אלי יונס צריך עדיין 
לתת כמה הסברים

הזחיחות שהפגין בראיונות לא צריכה לבלבל. ליונס לא מעט כישלונות הרשומים על שמו

מיכאל רוכוורגר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
מיכאל רוכוורגר

המנכ”ל הפורש של מזרחי טפחות, אלי יונס, העניק השבוע ראיונות פרישה נרחבים לשלושת העיתונים הכלכליים הגדולים. יונס התייחס לסוגיות רבות ולא התאפק מלעקוץ את מתחריו, בעיקר בבנקים הגדולים. יונס חש ביטחון רב אחרי קדנציה מוצלחת של תשע שנים בבנק שמילאה את כיסו במצלצלים. ואולם, הזחיחות שהפגין בראיונות אינה צריכה לבלבל - למרות הקדנציה המוצלחת, יש ליונס לא מעט כישלונות בבנק הרשומים על שמו.

יונס לא הסביר, למשל, בראיונות לפי איזה היגיון עסקי העניק מזרחי טפחות לחברות גנדן וטומהוק של נוחי דנקנר אשראי של 110 מיליון שקל. יונס לא פירט, אם הבנק דאג להצטייד בביטחונות נאותים, ואם עשה זאת - מדוע אינו פועל לממש אותם כיום, כאשר ברור ששתי החברות של דנקנר חדלות פירעון.

יונס לא היסס למתוח ביקורת על הסדר החוב שגיבשה רקפת רוסק עמינח בבנק לאומי עם גנדן בגין חוב לא משולם של 450 מיליון שקל ועל נסיגת לאומי מההסדר. יונס הסביר כי הוא היה עושה הסדר חוב אחר, טוב יותר, שממנו לא היה צורך לסגת.

אלי יונסצילום: אבשלום שושני

זו התייחסות מעניינת, מכיוון שליונס יש, כנראה, אחריות לא מעטה לכספים שזרמו ממזרחי טפחות ונחתו, בסופו של דבר, בחשבונן של חברות מקבוצת אי.די.בי - כספים שמזרחי טפחות רשם עליהם הפסד כבד. ואלה לא רק ההלוואות שניתנו ישירות לגנדן וטומהוק.

ב–2006 הגיע לישראל מניו יורק איש העסקים היהודי־חרדי, שעיה בוימלגרין. בוימלגרין חיפש בישראל בנק שיסכים לממן לו את רכישת חברת הנדל”ן אזורים מקבוצת אי.די.בי פיתוח. הבנקים המקומיים הגדולים דחו אותו. יונס ומזרחי טפחות, לעומת זאת, קיבלו את בוימלגרין בזרועות פתוחות והעניקו לו אשראי של כ–700 מיליון שקל לרכישת השליטה באזורים. בעזרת המימון ממזרחי טפחות רכש בוימלגרין מדנקנר את אזורים תמורת כ–1.5 מיליארד שקל.

אזורים נרכשה בשיאה של בועת הנדל”ן ונוהלה בצורה גרועה על ידי בוימלגרין שמינף אותה בחוסר אחריות. כשהיא נאנקת תחת חוב כבד, הידרדר שוויה של אזורים בחדות. ביומלגרין חזר לארה”ב, ומזרחי טפחות נאלץ לקבל לידיו את מניות אזורים במקום את האשראי שהעניק. לפני כשנתיים נמכרה השליטה באזורים ממזרחי טפחות לאיש עסקים מקנדה, הרשי פרידמן, ששילם כ–300 מיליון שקל והותיר את הבנק עם הפסד כבד על ההרפתקה הזאת.

בעסקת אשראי בעייתית נוספת העניק מזרחי טפחות ב–2007 250 מיליון שקל לאיש העסקים ארקדי גאידמק לרכישת חברת הנדל”ן אוסיף. בדומה לאזורים, גם אוסיף נוהלה גרוע תחת גאידמק, וערכה צלל. גם במקרה זה יצאו מזרחי טפחות ויונס מהפרשה בשן ועין.

בקורות החיים לתפקיד הבא יצטרך יונס להסביר גם מדוע התמהמה מזרחי טפחות בהשלמת פרויקט הקמת מערכת מחשוב עצמאית עבור בנק יהב. הבנק, שבו מחזיק מזרחי טפחות 50%, מקבל כיום שירותי מחשוב מבנק הפועלים תמורת כ–40 מיליון בשנה.

נושא נוסף שהוריש יונס למחליפו בתפקיד, אלדד פרשר, הוא סוגיית חשיפתו של מזרחי טפחות לחקירה שמנהלות רשויות המס האמריקאיות בגין חשדות שלפיהם, הבנקים הישראליים סייעו ללקוחותיהם להעלים מס. לאומי ביצע הפרשה כספית גדולה בגין החקירה הזאת, ומזרחי טפחות נמנע ממנה עד כה.

יונס היה מאוד רוצה שיזכרו לו רק את הדברים הטובים שקרו למזרחי טפחות בתקופתו, וכאלה אכן קרו. לצערו, הוא לא יוכל לטשטש לגמרי את הכשלונות של הבנק ושלו במתן מאות מיליוני שקלים כאשראי לאנשי עסקים ממונפים, ולא הכי מוצלחים - דנקנר, בוימלגרין וגאידמק.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker