"לא רציתי לבזבז את השנים שנותרו לי בתפקיד במלחמות עם האוזר" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"לא רציתי לבזבז את השנים שנותרו לי בתפקיד במלחמות עם האוזר"

יו"ר הבורסה, סם ברונפלד, בראיון פרישה: "יו"ר רשות ניירות ערך איים על מנכ"לית הבורסה שהוא יגרום לפיטוריה" ■ "אני מסכים שאין לנו מערכת שנותנת היום גרפים ונתוני מסחר היסטוריים בצורה טובה אבל זו אינה סיבה שבגללה צריך לפטר מנכ"ל ויו"ר דירקטוריון"

15תגובות

אני כבר בן 71. 50 שנה אני עובד בשוק ההון. היה לי המזל לעבוד תמיד במקום שרצו אותי. עכשיו ישנו מישהו שלא רוצה אותי", אמר היום יו"ר הבורסה, שאול (סם) ברונפלד, בראיון פרישה ל-TheMarker.

"העזיבה שלי את התפקיד נעשית 3 שנים לפני תום החוזה שלי. אבל בואו נשים דברים על השולחן: זו אינה טרגדיה אישית, או משקית לאומית. אני לא מתכוון ללכת לעשות לביתי. אמנם הייתי 20 שנה בבנק ישראל אבל אני לא מתכנן להגיש מועמדות למשרת הנגיד".

ההתפטרות שלך התבשלה הרבה זמן או שהחלטת עליה בגלל המכתב של שמואל האוזר לדירקטוריון הבורסה שדרש כי לא תהיה חבר בוועדת האיתור למציאת מנכ"ל חדש לבורסה?

"אני לא המנהל הראשון או האחרון במדינת ישראל שסובל מעול הרגולטור. הדברים התעצמו והפסילה שלי לוועדת האיתור הוכיחה לי שהרגולטור לא רוצה שאשאר בתפקיד . לא רציתי לבזבז את השנים שנותרו לי בתפקיד במלחמות עם האוזר. אף פעם לא עבדתי במקום שלא רצו בי. להתחיל עכשיו להסתגל לסיטואציה כזאת שבה רגולטור רב עוצמה רוצה שאלך זה לא מתאים לי. אני מקווה שמי שיבוא במקומי אי אפשר יהיה לעשות לו מה שעשו לאסתר ולי. אני מקווה שיתחיל קצת שיתוף פעולה ופחות האשמות שווא ופחות התערבות בניהול הבורסה. לבורסה זה טוב שאני מקדים והולך כי לבאים אחרי יהיה הרבה יותר קל. כך אני מאמין".

כתבות נוספות ב-TheMarker

כך מענישים מנהל שאמר על מועמד מזרחי "מי זה הערס הזה?"

שכונת עוני בקומה ה-28

עופר וקנין

בעיתונים אמנם כתבו שהאוזר דרש מלבנון ללכת אבל היא לא סיפרה זאת. לא יצא שום דיווח רשמי כזה. איך התהליך הזה נעשה?

"יו"ר רשות ניירות ערך קרא למנכ"לית הבורסה ודרש ממנה להתפטר. הוא איים עליה שיכתוב מכתב לדירקטורים של הבורסה ויגרום לפיטוריה אם היא לא תתפטר מרצונה. אסתר החליטה לא לשחק במשחק הזה והגישה את ההתפטרות שלה".

מה היו הנימוקים שלו?

"נימוקים? למי הוא חייב לנמק? לשר האוצר שלא מתעניין בבורסה? למליאה שלא מתכנסת? אני לא יודע מה הוא אמר לה בארבע עיניים. זה גם לא חשוב. את מה שהיה לו להגיד לאסתר קראנו בעיתונים.

היו שחשבו שהיא התפטרה בגלל דברים שפורסמו בעיתונים על ההערכה לא מחמיאה שלך לתפקוד שלה

"הכנתי הערכה לאסתר שמשתרעת על חמישה עמודים. להעריך מנכ"ל זה לא דבר פשוט. כשאתה עושה הערכה למנהל אתה צריך להציג את נקודות החוזק שלו ואת נקודות החולשה. מישהו עשה מעשה נבלה והדליף לעיתונים את הפרטים האישיים הכי מוצנעים מהדיון בהערכה שלי לאסתר.

"הדיון היה רגיל לגמרי. זה לא היה דו"ח ביקורת אלא דוח רגיל שתמיד דנים בו בוועדת הביקורת. זה הנוהל הרגיל. בהערכה כתבתי שהתפקוד של אסתר כמנהלת בבורסה הוא טוב. אני מתכוון לתפקוד כמי שאחראית על הקמה של מערכות והפעלה שלהן וכמי שרצה בעולם ומנסה לשווק את הבורסה. כאן ההערכה שלי לאסתר היתה גבוהה. בחלק של יחסי אנוש היא קיבלה הערכה נמוכה. הכוונה היא לעבודה עם העובדים עם חברי ההנהלה עם הדירקטוריון וגם איתי, כיו"ר הדירקטוריון. בעיתונים לקחו את הממוצע של שתי ההערכות הללו וכתבו שהיא קיבלה הערכה בינונית.

"חשוב לי להדגיש: אסתר הובילה וניהלה את המהפכה החשובה ביותר בתולדות הבורסה - מחשוב המסחר וסגירת הזירות הישנות. זו הסיבה שהדירקטוריון קיבל את המלצתי למנות אותה למנכ"לית. אסתר אחראית מאז 1986 על המחשוב והיתה המשנה למנכ"ל. כל הדברים הטובים שאנחנו יודעים על הבורסה - על הסליקה, ניהול המסחר, חישוב המדדים, ניהול סיכונים דיווח על נתוני מסחר בזמן אמת - אלו דברים שהיא הובילה. אני חושב ששוק ההון חייב לה הרבה תודות על עבודה מצוינת שהיא עשתה. זאת גם היתה סיבה שלא המלצתי לשחרר אותה מהתפקיד. פיטוריה לא באו בעקבות המלצה שלי".

עופר וקנין

עדיין ישנם הרבה דברים שבהם הבורסה של תל אביב נותרת הרחק מאחור. אין לכם למשל מערכת טובה להראות גרפים ומחירים הסוטריים של ניירות ערך. מחלקת המחקר בבורסה לא מוציאה מספיק מחקרים ונתונים. משקיעים פרטיים או זרים שרוצים לעקוב אחרי חברות ונתונים לא יכולים לעשות זאת.

"בשנת 2010 ו-2011 לא היו גרפים יותר ידידותיים אבל מחזור המסחר בכל זאת הגיע ל-2.1 מיליארד שקל. לא זו הסיבה שמחזורי המסחר ירדו. אנחנו ממשיכים להשתכלל ולהשתפר, אבל לפי סדרי עדיפויות אחרים.

אז עדיף להשקיע את הזמן והכסף בניית בניין חדש לבורסה במקום לשפר את מערכת המידע למשקיעים?

"הבעיה של הבורסה אינה כסף. אני מסכים שאין לנו מערכת שנותנת היום את הנתונים האלו בצורה טובה. זו אינה הסיבה שבגללה צריך לפטר את המנכ"ל ויו"ר הדירקטוריון".

מהן הטענות המרכזיות שלך נגד שמואל האוזר ורשות ניירות ערך?

"אני טוען שיש בעיה של עודף רגולציה. אנחנו שומעים זאת ממגזר החברות ממגזר המשקיעים המוסדיים מנהלי התיקים".

תן לנו דוגמאות שנבין במה מדובר

אמיל סלמן

"אני קורא עיתונים ורואה שדן פרופר מצהיר בריש גלי שהוא יוציא את אסם מהבורסה. אני רואה שגיל שוויד אומר שהוא לא יבוא עם צ'ק פוינט להיסחר בתל אביב וגם מזהיר את אנשי ההיי-טק האחרים שלא יבואו להיסחר בתל אביב. אני קורא שעקיבא מוזס (מנכ"ל כיל לשעבר) שמתלונן נגד הרגולציה וכמוהו גם דני גולדשטיין (מייסד ובעל השליטה לשעבר בקבוצת פורמולה). מה, כולם שיכורים שלא יודעים על מה הם מדברים?"

הם לא שיכורים. הם פשוט בעלי עניין. ברור שירצו רגולציה מקלה. אולי למשקיעים הרגולציה הזו דווקא טובה?

"אם למשקיעים עדיף להשקיע בחו"ל שילכו לשם. ראינו איך בדיוק מגנים על המשקיעים בחו"ל. אין לי ספק שהמשבר של 2008 בעולם הצביע על לאקונות לא מעטות בתחום הרגולציה. היה צורך לעשות מעשה.

"הבעיה היא שעברנו לעשיית יתר ועודף רגולציה. עודף רגולציה מתבטא בשני דברים. הראשון הוא שמאכילים את החולה הישראלי בתרופות שנועדו למחלה של החולה האמריקאי. חלק גדול מהבעיות שהתגלו במגזר החברות בארה"ב היה קשור בשלטון המנהלים של החברות. דוגמא קיצונית לכך היא חברת אנרון, שהמנהלים שלה השתלטו עליה, מינו חברים שלהם, זייפו דו"חות ולקחו לעצמם בונוסים גדולים. האמריקאים הבינו שיש כאן בעיה וחוקקו את חוק סרביינס אוקסלי (SOX) ב-2002 כדי להרתיע מנהלים מלרמות ולעשוק את החברות.

הבעיה היא שהרגולטור הישראלי אימץ את הרעיון למרות שכאן המודל שונה. בישראל לרוב החברות יש שליטה מזוהה ולכן הטיפול כאן צריך להיות שונה מהמודל האמריקאי.
חלק גדול מהרגולציה שנועדה לנטרל את הכוח מבעלי השליטה ולהעביר אותו למיעוט גורם נזק יותר מאשר תועלת. אני יודע שיש תועלת מסויימת ובעלי השליטה אינם צדיקים כולם. אבל אם נקודת המוצא של הרגולטור היא שבעלי השליטה באו לגייס הון בבורסה כדי לעשוק את ציבור בעלי המניות זאת תפיסה בעייתית. עם תפיסה כזו צריך לסגור את הבורסה מייד כי אין בה שום תועלת".

למה אתה אומר שאין תועלת? ראינו בשנה האחרונה ירידה בשכר של המנהלים בחברות הציבוריות. האם הירידה פגעה באותם מנהלים או שהשכר הקודם היה כל כך מנופח עד שהיה מקום? האם ירידה בשכר של דוד עזריאלי מ-24 מיליון שקל בשנה ל-14 מיליון שקל היא מה שמבריח את החברות מהבורסה של תל אביב?

"הבעיה קיימת. מה שאני רואה זה שכלל תעשיות רוצה לצאת מהבורסה ושהצלחנו לגרש את עידן עופר ללונדון. אני לא מכיר את עידן עופר ולא דיברתי איתו בחיים. אבל העזיבה שלו משפיעה לרעה כי כשהחברה לישראל תתפצל, החברה החדשה שתוקם בעקבות הפיצול כבר תירשם למסחר בלונדון ולא בתל אביב.

אז מה? למה זה צריך להיות אכפת לנו? מה אכפת למשקיע בתל אביב אם הוא קונה את המניות של החברה לישראל דרך הבורסה של לונדון ולא של תל אביב? במה זה פוגע בנו או במשק הישראלי?

"יש במדינת ישראל 5 או מקסימום 10 חברות גדולות שיכולות להיסחר בבורסות בעולם. השאלה היא מה תעשנה כל החברות האחרות. היכן הן יוכלו לגייס כסף אם הבורסה של תל אביב לא תתקיים עוד?

"בבורסה הגודל קובע מפני שיש כאן הרבה עלויות תפעול. על מנת שנוכל למלא את תפקידנו ונספק למשקיעים תשתית מתאימה למסחר הוגן, הבורסה צריכה להיות גדולה והיא צריכה לצמוח. צמיחה וסחירות מביאות עימן יותר משקיעים. המאבק שלנו הוא שהבורסה תהיה גדולה. אם היא לא תהיה גדולה היא לא תתקיים".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#