פישמן: "הלוואה פרטית היא כמו בנקאית - זה לא סמים, זו הלוואה רגילה"

בעל השליטה בכלכלית ירושלים בכנס החוב של מידרוג: "לא לקחנו הלוואות פרטיות בגלל חוסר שקיפות - בסופו של דבר הכל יוצא לעיתונות, אנחנו מדינה קטנה" ■ רועי יקיר, מנכ"ל הפניקס השקעות ופיננסים: בעיה המרכזית של השוק הפנסיוני היא היעדר אופציות השקעה מספיקיות בשוק הסחיר

ערן אזרן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים3

"לא לקחנו הלוואה הפרטית בגלל חוסר השקיפות. בסופו של דבר הכל יוצא לעיתונות, אני לא קונה את עניין חוסר השקיפות - אנחנו מדינה קטנה", כך אמר היום אליעזר פישמן, בעל השליטה בקבוצת הנדל"ן כלכלית ירושלים, בכנס פורום שוק החוב של חברת הדירוג מידרוג, בניהולו של ערן היימר, שנערך היום בתל אביב.

"חוסר השקיפות היא עניין לא רלוונטי", המשיך פישמן. "ממילא יש לי סדרות של איגרות חוב סחירות, ולכן הכל שקוף. הלוואה פרטית נותנת אי שקיפות לחודש ימים בלבד. אחרי שיחות הסלון ביום שבת מקבלים טלפון מהעיתונאי ביום ראשון. יכול להיות שיש נפגעים בשל ההלואוות הפרטיות, ומכאן ההתנגדות. יכול להיות שגם רשות ני"ע נפגעת אולי גם חברות הדירוג - כל אחד רוצה שהאימפריה שלו תהיה תוססת וגדולה".

פישמן הדגיש כי "הלוואה פרטית היא כמו הלוואה בנקאית. זה לא סמים, זו הלוואה רגילה. אתה פשוט מוציא את המתווכים שבדרך. אלה הלוואות יותר זולות. אתה מקבל ריבית של 3.2% שאותה קובעים מראש, ולא מעלים לי תוך כדי ההנפקה. אלה שיטות אחרות, שלא באות אחת על חשבון השנייה. אי אפשר להעביר את כל ההלוואות לשוק הפרטי, זה מתקיים במקביל".

יובל ברונשטיין, מנכ"ל קבוצת עזריאלי, ציין שההלוואות הפרטיות שניתנות על ידי גופים מוסדיים לחברות היא דרך נוספת להתממן ואינה פוגעת בשער דרכי המימון. "אנחנו נעזרים בכל החלופות לגיוס חוב. יש משקל גם לגמישות העתידית. חשוב לנו לייצר אפשרות להאריך ההלוואה, לקצר, לשנות ביטחונות, ויש יתרון להתעסק עם גוף אחד". לדברי ברונשטיין, חוסר השקיפות אינה הסיבה להלוואות פרטיות אלא העלויות הנוספות כמו חברות דירוג, עורכי דין תשקיפים שנדרשים בהנפקה ציבורית של אג"ח סחיר. "ההלוואה הבנקאית היא גם פרטית – ביחד ההיקף הזה לא גדל משמעותית, ולעומת זאת, הנפקות האג"ח הקונצרניות גודלות. כך שיש מקום גם לזה וגם לזה".

רועי יקיר, מנכ"ל הפניקס השקעות ופיננסים, אמר כי הבעיה המרכזית של השוק הפנסיוני היא היעדר אופציות השקעה מספיקיות בשוק הסחיר. "דרך השקעה אפשרית נוספת היום היא הלוואות פרטיות, זה לא שאנינו בורחים מהעין הציבורית או ביקורת".

אליעזר פישמןצילום: עופר וקנין

דורון קלאוזנר, סמנכ"ל ומנהל חטיבה עסקית במזרחי טפחות, הדגיש כי הוא לא רואה בהלוואות הפרטיות משהו בעייתי. "מביחנת הבנקים, מדובר גם תחרות וגם מקום לשיתוף פעולה. חלק מהגופים המוסדיים מרגישים בנוחות לשתף עמנו פעולה בנושא. יכול להיות שחברות מרגישות שבשוק הקונצרני ההתנהלות יותר מסורבלת. אני רואה כאן פוטנציאל הרחבת עסקים, כשתחרות זה דבר בריא".

"המוסדיים מתקוטטים על כל פרויקט של תשתיות"

פאנל שני שנערך בכנס מידרוג, עסק בנושא  "תשתיות - מנוע הצמיחה הבא של שוק החוב". יוסי גבורה, משנה למנכ"ל לענייני כספים בדלק קידוחים ואבנר, התייחס להודעת דלק הבוקר על כוונתה להקים ביחד עם נובל אנרג'י מתקן הנזלת גז בקפריסין. "היקף ההשקעות דרמטיים והשאלה היא איך ניתן לממן אותו", אמר גבורה.

לדבריו, "בכל הסכמי המימון שלנון היו מעורבים בנקים ישראלים בהיקפים משמעותיים. עם זאת, צריך לזכור שהתעשייה הישראלית עדיין בחיתולים. הבנקים הישראלים עדיין לא הגיעו למצב של הבנקים בחו"ל, אבל הם לומדים את התעשייה והגיעו לרמה מקצועית גבוהה. הם יוכלו בעתיד להוביל עסקות, אבל בהיקף מוגבל. צריך לזכור, שיש לבנקים המקומיים גם מגבלות לווה בודד. אם ישקיעו את כל ההון בגז, לא יוכלו לתת הלוואות לשאר הביזנס של הקבוצה – זו אחת הסיבות לכך שהלכנו ללונדון".

גיורא סרצ'נסקי, מנהל חטיבת השקעות בקרן הפנסיה עמיתים, הדגיש שיש עודפי נזילות לגופים הפנסיונים הישראלים שמחפשים השקעות. "כל שנה ההפקדות נטו גדלות ב-20 מיליארד שקל, והמוסדיים מתקוטטים על כל פרויקט של תשתיות בארץ. אין ספק שהשקעה בתשתיות מאוד מתאימה לגופים מוסדיים. כרגע, יש עיכוב בירוקרטי, למשל בענייני הגז או הרכבת הקלה. חלק מהכסף הזה יופנה לחו"ל, ולכן יש מקום לבדוק איך ניתן להאיץ את תהליכי קבלת ההחלטות".

גם עמי לנדאו, מנכ"ל חטיבת הזכיינות בשיכון ובינוי, הדגיש שחסרים פרויקטים לתשתיות בעוד שיש עודף נזילות. "אנחנו מגלים שחסרים אפיקי השקעה  - אין מספיק נכסים מתאימים. אני חושב שהפיתרון לגירעון הממשלתי הוא להוציא פרויקטים למימון של שוק ההון, ולא באמצעות תקציב המדינה. שלא כמו לפני 20 שנה, היום יש ידע איך לעשות את הפרויקטים הללו".

יריב נחמה, סגן בכיר לחשבת הכללית, ציין שהאתגר הגדול הוא לחבר את המוסדיים לפרויקטים, שהמימון שלהם נעשה כיום בעיקר על ידי הבנקים הפועלים ולאומי. "ב-70% מהפרויקטים משתתפים המוסדיים, אך הם עדיין לא מייצרים תחרות למערכת הבנקאית. המעבר מפנסיה תקציבית לצוברת הוסיף כסף לגופים המוסדיים שצריך להיות מושקע בתשתיות בישראל. האתגר הגדול הוא לחבר את המערת המוסדית".

"אם המטרה העיקרית שלנו הוא להניב תשואות נאות לתקופת הפנסיה. אני חושב שיש היום התמקדות מוגזמת מאוד בכישלונות, כלומר בהסדרים החוב. צריך למדוד את התועלת שמקבלים החוסכים מההלוואות הפרטיות ומהשוק הקונצרני בטווח הארוך. לאורך שנים, רואים בבירור שיש תוספת על התשואה בשוק האג"ח הממשלתי. לכן, הביקורת היא מוגזמת. התפקיד שלנו הוא להשקיע ולהלוות - והתוצאה מאוד חיובית".

מוטי ימין, יועץ בכיר ליו"ר רשות ני"ע, הדגיש שהרשות רואה חשיבות גבוהה בכל הנוגע לשקיפות של חוב הציבורי. "בבורסה הישראלית יש דומיננטיות לחוב הסחיר בהשוואה לשאר העולם – זה מצב יוצא דופן שדורש אמצעים שונים. לכן, יש לנו חובה שהמשקיעים יידעו שיש גורם שמפקח שמסדיר את התחום ונותן הוראות גילוי ייחודיות. מבחינה זו השקיפות היא ערך חשוב מאוד עבורנו".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker