האם ההסדר לסגירת התיק נגד ורמוס חוקי?

תיק פסגות נוהל מתחילתו ועד סופו בדרך עקומה

עידו באום
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
עידו באום

אולי הקלישאה השחוקה ביותר בעולם המשפט היא "Hard Cases Make Bad Law". בהשאלה, מקרים קשים מולידים נורמות גרועות. תיק פסגות הוא מקרה כזה כמעט בכל נקודת הכרעה. וכך גם ההסדר המותנה שנחתם בשבוע שעבר עם רועי ורמוס, לשעבר מנכ"ל פסגות, שבמסגרתו שילם חצי מיליון שקל בתמורה לסגירת התיק נגדו ללא אישום וללא הודאה בדבר מצדו.

כל אחד מהצעדים שעשתה הפרקליטות בתיק פסגות כדי לקבוע נורמות חדשות בשוק ההון - גם אם נעשו מתוך אמונה בצדקת הדרך - נעשה עקום. ב-2010 נתן פרקליט המדינה, משה לדור, את אישורו למהלך של סגירת תיק החקירה נגד בית ההשקעות פסגות כדי לאפשר את מכירתו מקרן יורק לקרן איפקס. במסגרת זו סוכם כי פסגות ישלם 150 מיליון שקל למדינה ויתקן את הליקויים הארגוניים שהתגלו.

כדי להצדיק את העסקה הסבירו שהתיק נסגר כדי להגן על ציבור החוסכים בפסגות וכדי להסביר את התשלום דיברו על מעין תרומה. ואולם, אם התיק נסגר מדוע הקנס? מקור הסמכות החוקי שמכוחו קם ההסדר הזה מצוי בתחום היצירתיות המשפטית הטהורה.

על הדרך, בלחץ רשות ני"ע הדיחה יו"ר איפקס, זהבית כהן, את המנכ"ל הכוכב ורמוס. לא שהיתה לה הרבה ברירה. הרשות סברה שהראיות נגד ורמוס היו תשתית מספיקה כדי למנוע את פעילותו של ורמוס, ומכאן גם של בית ההשקעות פסגות כגוף המנהל כספי ציבור.

 רועי ורמוס

לא נוהל הליך מנהלי כדי לבחון את התשתית הזו כי המהלך עבד בשיטת מנופי הלחץ: הרשות רמזה, באיפקס הבינו, זהבית הדיחה, וורמוס עתר לבג"ץ - אבל ירד מהמאבק לאחר שהבין שאין לו סיכוי כי את ההדחה ביצעו בעלי השליטה ולא הפרקליטות או הרשות.

ההסדר המותנה שנחתם כעת עם ורמוס סותם את הגולל על העוול שנגרם לו. אפשר היה לוותר על הקנס שהושת עליו, כי ורמוס, שקיבל חבילת פרישה של 75 מיליון שקל, לא ממש יינזק אם יוותר על חצי מיליון. ההרתעה האמיתית נובעת מכך שהפרקליטות הותירה מעל ראשו כתב אישום במשך שנתיים וחצי. המנהל הבא במעמדו של ורמוס יחשוב פעמיים לפני כל שיחת טלפון עם מנהלי השקעות בחברה. כיום כבר ברור שדי בכך שלא אמרת לעובדים הרברבנים מילות נזיפה וכיסא המפלט שולח אותך הרחק מהג’וב היוקרתי.

הסדרים מותנים הם פתרון יעיל לקיצור האכיפה פלילית המקובל במדינות רבות בעולם. דו"ח שפורסם לאחרונה בארה"ב מצביע על עלייה משמעותית במספר ההסדרים המותנים שערכה בשנים האחרונות הרשות האמריקאית לניירות ערך. לא המצאנו את הגלגל ודווקא טוב שאומץ המנגנון - אבל ההסדר המותנה הראשון של הפרקליטות בעייתי מבחינה חוקית.

המעשים שמייחסת הפרקליטות לוורמוס בוצעו לפני שנכנס לתוקפו חוק האכיפה המנהלית, ששיטת ההסדר המותנה כרוכה בו. בחוק זה נקבע כי סמכות רשות ני"ע להתקשר בהסדרי אכיפה חלה רק על מעשים שבוצעו מ-27 בפברואר 2011‏. ורמוס לא נכלל בקטגוריה זו כי תיק פסגות נולד שנה קודם לכן. אופס.

טוב, אם ורמוס והרשות מסכימים להסדר אפשר לוותר על העדר הסמכות, אף שבענייני פלילים דווקא מקובל להקפיד בקוצו של יוד. ובכל זאת, המקרה הראשון שבו חותמת הפרקליטות הסדר מותנה היה יכול להיות מובהק יותר ופחות שנוי במחלוקת.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker