שריג: "המוסדיים צריכים להתרכז בתשואות ולא בענייני ממשל תאגידי" - שוק ההון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שריג: "המוסדיים צריכים להתרכז בתשואות ולא בענייני ממשל תאגידי"

"מנהל מוסדי גדול אמר לי: 'אני מעדיף הסדר חוב בו תהיה תספורת של 50% עם ג'נרל מוטורס, על פני הסדר חוב של 10% 'תספורת' עם יצחק תשובה בארץ, שכל היום ידברו עליה'"

22תגובות

"מנהל מוסדי גדול אמר לי: 'אני מעדיף הסדר חוב בו תהיה תספורת של 50% עם ג'נרל מוטורס, על פני הסדר חוב של 10% 'תספורת' עם יצחק תשובה בארץ, שכל היום ידברו עליה", כך הסביר היום פרופ' עודד שריג, הממונה על שוק ההון והביטוח במשרד האוצר, את הנטייה של מנהלי החסכונות לצאת להשקעות בחו"ל בשנים האחרונות.

שריג הדגיש כי מלבד התהודה בעניין הסדרי החוב, הנטיה של המוסדיים לצאת לחו"ל נובעת מהגידול בהיקף הנכסים הפנסיוניים. "קצב הצמיחה הריאלי של התיק הפנסיוני בישראל הוא 9%-10% בשנה. אנחנו מדברים על כמעט 2 טריליון בשנים הבאות. ברור ששוק ההון הישראלי 'קטן' על כמות הנכסים הזו. לכן התוצאות היא שהמשיקיעם המוסדיים פונים לחו"ל. אנו תומכים בכך - יש לזה יתרונות מבחינת הפיזור".

דבריו של שריג נאמרו בכנס שנערך בקתדרה לממשל התאגידי באוניברסיטת בר אילן, בשיתוף עם TheMarker, בנושא אקטיביזם מוסדי - כינוי לפעולות שגופים מוסדיים יוזמים במטרה לחזק את ההגנה על המשקיעים מהציבור. במסגרת הכנס הוענק אות "איש השנה בממשל תאגידי ל-2012" לתנועת הצלח"ה, ולחבר הוועדה המנהל והיועץ הממשפטי שלה עו"ד אלעד מן.

"בעבר היה נהוג שרוב החיסכון היה משקיע באג"ח מדינה. היום יש השקעה של רבע באג"ח מדינה, רבע באג"ח קונצרני, רבע במניות ורבע בהשקעות שונות. הביזור הזה חשוב. בסופו של יום, המטרה היא שהחיסכון ייצר קיצבה בפנסיה. צריך לוודא כי בפרישה יש לחוסך קצבה מספיקה. כל הרגולציה שלנו נגזרת מהתובנה הזו", הוסיף שריג.

אמיל סלמן

שריג הדגיש, כי למנהלי החיסכונות יש מומחיות פיננסית ולא מומחיות בניהול, ולכן עליהם להתרכז בתשואות החוסכים ולא בענייני ממשל תאגידי. "אנו רוצים שהמוסדיים יהיו השוטרים של שוק ההון, אך לכל גוף מוסדי יש מאות הצבעות בהן הוא נדרש להשתתף, ובפועל אין להם שום דרך להבין את המשמעות של כל הצבעה. התפקיד המרכזי של המוסדיים הוא לייצר תשואות ולדאוג לחוסך בפנסיה - ולא להיות השוטרים של שוק ההון.

"מה שקורה בפועל הוא שהגופים המוסדיים מסתמכים על חברת ייעוץ חיצונית כמו אנטרופי. כלומר, המוסדיים רק מצביעים, אך אינם דנים בדברים. מה שקרה הוא שרצינו להגדיל את המעורבות של המוסדיים בשוק ההון ובחברות, אך למעשה הגדלנו את הרמת הידיים. מחקרים שנעשו בארץ הראו שרוב ההצעות של בעלי השליטה נענים בחיוב. אנחנו בוחנים את זה, ומנסים להבין מה לעשות.

"אחת השאלות שאנחנו מתלבטים לגביה היא האם לא לחייב את המוסדיים ללכת לכל ההצבעות. יכול להיות שניתן לאפשר להם ללכת רק להצבעות מסוימיות, אלה החשובות. בהצבעות האלה הם יהיו חייבים לקיים דיון מעמיק. אנחנו גם חושבים שצריך להסדיר את עניין חברות הייעוץ למוסדיים, כמו השאלה האם הם צריכים לקבל שכר מהחברות. זו בעיה לא ייחודית ליועצי ההשקעות".

עו"ד אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, הציג עמדה הרבה יותר תובענית כלפי הגופים המוסדיים: "אקטיביזם מוסדי הוא דבר הכרחי ורצוי - השאלה מה המידה ומה הדרך. השאלה היא מה האינטרסים שאנחנו רוצים להגן עליהם. חייבים להגדיר מראש מה הציפיות שלנו. לדעתי, חשוב ששיקול הדעת של המוסדיים יהיה נקי, כלומר שיהיו מנוטרלים מאינטריסים".

ליכט מתח ביקורת על עמדתו של שריג, לפיה התשואות של המוסדיים הן הפרמטר לבחינת פעילותם בשוק ההון. "זו גישה לא יעילה", אמר, "הפיזור של המוסדיים תמיד יהיה רחב ולכן מבחן ההשפעה על התשואה בעייתי. מלבד זאת, יש גם טעם ערכי במעורבות של המוסדיים בשוק ההון. המוסדיים אינם משקיע רגיל - הם משקיעים כספים של אחרים, כלומר שליחים של הציבור, לכן, בעיניי יש להם אחריות רחבה בהרבה".

ליכט הדגיש, כי תיקוני החקיקה האחרונים, בהם התיקון להגבלת שכר הבכירים, כבר החלו לחלחל לשוק ההון ורואים את השפעתן - למשל בהורדת שכר הבכירים. אולם, ליכט הביע חשש כי הצבעת המוסדיים בעינייני השכר אינה נטולת אינטרסים. "קיים חששות שהיד המאשרת של המוסדיים בנושא השכר תהיה רכה באישורים, כדי להנציח את המבנה הבעייתי של השכר, גם אצל המוסדיים עצמם. חשוב מאוד שהמוסדיים יעמדו במשימה שהוטלה עליהם", אמר.

ליכט התייחס להמלצות ועדת הריכוזיות, שהיה אחד מחבריה. הוא הסביר כי התבטאות מנהל מוסדי בכיר במהלך הדיונים הבהירה לו כי המוסדיים אינם מבינים מה תפקידם בשוק ההון, והיא שדחפה אותו לתמוך בפיתרון מבני על פני כזה הקשור לממשל תאגידי.

"רגע נפילת האסימון היה כאשר ישב מולנו מנהל מוסדי בכיר", הסביר ליכט "הוא אמר שככל שהפירמידה גדולה יותר כך הוא מוכן להשקיע בה יותר, כי הוא יודע שבעל השליטה ידאג לכל הפירמידה. כאן הבנתי שיש בעיה - הגופים המוסדיים בישראל עדיין לא מפנימים את התפקיד שהעניק להם המחוקק. לכן נטשנו את הכיוון הזה. והוועדה עברה לפיתרון מבני – פיתרון של פירוק", אמר.

ליכט אף ציין כי "אינו שותף לעליהום על ה'פופוליזם'. "יש הרבה אנשים שרוצים להשפיע, ובעייני זה ראוי. אם השוק לא יתעשת - הפיתרנות ילכו ויתבססו על פיתרונות מבניים, שבטווח הארוך הם פתרונות פחות טובים", הדגיש.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם