דודו זקן משלים בימים אלה שנתיים וחצי עמוסות במיוחד בתפקידו כמפקח על הבנקים. השנתיים האלה היו עמוסות במיוחד לא רק בשל האתגרים מתוך המערכת הבנקאות, כמו חשיפתם הגבוהה של הבנקים לקבוצות הלווים הגדולות או תיק המשכנתאות שתופח בקצב מדאיג, אלא בגלל הצורך להתמודד גם עם השלכות המחאה החברתית על מערכת הבנקאות.

לזכותו של זקן אפשר לזקוף עד כה כמה הישגים חשובים, ובהם פרסום ההוראה המגבילה את היקף החשיפה של הבנקים לקבוצות הלווים הגדולות. זו היתה ההוראה הראשונה שזקן פירסם עם כניסתו לתפקיד בינואר 2011, והיא חייבה את הבנקים לצמצם את החשיפה לקבוצות הלווים הגדולות, כמו משפחת עופר והחברות שבשליטתה, קבוצת אי.די.בי, פישמן, תשובה ואחרים.

החלטה משמעותית נוספת שקיבל זקן היא בעניין אימוץ מלא של כללי באזל 3, כך שמערכת הבנקאות הישראלית תתנהל על פי סטנדרטים בינלאומיים. כפועל יוצא מהחלטה זו עצרו הבנקים את חלוקת הדיווידנדים כדי להגדיל את בסיס ההון. במקביל שינה באזל 3 את הטעמים של הבנקים, שהחלו להעדיף פיזור האשראי למשקי הבית ועסקים קטנים, לעומת מתן האשראי ללווים גדולים.

זקן, שבמסגרת כהונתו כסגן המפקח על הבנקים טיפל ב–2008–2009 בהליך הבדיקה בעניינו של דני דנקנר עד שזה סולק מכהונתו כיו"ר בנק הפועלים, הוביל ב–2012 את הביקורת על עבודת דירקטוריון מזרחי טפחות, שבעקבותיה הודיע יעקב פרי על פרישתו מתפקיד יו"ר הבנק. במסגרת ועדת הריכוזיות קידם זקן את היוזמה למנוע מדירקטורים בבנקים מלכהן במקביל בגופים ריאליים משמעותיים. החלטה זו אושרה בוועדת הכספים של הכנסת וממתינה לסיום הליך החקיקה במליאת הכנסת.

הוועדה להגברת התחרות במערכת הבנקאות ‏(שהוקמה בהמלצת ועדת טרכטנברג בעקבות המחאה החברתית‏) שבראשה עמד זקן, המליצה על שורה של צעדים שאותם מיישם כיום בנק ישראל, שנועדו להגביר את רמת התחרות במערכת הבנקאות. גולת הכותרת של הוועדה היא החלת חובה על הבנקים להנפיק ללקוח מסמך ובו דירוג האשראי הפנימי של הלקוח בתוך הבנק. מסמך זה יאפשר לבנקים שלא מכירים את עברו הפיננסי של הלקוח להסתמך על הדירוג של בנק מתחרה לצורך העמדת אשראי ללקוח. כמו כן יזם בנק ישראל שורה של מהלכים שנועדו להקל באופן משמעותי על הליך העברת חשבון מבנק לבנק, כשהיעד של בנק ישראל הוא לאפשר פתיחה והעברת חשבון דרך האינטרנט והעברה אוטומטית של כל הפעילות בכרטיסי האשראי והוראות הקבע אל חשבון הבנק החדש.

באר שבעצילום: אליהו הרשקוביץ

אחד הנושאים המורכבים שעמם מתמודד הפיקוח כיום שמירה על יציבות הבנקים לאור בועת הנדל"ן. זקן כבר הגביל את שיעור הריבית המשתנה במשכנתאות לשליש מהיקף ההלוואה כדי למתן את השפעת עליית הריבית במשק על ההחזר החודשי של נוטלי המשכנתאות. זקן הגביל את שיעור המימון של נוטלי המשכנתאות ל–75% מערך הדירה, וכשמדובר ברוכשי דירה להשקעה, שיעור המימון המקסימלי הוגבל ל–50% מערך הדירה. במקביל הורה המפקח לבנקים לשמור על כריות הון גדולות יותר כנגד המשכנתאות. על אף צעדים אלה בשנתיים האחרונות - שוק הדיור מסרב להצטנן. לפי נתונים שבנק ישראל פירסם ביום חמישי, במחצית הראשונה של 2013 הציבור נטל משכנתאות בהיקף של 25.5 מיליארד שקל. כלומר, אם הקצב הזה יימשך, הרי ש–2013 צפויה להיות שנת שיא בפעילות המשכנתאות.

איך תיראה התפוצצות בועת הנדל"ן. האם עשית מספיק צעדים כדי למנוע את המשבר הבא במערכת הבנקאות?

זקן: "אני מוטרד מאוד מפעילות המשכנתאות, אבל אני לא קורא לזה בועה, אלא בעיה. אנחנו רואים את המשכנתאות כסיכון. הנתונים מראים שהכל לכאורה בסדר. מחירי הדירות עלו. הפיגורים בירידה, ובמיוחד כשבודקים אותם ביחס ליתרת תיק המשכנתאות שגדלה כל שנה בכ–10%–13%. הכל לכאורה נראה טוב. האם הנתונים האלה משקפים את הסיכון העתידי? אני חושב שלא. אני חושב שזהו גורם סיכון שצריך לטפל בו ואנחנו מטפלים בו. הצעדים שעשינו ועושים הם די מקבילים או אפילו יותר שמרניים לצעדים שנעשו במדינות אחרות. אם יהיה צורך לנקוט עוד פעולות - ננקוט עוד פעולות.

יהיו עוד פעולות השנה?

"יכול להיות שכן. ממש כן".

באיזה מגרש יכולות להיות הפעולות?

"אני יכול לתת לך דוגמאות מה עושים בעולם: מגבילים את יחס ההחזר להכנסה, מגבילים את יחס החוב להכנסה או את שיעור המימון ביחס לשווי הדירה. נחליט על הצורך בצעדים נוספים בהתאם להתפתחויות במספר המשכנתאות, קצב נטילת המשכנתאות, איכות המשכנתאות ומחירי הנדל"ן.

"נטל המשכנתאות על זוגות צעירים או על משקי הבית מדאיג אותנו. כולם שואלים את השאלה מה יקרה אם מחירי הדירות יירדו. מה יקרה? אנשים ימשיכו לשלם משכנתא. אבל מה יקרה אם אנשים יאבדו מקומות עבודה? ומה יקרה אם שני בני הזוג יפוטרו? מטריד אותנו מצב של שיעורי אבטלה גבוהים יותר, ריבית גבוהה יותר וגם מצב שמחירי הדירות יירדו. כלומר פגיעה בכושר שירות החוב ופגיעה בביטחונות.

מה אתה ממליץ לזוגות צעירים לעשות?

"אני לא יכול להמליץ להם לקנות או לא לקנות דירה. יש משהו במנטליות שלנו שהוא שונה. יש כאלה שקונים את הדירות כדי לגור ויש כאלה שקונים כהשקעה. המשקיעים בנדל"ן זה בעיקר משקי בית ומשקיעים הם גורמים משפיעים מאוד על מחירי הדיור. לכן היינו אגרסיביים במגבלות על נדל"ן להשקעה ‏(המשכנתאות לרכושי דירה להשקעה הוגבלו ל–50% משווי הנכס הנרכש; ס"א‏), וגם בהחלטות שנקבל בהמשך אנו נביא את זה בחשבון. הבאנו את זה בחשבון ונביא את זה בחשבון בעתיד. גם המדינה, האוצר, יותר אגרסיבי בדירה שנייה והלאה".

דודו זקןצילום: אייל טואג

מה התרחיש ממנו אתה חושש? מהו תרחיש הקיצון בתחום המשכנתאות?

"עלייה דרסטית באבטלה, עלייה בריביות וירידה במחירי הדירות. שלושתם ביחד. מה שבעיקר משפיע זה האבטלה ועליית ריבית. הגורם השלישי הוא ירידת מחירי הדירות. זה תרחיש מאוד בעייתי. אנחנו בודקים תרחישים כאלה, אבל זה לא אומר שזה בהכרח יקרה".

מה ההשלכה של תרחיש כזה על המערכת הבנקאות?

"זה יגרום להפסדים גדולים מאוד. זה תלוי גם באיזה בנקים מדובר. אתם יכולים לנחש שבנקים שהם עתירי משכנתאות יושפעו יותר מתרחיש כזה מבנקים שמשקל המשכנתאות בתיק שלו הוא פחות מ–20%. ויש בנקים כאלה ובנקים כאלה".

"שמרנים יותר ולא מתביישים בזה"

מוקד סיכון מרכזי נוסף הוא האשראי שהבנקים חילקו לטייקונים ללא ביטחונות. ההחלטה הראשונה שקיבלת כמפקח, מיד עם כניסתך לתפקיד, היתה להגביל את היקף האשראי של הבנקים לקבוצות הלווים הגדולות. כלומר אתה חזית את הסכנה שמימון קבוצות הלווים הגדולות בעוד חלק מהבנקים העמידו לטייקונים את האשראי בהיקף המירבי שכללי הבנקאות התירו להם. האם גם הבנקאים היו צריכים לראות הסכנה הזו כפי שאתה ראית?

"התשובה היא כן. ממש ככה. התשובה היא כן. מהסיכונים שאנחנו רואים הם או סיכונים שקשורים בכלכלה שלנו או סיכונים שהם הפקת לקחים ממקומות אחרים בעולם. אני מצפה מהבנקאים שיסתכלו על הדברים קודם. אנחנו לא מנהלים את המערכת הבנקאות, אנחנו מפקחים עליה. לפעמים ההבדל מיטשטש. הבנקים צריכים לטפל בסיכונים ולנהל את הסיכונים. אם יש דברים שאנחנו רואים קודם - בין אם בגלל שאנחנו מחוברים לרגולציה הבינלאומית ובין אם בגלל אנחנו שמרנים יותר - וכן אנחנו שמרנים יותר ולא מתביישים בזה - אז אנחנו עושים צעדים כאלה".

איך אתה מדרג את הבנקים בהסדרי החוב של השנה האחרונה?

"מה שצריך לוודא בהסדרי חוב, וזה נעשה, זה שהבנק פועל לגביית החוב לטובת הבנק ולא משיקולים לא ענייניים, שיקולים זרים או אפילו מפוטנציאל לניגוד עניינים. אנחנו חושבים שהבנק צריך למצות את כל ההליכים לגביית החוב. אנחנו בודקים את הסבירות של הסדרי החוב, אך אין לנו כלי חקירתי. אנחנו לא מצותתים למערכת הבנקאות ואנחנו לא משטרת ישראל. אבל כן יש לנו כלים לבדוק אם הסדר חוב הוא סביר או לא. אנחנו רואים את הכל, את ההיסטוריה: את החיתום, את ההסדר, את הבטוחות. רואים ממש הכל. אנחנו יודעים טוב מאוד לבדוק את זה. יש לנו עשרה אנשים שיושבים בתל אביב ובודקים את העסקות. זה הג'וב שלהם. כל היום זה מה שהם עושים".

כיצד קרה שחברה קיבלה 750 מיליון שקל בלי ביטחונות ‏(אי.די.בי פיתוח; ס"א‏), למרות בדיקות של עשרה אנשים שיושבים בתל אביב. איך זה קרה?

היקף המשכנתאות רק הולך וגדל

"אנחנו לא בודקים כל אשראי ואשראי בזמן אמת ולא את כל האשראים במערכת. לא מביאים אלינו אשראי לאישור. אנחנו בודקים בדיעבד. בודקים מדגמית, לא בודקים את כל הלווים כל הזמן".

האם אתה חושש מתרחיש של פירוק קבוצת אי.די.בי והשלכותיה על המערכת הבנקאות?

"אם היה צריך לעשות מחיקה או הפרשה להפסדי אשראי - היא נעשתה. לכן, לא יהיה לזה אפקט כספי. אם אתה מניח שהפירוק יפגע גם בחברות בתחתית הפירמידה אז יכול להיות נזק גדול יותר לבנקים. אך אני חושב שההנחה הזאת היא חזקה מדי".

יש בנקאים שלדעתך קיבלו החלטות אשראי לא סבירות?

"זו חוכמה בדיעבד. המערכת השתנתה. עסקות שנעשו פעם או שלא עושים היום או שעושים אותן במרווח שמשקף את הסיכון שלהן".

הודח דירקטור בישראל חוץ מדני דנקנר?

"התשובה היא לא, אבל אתה צריך להגדיר לי את המלה הודח".

כל אדם שהראו לו את הדלת בעדינות ככל שתהיה.

"אתה תראה רק אדם שיוצא מהדלת. לא תדע מעבר לזה".

למה שלא נדע האם אדם הודח או לא? הרי מדובר בגופים ציבוריים לחלוטין, וביום הדין משלמי המסים יממנו את כישולונותיו. איזה סיבה לא לגלות לציבור על אדם שנמצא לא ראוי?

רקפת רוסק עמינח מנכ"לית בנק לאומיצילום: מוטי מילרוד

"החלטה שאדם לא ראוי היא לפעמים לא חד־משמעית. היא לא תמיד נשענת על הוכחות. אם ההחלטה נשענת על הוכחות והיא חד־משמעית ויש ראיות - ואלה דברים שקשה לאסוף בהם ראיות ואני אומר זה כמפקח - אז הדברים יילכו אפילו להליך פלילי. לא נחשוב פעמיים ונעביר את החומר לפרקליטות המדינה. אבל יש דברים שהם לא כאלה. לא הכל שחור ולבן. לא כל מקרה זה הודח או לא הודח. יש מקרים שהם באמצע".

בכמה מקרים הראתה לדירקטורים את הדלת?

"זה קורה יותר בהליך המינוי. שמביאים אנשים שחשבנו שיש בעיה במינוי שלהם, בין אם בגלל ניגודי עניינים, אמינות או כישורים, ופנינו למי שביקש למנותם וביקשנו שישקלו שנית והם שקלו בשנית".

האם לדעתך ראשי הבנקים צריכים לשקול שיקולים של חינוך השוק בעת גיבוש הסדרי חוב?

"לא. הבנקים צריכים לשקול שיקולים כלכליים. אך אני אסייג. בקצה אחד יש את הלווים החלשים והמסכנים, ואם מפעילים שם שיקול של ללכת לקראת הלווה ועזרה לקהילה, אני חושב שזה שיקול שהוא בסדר גמור. ויש גם את הקצה השני שאנחנו כולנו יודעים באיזה דוגמה מדובר ‏(החלטת לאומי לבטל מתווה הסדר החוב במסגתרו תיכנן לוותר על 150 מיליון שקל מחובותיה של גנדן וויתור על הערבויות האישיות של נוחי דנקנר; ס"א‏) - חלק שישייכו אותה לחינוך ציבור, כלומר להראות שלא עושים איפה ואיפה בין איש עסקים כזה לבין משה זוכמיר, לצורך העניין. אתה רואה בזה חינוך, אך היה בזה גם היבט כלכלי. המהלך סיכן, ופגע איפה שהוא במוניטין של הבנק. אני רואה בזה היבט כלכלי. העובדה היא שהיה לזה גם אפקט ציבורי שהשפיע ויצר אפקט על מוניטין הבנק, אפקט שלילי.

"מי שלקח הלוואה צריך להחזיר. נקודה. עד השקל האחרון. לא משנה באיזה לווה מדובר. אםלא נשמור על העיקרון הזה, אז כל התשתית של מערכת הבנקאות לא מתקיימת. צריך להחזיר חובות".

איך אתה חושב שמערכת הבנקאות תיראה חמש שנים מהיום או איך היא צריכה להיראות?

"חלק מהבנקים יהיו עם גרעין שליטה וחלק יהיה בלי גרעין שליטה. תהיה יכולת מעבר ביניהם. אגב אפשרות המעבר היא רצויה לפעמים גם לבעל גרעין השליטה, שגם הטעמים שלו משתנים".

למה אתה לא בוחר שיטה אחת? זה ניסיון לפזר סיכונים?

"אין שיטה עדיפה באופן מובהק. כך אם תהיה פאשלה בשיטה אחת אז לא נפלנו. מעבר לכך, אין לנו ניסיון עם חברות ללא גרעין שליטה. אתה יוצא מנקודת הנחה שהכל לא טוב בגרעין שליטה וזה ממש לא ככה. יש מחקרים שמראים שכתפישת עולם, גרעין שליטה שומר על הפירמה טוב יותר. מישהו אחר, שגם נפגע מהחוק או מהמלצות הוועדה, יסביר לך למה גרעין שליטה טוב יותר והוא שמרני יותר. מבחינה בנקאות, עובדתית, הבנק המדובר הוא שמרן ואי אפשר להתכחש לכך.

ציון קינןצילום: דודו בכר

לפי מה שאתה אומר, אז צדיק בינו, מבעלי הבנק הבינלאומי, היה שמרן וזו ההוכחה שצריך בעל שליטה?

"לא. אבל בוא נדבר על מערכת הבנקאות: 33% מהמערכת ‏(בנק לאומי; ס"א‏) הוא ללא גרעין שליטה עכשיו. מחר יכול להיות שגם הבנק השני. יש אפשרות לעבור לבנק ללא גרעין שליטה. כתוצאה מחוק הריכוזיות, יהיה עוד בנק אחד או שניים, ואולי אפילו יותר, שיעברו לפעול ללא גרעין שליטה. אבל למה להכריח לעבור ללא גרעין שליטה? יש הבדל בין לאפשר לבין להכריח. חלק מהבנקים יהיו עם גרעין שליטה וחלק ללא גרעין שליטה. חלק גדול יותר ייהפכו לבנקים ללא גרעין שליטה. אין לנו ניסיון מספיק עם עבודה עם בנק וגם לא עם חברה ללא גרעין שליטה. אין לנו ניסיון מספיק. יש לנו ניסיון רע עם גרעין שליטה ויש לנו גם ניסיון טוב עם גרעין שליטה. עם חלק מגרעיני השליטה יש לנו ניסיון טוב ולא רע".

תן דוגמה לניסיון טוב עם גרעין שליטה.

"בנק שמרני. ראינו שלבעל השליטה יש תפישה שמרנית, דבר ששומר על הבנק".

"הפועלים ולאומי תחרותיים ביניהם?"

מה לגבי המשכורות של המנהלים והמשכורות של דור א' בבנקים? פורסם כבר שיש בהם אבטלה סמויה, הרבה מאוד עובדים חצי מיותרים

"הבנקים חייבים להתייעל. הם יודעים את זה. חלק מהם עשו פעולות. חלק מהם בקצב גדול יותר, חלק מהם בקצב קטן יותר. ויש גם מנגנונים, כמו מרכיב הטייס האוטומטי, שאם פעם המנגנונים האלה היו נכונים בסביבה של אינפלציה גבוהה או בסביבת רווחיות גבוהה של המערכת הבנקאות...היום הם יותר בעייתיים".

אבל איך מבטלים את הטייס האוטומטי המאוגד בהסכם השכר הקיבוצי של עובדים הבנקים?

"מגיעים להסכם".

ועדי הבנקים מאיימים בהשבתת המערכת הבנקאות.

"אז מאיימים בשביתה והיתה שביתה. אני לא אומר שצריך לבוא ובאבחת גרזן לסגור הכל ולפטר מלא עובדים...אנחנו לא מדברים במונחים האלה".

מודל השכר שאתה מכוון אליו הוא כמו זה שנחתם בהפועלים, ביטול תוספות השכר לבעלי השכר הגבוה ומתן תוספות שכר צנועות לעובדים המשתכרים משכורות נמוכות?

"זה אחד המודלים. זה בסדר גמור מה שהוא עשה. הקטין את הפערים בין בעלי השכר הגבוה לבעלי השכר הנמוך. לא יצר מנגנון זחילה אוטומטי שמכביד על ההוצאות של הבנק. זה הג'וב של ההנהלה. היא צריכה להתייעל. אם היא לא תתייעל, היא תפגוש תחרות גדולה יותר, בנקים שכן מתייעלים וכן יעילים ינגסו בנתח השוק...זה מה שקורה בשוק תחרותי".

השוק הזה אינו תחרותי. איך הופכים אותו ליותר תחרותי?

"הפועלים ולאומי תחרותיים ביניהם? אחד יותר יעיל מהשני? אתה לא חושב שאחד מסתכל מה ההוא עושה? זה מלחיץ וזה מביא אותם לעשות צעדים והם יעשו צעדים, חלק יותר מהר. אצל חלק הבעיה גדולה יותר ואצל חלק קטנה יותר. אי אפשר להשוות ארגון בבנק א' לארגון בבנק ב'. אתם רואים את זה. חלק יותר מיליטנטיים, לחלק יש יותר כוח, לחלק יש פחות כוח. הם יודעים את זה. זה על האג'נדה שלהם. אנחנו כיום לא בשלב של 'מה? אנחנו צריכים להתייעל?'. שאלת אותי אם מזהים את הבעיה אז כן, הם מזהים את הבעיה. אגב, לא רק מזהים, אלא מזהים ומטפלים בה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker