בלעדי |

מנהלת מחלקת תאגידים ברשות ני"ע פורשת

גוטמן היתה זו שחייבה את חברת כור להכיר בהפסד של 1.8 מיליארד שקל מההשקעה בקרדיט סוויס ■ העימות האחרון של גוטמן היה סביב הענקת אופציות למנהלים הבכירים של החברה לישראל

אסא ששון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
אסא ששון

עו"ד שיראל גוטמן-עמירה, מנהלת מחלקת תאגידים ברשות ניירות ערך, הודיעה ביום חמישי האחרון ליו"ר הרשות, שמואל האוזר, על רצונה לסיים את תפקידה, לאחר כ-11 שנה ברשות.

בשעה זו מכנסת גוטמן את עובדיה על מנת לבשר להם באופן אישי על סיום תפקידה. בשלב זה גוטמן טרם החליטה מה היא מתעתדת לעשות. ברשות החלו לפעול לאיתור מחליף לגוטמן.

מחלקת תאגידים ברשות ני"ע עוסקת במעקב אחר הדיווחים השוטפים של התאגידים לרבות דיווחים מיידיים, דו"חות ביניים ודו"חות תקופתיים. מעקב זה כולל בחינה של הדיווחים ובדיקתם תוך שימת דגש על רמת הגילוי בדיווחים, עמידה בדרישות החוק והתקנות, אכיפת כללי חשבונאות מקובלים ובחינת ההיבטים המשפטיים, החשבונאיים והכלכליים הכרוכים בהם.

גוטמן ועובדיה נדרשו לא אחת לפתור סוגיות משפטיות וחשבונאיות מורכבות. אחת הדוגמאות הבולטות שהגיעו לשולחנה של גוטמן היה אופן הטיפול בתקן חשבונאי ifrs 9, תקן שנוי במחלוקת שמשמש כר דשא נרחב ליצירתיות חשבונאית המאפשרת לחברות "להזיז" את הפסדיהם מסעיפי דו"ח רווח והפסד לסעיף קרנות הון ועודפים, ובכך לאפשר לחברה לחלק דיווידנד למרות הפסדיה. גוטמן נקטה קו בלתי מתפשר מול החברות והביעה את מורת רוחה מהשימוש בסעיף זה, וכיום חלק לא מבוטל מהחברות אינן ששות להשתמש בתקן זה. בין השאר, גוטמן חייבה את חברת כור של נוחי דנקנר על ההשקעה בקרדיט סוויס ולא איפשרה לו להשתמש בתקן החשבונאי ifrs 9.

עו"ד שיראל גוטמן צילום: רמי חכם

כתבות נוספות ב-TheMarker:

מחלקת התאגידים עוסקת גם בבדיקת תשקיפים של תאגידים וגופים המציעים ניירות ערך לציבור על מנת לבחון, בין היתר, כי הגילוי הנכלל בהם הוא נאות. בנוסף, נבדקים דו"חות על עסקות עם בעלי שליטה ועל הקצאות פרטיות, הצעות רכש וכן הסדרי חוב ודו"חות מיזוג. במסגרת הטיפול בדו"חות אלו, הם נדרשים לטפל בהערכות שווי ולבחון את המודלים הכלכליים שבבסיס ההערכה, כמו גם את מידת הגילוי לגבי העובדות וההנחות שאומצו לצורך ההערכה.

במידה שמתגלים ליקויים או הערכות שווי אופטימיות מדי, או הנחות עבודה שאינן תואמות את מצב השוק הקיים, מחובתה של גוטמן ועובדיה לתקן את המעוות. תיקונים אלו העמידו לא אחת את גוטמן בעימות מול הגופים החזקים במשק, רואי החשבון של החברות המובילות ואחרים, ביניהם חברות אי.די.בי והחברה לישראל.

העימות האחרון של גוטמן היה סביב הענקת אופציות למנהלים הבכירים של החברה לישראל. לבכירי החברה , כולל 25 מיליון שקל למנכ"ל ניר גלעד ו-25 מיליון שקל ליו"ר החברה אמיר אלשטיין. אופציות אלו הוענקו יממה לפני כניסתו לתוקף של תיקון 20 לחוק החברות. לפי התיקון, חברות ציבוריות יכנסו ועדת תגמול שחבריה הם דירקטורים חיצוניים בלתי תלויים. מדיניות התגמול שתאמץ הוועדה תובא לאישור האסיפה כללית של בעלי המניות ברוב קולות של מי שאינו בעל עניין אישי בהצבעה. דרישה זו מאריכה את תהליך האישור של התגמול לבכירים ופותחת דיון ציבורי מעמיק בשכר לו ראויים הבכירים ותרומתם לחברה.

בעקבות כך שלחה הרשות מכתב חריף לחברה לישראל ששימש לאחר מכן בסיס לתובענה יצוגית נגדה בנושא זה. עוה"ד אלי דניאל וניר שוורצברג ממחלקת תאגידים של רשות ניירות ערך בדקו את ההליכים הפנימיים שקדמו למחטף. השניים פירטו את מסקנותיהם העגומות במכתב רווי שאלות נוקבות, שאותו הפנו לחברה לישראל, לאלשטיין, לגלעד, ליו"ר ועדת התגמול, עופר טרמצ'י, וליו"ר ועדת ביקורת של החברה, גדעון לנגהולץ.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker