למה מתעכב כתב האישום נגד רועי ורמוס ובכירי פסגות?

בפרקליטות ממתינים לחוות דעת כלכלית בתיק הרצת ניירות הערך בפסגות ■ בפרשה אחרת, הרצת מניות מנופים פיננסיים, טוענת הפרקליטות כי חוות הדעת אינה ראיה מרכזית

עידו באום

מאז הודיעה הפרקליטות על כוונתה להגיש כתבי אישום נגד רועי ורמוס ונגד בכירים לשעבר בבית ההשקעות פסגות. הפרקליטות מייחסת לורמוס ולבכירים לשעבר, כל אחד לפי חלקו, קבלת דבר במרמה והשפעה בתרמית ‏(כלומר הרצה‏) על שערי ניירות ערך באמצעות חשבון הנוסטרו של פסגות.

ורמוס הודח מתפקידו כמנכ”ל בית ההשקעות כחלק ממהלך מכירת פסגות לקרן איפקס. לאחר מכן התקיים לו שימוע בפרקליטות, ומאז הוא בהמתנה.

בפרקליטות עובדים לאט, אפילו לאט מאוד - אבל עובדים. המכשול העיקרי שמעכב כיום את הגשת כתב האישום נגד ורמוס ושאר הבכירים לשעבר הוא חוות דעת כלכלית שביקשה הפרקליטות ממומחה חיצוני, והיא נמצאת בהליכי גיבוש.

במה מתמקדת חוות הדעת? הפרקליטות אינה מתייחסת לנושאים כאלה מחוץ לכותלי בית המשפט, ועל כן התשובה לשאלה זו אינה ידועה. עם זאת, הליך משפטי אחר שמתקיים בימים אלה - על רקע הודעת הפרקליטות כי בכוונתה להגיש כתבי אישום נגד איתן אלדר, ג’קי בן זקן ואחרים, בחשד להרצת ניירות ערך בחברת מנופים פיננסיים, שופך אור בעקיפין על חוות הדעת הכלכלית בתיק ורמוס.

מי צריך חוות דעת?

רועי ורמוסצילום: אמיל סלמן

נתמקד דווקא באלדר, החשוד בהשפעה בתרמית על שער מניית חברת מנופים ב–2010 וכן בעבירות פליליות נוספות שמטרתן להביא לכניסת מניית החברה למדד ת”א 100. ההחלטה להגיש כתב אישום בכפוף לשימוע נמסרה לחשודים בפרשה בפברואר. לאחר הודעת הפרקליטות קיבלו סניגוריו של אלדר, עורכי הדין ז’ק חן ומיכל רוזן־עוזר, את חומר החקירה כדי להתכונן לשימוע.

הסניגורים הפכו והפכו, ולא מצאו חוות דעת כלכלית. מתברר שהפרקליטות הזמינה חוות דעת כזאת, אך עדיין לא קיבלה אותה. למרות זאת, הפרקליטות התעקשה על קיום השימוע, וטענה כי חוות הדעת אינה חלק מחומר החקירה המהותי.

אלדר עתר לבג”ץ באמצעות סניגוריו בטענה שחוות הדעת היא חלק מהותי הנחוץ להכנת השימוע. סניגוריו טוענים כי בתיקים רבים מסתמכת הפרקליטות על חוות דעת כלכלית כדי להוכיח שהנאשם השפיע על שערי ניירות הערך.

תגובת הפרקליטות שהוגשה בימים האחרונים לבג”ץ באמצעות עו”ד מיכל צוק־שפיר מפרקליטות המדינה כוללת שלל טיעוני נגד. ראשית כל, הפרקליטות טוענת כי במקרים רבים חוות הדעת הכלכלית מושלמת רק לאחר תחילת המשפט. “הזמנת חוות דעת מומחים כרוכה בעלויות כספיות גבוהות”, מוסבר. “לעתים נדחית חוות הדעת עד לאחר הגשת כתב האישום, ולעתים היא אינה מוזמנת כלל”.

מהתגובה עולה שחוות הדעת נועדה לעזור לשופטים נטולי מומחיות כלכלית. הפרקליטות מסבירה כי מטרת חוות הדעת בתיק מנופים היא “עיבוד של חומר הראיות הגולמי, לרבות נתוני המסחר, שהועברו, כאמור, לעותרים, ו’תיווך’ נתונים אלה לבית המשפט”. מיד אחר כך נכתב: “במובן זה כותב חוות הדעת אמור לסייע לבית המשפט בריכוז ועיבוד הנתונים, אך תמונת העבירה הפלילית נגלית לאו דווקא מחוות הדעת, אלא מכלל חומר הראיות הקיים בתיק, בכלל האמור נתוני המסחר, האזנות סתר ודברים שנאמרו במסגרת החקירות”.

מכיוון שהתיק מתנהל בפני בית המשפט הכלכלי, חשיבות חוות הדעת פוחתת: “כיום, נדונים תיקים פליליים בתחום ניירות הערך בפני המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב, שהיא ערכאה ייעודית לנושאים אלה”, נכתב בתגובה. “ככל שהערכאות השיפוטיות מתמקצעות וצוברות ידיעה שיפוטית, ממילא יורד משקלן של חוות דעת מומחים שתפקידן להאיר מסקנות החורגות מתחום המקצועיות של בית המשפט. לא מן הנמנע שהיקפן ומשקלו של חוות דעת מומחה בתיקי תרמית בניירות ערך יירד בהדרגה נוכח השינוי בערכאה שדנה בתיקים אלה”.

הפרקליטות טוענת בנוסף כי ממילא יש בידיה ראיות שלפיהן אלדר התכוון להשפיע על שער מניית מנופים. למשל, הפרקליטות מציינת כי יש בידיה הודאות של אלדר בהאזנות סתר ובמקרים נוספים, ולכן אין צורך בחוות הדעת הכלכלית כדי לנהל את השימוע. “חוות הדעת אינה דרושה, כראיה בלעדית והכרחית, על מנת להוכיח את יסודות העבירה”, מבהירה הפרקליטה צוק־שפיר.

מעבר לכך, הפרקליטות טוענת כי חשודים אחרים בפרשה התייצבו לשימוע מבלי שקיבלו את חוות הדעת הכלכלית. עוד טוענת הפרקליטות כי המקום לטעון נגד היעדר חוות הדעת כלכלית אינו עתירה לבג”ץ - אלא בית המשפט שאליו יוגש כתב האישום.

לטענת הפרקליטות, בתיק אחר שכבר מתנהל טוענים אותם סניגורים ממש כי העובדה שלא ניתנה להם חוות דעת כלכלית לפני שימוע היא עילה לזיכוי על בסיס טענת ההגנה הקרויה “הגנה מן הצדק”.

הפרקליטות רומזת כי דרישת חוות הדעת נועדה ליצור סחבת ועיכובים בתיק. הטענה האחרונה קצת מוזרה, מכיוון שמטרת השימוע היא למנוע הגשת כתב אישום מלכתחילה.

תיק מאתגר

אם חוות דעת כלכלית היא רק נייר הסברה לשופטים שאינם מומחים בשוק ההון, מה מעכב את הגשת כתב האישום נגד ורמוס ובכירי פסגות לשעבר?

בפרקליטות מדגישים כי למרות האמור, חשיבותה של חוות הדעת הכלכלית נגזרת מנסיבותיו של כל תיק: “לא בכל תיקי עבירות תרמית בניירות ערך מוגשות חוות דעת מומחה, וקיימים הבדלים בין התיקים השונים, הן בכל הנוגע לצורך בהגשת חוות דעת כאמור, הן בכל הנוגע לאופיין וטיבן של חוות הדעת, והן בכל הנוגע לשלב שבו מתקבלת בפרקליטות ההחלטה אם להגיש ולהכין כלל חוות דעת לצורך ניהולו של ההליך”.

מכאן ניתן להבין כי חוות הדעת שמעכבת את כתב האישום בתיק פסגות היא רכיב מרכזי בתיק. אחרת קשה להבין מדוע התיקאינו זז. אם הפרקליטות עדיין לא קיבלה את חוות הדעת, ייתכן שזו עוד יכולה לשנות את תמונת הראיות ולהביא לסגירת התיק.

אף אם לא כך יהיה, נוכח האינדיקציות המעידות על מרכזיותה של חוות הדעת הכלכלית בעניינם של ורמוס ועמיתיו, הם יוכלו להעלות טענות במשפטם על כך שבמועד השימוע שנערך להם לא היתה בפניהם חוות הדעת הזאת. בכלל, תיק פסגות היה אתגר משפטי מסובך מבחינת הפרקליטות מהרגע הראשון ונראה שחלוף הזמן לא יהפוך אותו לפשוט יותר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker