי המגזר העסקי באמצעות הנפקות והקצאות של אג”ח הסתכם ב–32.5 מיליארד שקל בתשע”ג, בדומה לתשע”ב. בלטו השנה שלוש הנפקות ענק - מזרחי טפחות ‏(1.5 מיליארד שקל‏), התעשייה האווירית ‏(1.2 מיליארד שקל‏) וגזית גלוב ‏(מיליארד שקל‏).

הבנקים, שבלטו בתשע”ב עם גיוסים של 13 מיליארד שקל ‏(40% מהסכום שגייס המגזר העסקי‏), גייסו בתשע”ג 3 מיליארד שקל בלבד - 9% מסך הגיוסים בשוק האג”ח.

בנוסף, בחודשים האחרונים של תשע”ג בוצעו ארבע הנפקות ראשוניות בסך 320 מיליון שקל. רוב הסכום, 204 מיליון שקל, גויס בהצעת מכר ראשונה של מניות איי.די.איי ביטוח בידי החברת האם ישיר איי.די.איי. שלוש החברות הנוספות הן מנדלסון תשתיות, שהאג”ח שלה נסחרות בבורסה, והנפיקה לראשונה מניות לציבור בהיקף של 75 מיליון שקל; חברת הביומד קדימהסטם וחברת הטכנולוגיה סומוטו, שהנפיקו מניות בסך של 20 מיליון שקל כל אחת.

למסחר הצטרפו חברת הביומד אופקו, שמניותיה נסחרות בבורסה של ניו יורק, ושווי השוק שלה הוא 10.5 מיליארד שקל. החברה ביצעה רישום כפול לקראת מיזוגה עם חברת הביומד הדואלית פרולור. גם באטם תקשורת, שמניותיה נסחרות ברשימה הראשית בבורסה של לונדון, ביצעה בשנה רישום כפול.

בנוסף, חברת הביומד קמהדע, שהנפיקה מניות לציבור בארה”ב בשווי של 218 מיליון שקל, רשמה את מניותיה למסחר בנאסד”ק והחלה לדווח לפי חוק הרישום הכפול. מנגד, ריטליקס נמחקה מהמסחר בתל אביב וגם מהנאסד”ק בעקבות מיזוג עם חברת NCR. שלוש חברות דואליות - בלופניקס, סימטרון ומלאנוקס ־ מחקו את מניותיהן מהמסחר בתל אביב.

30 מיליארד שקל במוצרי המדדים

וצרי המדים נסחרות כיום 462 סדרות של תעודות סל, מהן 277 תעודות סל על מדדי מניות מקומיים ובינלאומיים, ו–185 תעודות סל על מדדי אג”ח מקומיים, מק”מ וסחורות. בנוסף, נסחרות בבורסה 28 סדרות של תעודות מטבע. שווי אחזקות הציבור בתעודות סל עלה והגיע לשיא של 95.4 מיליארד שקל בסוף יולי - עלייה של 30 מיליארד שקל מתחילת תשע”ג.

מתחילת השנה הגדיל הציבור את אחזקותיו בתעודות סל על מדדי מניות מקומיים ועל מדדי מניות בינלאומיים ב–5.5 ו–7 מיליארד שקל בהתאמה. מחזור המסחר היומי בתעודות סל על מדדי מניות היה 22% ממחזור המסחר במניות בתשע”ג, לעומת 20% בתשע”ב. המסחר באופציות על מדד ת”א 25 התאפיין בירידה בפעילות. בתשע”ג נסחרו בממוצע כ–200 אלף אופציות ביום - 25% פחות לעומת תשע”ב.

באופציות הדולריות נרשמה פעילות ערה, שהגיעה לשיא במאי־יוני 2013, שבהם נסחרו 52 אלף יחידות ביום - מחזור הגבוה ב–40% לעומת המחזור הממוצע ביתר חודשי המסחר בתשע”ג ובתשע”ב.

"התחושה הבולטת - אדישות"

אסף שילה / ישראל סאן

גיל דטנר, אנליסט מלאומי שוקי הון, ציין כי “המדדים המובלים של המניות בבורסה המקומית מדשדשים מתחילת השנה, ומפגרים אחרי מדדי המניות המובלים בחו”ל. באחרונה פער זה דווקא נסגר מעט, כשראינו ירידות חזקות בחו”ל, במיוחד בשווקים המתפתחים, בעקבות הנאום של יו”ר הפדרל ריזרב, בן ברננקי, במאי, שהעלה לראשונה מתווה להפחתת רכישות האג”ח של הפד.

“התחושה הבולטת ביותר של המשקיעים ‏(מקומיים וזרים‏) לשוק המניות המקומי היא אדישות. הסיפור לא היה מעניין מספיק, ונראה בעייתי מדי. בארה”ב ראינו סיפור של התאוששות מתגברת ‏(אך עדיין חלשה‏), ובאירופה הסיפור היה של תמחור אטרקטיבי וציפיות לתפנית במצב הכלכלי. בישראל היו בעיקר דאגות - רגולציה מחמירה, האטה בפעילות הכלכלית, גידול בנטל המס שמעיב על הצרכן הישראלי, ייסוף השקל ושלל סיכונים ביטחוניים. נחבר זאת לבורסה שהתחילה את השנה ב–10% משיאה - ונראה שהמשקיעים בחרו לדלג על השוק המקומי. ההתעלמות גם מקטינה את המחזורים, שעושה את השוק אף פחות אטרקטיבי.

"בלטו השנה המגזרים הדפנסיביים, למשל מזון ונדל”ן, וכן מגזרים שהיו מתומחרים בחסר מובהק, כמו חברות הביטוח וחברות התקשורת. נראה שבטווח הקרוב מגמות אלה ימשיכו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#