איגוד הבנקים: מוצר מתחרה בפיקדון הבנקאי מאיים על נזילות המערכת

הבנקים נהנים כיום מחוסר התחרות על הפיקדונות ועל כן מציעים לציבור ריבית אפסית ■ על פי הרפורמה שמציעה רשות ניירות ערך, פקידי הבנק יחויבו להציע ללקוחות אלטרנטיבת חיסכון נוספת והיא הקפ"מ שמציעה ריבית גבוהה יותר באופן משמעותי

סיון איזסקו
סיון איזסקו

איגוד הבנקים מנסה לטרפד את אחד המהלכים התחרותיים החשובים ביותר שעורכת רשות ניירות ערך בתחום הפיקדונות הבנקאיים: בנייר עמדה שהפיץ אתמול איגוד הבנקים הוא טוען כי השקת קרן פיקדונות ומלוות (קפ"מ) - שהינה מוצר המתחרה בתחרות ישירה מול הפיקדונות הבנקאיים - עלול לפגוע בנזילות של המערכת הבנקאית.

איגוד הבנקים הפיץ את נייר העמדה לאור הרפורמה שרשות ניירות ערך מבקשת להביא להליכי חקיקה בכנסת בשבועות הקרובים. כיום, פקידי הבנק מוסמכים להציע ללקוחות רק מוצר חיסכון אחד - הפיקדון הבנקאי. הבנקים נהנים כיום מחוסר התחרות על הפיקדונות ועל כן מציעים לציבור ריבית אפסית. על פי הרפורמה שמציעה רשות ניירות ערך, פקידי הבנק יחויבו להציע ללקוחות אלטרנטיבת חיסכון נוספת והיא הקפ"מ - מוצר שהינו כמעט זהה במאפייניו, אך מציע ריבית גבוהה יותר באופן משמעותי.

הקפ"מ הינה קרן שתשקיע רק בפיקדונות בנקאיים ובמק"מ שמנפיק בנק ישראל. על כן מדובר במוצר סולידי מאד. הקפ"מ תוכל לקבל מהבנקים ריבית גבוהה יותר על הפיקדונות (ביחס לריבית שלקוח בודד יוכל להשיג), וזאת בשל היתרון לגודל של הקרן לעומת הלקוח הבודד.

מנכ"ל איגוד הבנקים, משה פרל
מנכ"ל איגוד הבנקים, משה פרלצילום: טס שפלן

בנייר העמדה של איגוד הבנקים נכתב כי "אחת ההשלכות האפשריות של היוזמה המוצעת נוגעת לסיכון הנזילות של התאגידים הבנקאיים, ובעקיפין אף להיצע האשראי הבנקאי ומחירו. המעבר הצפוי של חלק מכספי לקוחות הבנקים מפיקדונות קמעונאיים רבים ומפוזרים לפיקדונות גדולים השייכים למספר קרנות קפ"מ, הוא משמעותי בהיבט של ניהול הנזילות בבנקים. כידוע, וכפי שמשתקף בהנחיות באזל 3 לניהול סיכוני נזילות והוראות ניהול בנקאי תקין של הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, פיזור של כספי פיקדונות בידי לקוחות קמעונאיים רבים מקטין את הסיכון שאליו חשוף התאגיד הבנקאי בהשוואה למצב שבו הכספים מרוכזים בפיקדונות ג'מבו קצרים של גופים מוסדיים.

"הפיקדונות הקמעונאיים מבטיחים גיוון בסוג הלקוחות, בהחלטותיהם ובטעמיהם, בסוג המוצרים, בתקופה לפירעון ובהיבטים נוספים. בסיס מקורות מפוזר יותר ומגוון יותר, משמעו חשיפה של התאגיד הבנקאי לסיכון נזילות נמוך יותר. לעומת זאת, ריכוז הכספים בפיקדונות גדולים לטווח קצר של גופים מוסדיים, מקטין באופן ממשי את רמת הפיזור בפיקדונות, ומשאיר את ההחלטה אם למשוך את כספי הפיקדון בידי מספר קטן של מקבלי החלטות, כך ששיעורי המשיכה של פיקדונות אלה רגישים מאוד לאירועים פיננסיים מקומיים וגלובליים, ולאירועים מערכתיים אחרים".

טיעון נוסף שמעלה איגוד הבנקים בנייר העמדה שהפיץ הוא כי "עלייה בחשיפת התאגידים הבנקאיים לסיכוני נזילות, יחייב את הבנקים להגדיל את החזקותיהם בנכסים נזילים. כתוצאה מהצורך להפנות שיעור גבוה יותר של הפיקדונות לרכישת נכסים נזילים, יקטנו המקורות הפנויים אשר יעמדו לרשות התאגידים הבנקאיים לצורך העמדת אשראי. כפועל יוצר מכך, עלול להיות קיטון בהיצע האשראי הבנקאי, כלומר תוגבל היכולת של הבנקים להעמיד אשראי לציבור".

ואולם את סיכון הנזילות אפשר לפתור על ידי מתן ריבית אטרקטיבית על פיקדונות הציבור כך שללקוחות הפרטיים ישתלם להמשיך להפקיד בפיקדונות הבנקאיים. ואולם איגוד הבנקים כלל לא מעלה זאת כאפשרות.

במקביל, טוען איגוד הבנקים גם כי אין לאפשר לכל פקיד בנק להציע את הקפ"מ אלא רק ליועצי השקעות (בדרך כלל בסניף בנק נמצא יועץ השקעות אחד בלבד). בכך למעשה מבקש איגוד הבנקים להמשיך את המצב הקיים שבו פקידי הבנקים (שאינם יועצי השקעות) מציעים ללקוחותיהם מוצר אחד ויחיד והוא הפיקדון הבנקאי.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ