האינטרס הציבורי: לחשוף המלצת הרשות לגבי דנקנר

קצב הטיפול בחקירה ראוי לצל"ש. האיפול על המלצת החוקרים - בעייתי

עידו באום
עידו באום

ברשות ניירות ערך עשו מאמץ מיוחד לסיים במהירות את חקירת החשדות לתרמית ולעבירות נוספות נגד נוחי דנקנר בהנפקת המניות של אי.די.בי אחזקות ב–2012. העברת ממצאי החקירה מהרשות לפרקליטות בתוך פחות מעשרה חודשים היא קצב שיא ראוי לצל”ש. לעומת זאת, האיפול על המלצת החוקרים הוא בעייתי.

הנחיית היועץ המשפטי לממשלה קובעת כי גופים חוקרים אינם רשאים לפרסם את סיכום החקירה אלא באישור ראשי התביעה הכללית. בהנחיה נאמר כי “ככלל, לא יפורסם סיכום תיק החקירה הנערך בידי הגוף החוקר בסיום חקירה עם העברת התיק לתביעה. עם זאת, במקרים בעלי עניין ציבורי מיוחד, כשהגוף החוקר חושב שיש עניין מיוחד בפרסום תמצית הסיכום, יוכל הגוף החוקר לעשות כן לאחר התייעצות וקבלת הסכמת היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה”.

ברשות ניירות ערך מיהרו להעביר את התיק לפרקליטות, ולא פנו עדיין ליועץ המשפטי או לפרקליט המדינה בבקשה להתיר את פרסום המלצתם בתיק. חשוב שיעשו זאת, ומהר. באיזה תיק חקירה בשוק ניירות הערך אם לא בתיק זה מצדיק האינטרס הציבורי את פרסום המלצת החוקרים?

שוק ניירות הערך מבוסס על גילוי מידע למשקיעים. יותר מכך, הסדרת הגילוי והשקיפות בשוק היא בדיוק התפקיד של הרשות. סביר להניח שגם ברשות מבינים שפרסום סיכום החקירה הוא אינטרס ציבורי.

נוחי דנקנרצילום: דניאל בר און

יש חשיבות לפרסום גם בגלל מרכזיותה של החברה ושל החשוד המרכזי בשוק ההון, ולא פחות מכך משום שאי.די.בי אחזקות מצויה בעיצומו של הסדר בבית המשפט, המתמקד בשאלה אם השליטה בקבוצה תיוותר בידי דנקנר. המלצת החוקרים היא מידע מהותי, שהעניין הציבורי בו חיוני ודחוף למשקיעים.

חשיבות המידע גם נובעת מחומרת החשדות המיוחסים לדנקנר, הכוללים את עבירת התרמית, בצד שורה של חשדות לעבירות חמורות אחרות, כמו עבירת קבלת דבר במרמה והפרת חובת דיווח. לפי הודעת הרשות, דנקנר נחשד שסיכם וגם מימן מהלך תרמיתי שבוצע בפועל בידי אנשים אחרים ‏(כנראה החשודים איתי שטרום באמצעות חברת ISP פייננשל טריידינג ועדי שלג‏), ושנועד להעלות את מחירן של מניות אי.די.בי אחזקות - כדי שב”הנפקת החברים” יגויס סכום גבוה יותר לחברה.

קשה ללמוד מהודעת הרשות אם המלצתה היא לסגור את התיק נגד דנקנר או להעמידו לדין. ההודעה חוזרת על רשימת החשדות, כפי שפורטה במסמכים שהוגשו לבית המשפט בשלבי החקירה הראשוניים. האם החשדות בוססו או התפוגגו? הרשות שותקת. יו”ר רשות ניירות ערך, פרופ’ שמואל האוזר, מודה בהודעה לחוקרים על עבודתם, אבל תפקיד החוקרים הוא לא לייצר כתבי אישום אלא להביא לחשיפת האמת. מהי האמת לדעת חוקרי דנקנר? הרשות אינה מגלה.

בגלל חומרת החשדות הראשוניים החליט האוזר מלכתחילה להורות על חקירה פלילית ולא על הליך של אכיפה מינהלית שמיועד לעבירות קלות יותר. האוזר יכול היה להורות על העברת החקירה למסלול מנהלי אילו היה מתברר שאין חשד לפלילים, אבל זאת רק כל עוד החשודים לא נחקרו באזהרה ‏(במקרה זה, הם נחקרו באזהרה‏).

העברת התיק לפרקליטות אינה מלמדת על המלצה להגיש כתב אישום. רק פרקליט מחוז מוסמך לסגור תיק פלילי, ולכן העברת התיק לפרקליטות הכרחית גם אם המלצת החוקרים היא לסגור את התיק. גם הפרקליטות יכולה להחליט כי ממצאי החקירה אינם מספיקים להוכחת אשם פלילי ולהורות על החזרת התיק לטיפול מנהלי, אם יש מקום לכך.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ