ליידרמן: "הבנקים המרכזיים לא יעלו ריבית כשהאבטלה גבוהה"

היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים בכנס החוב של מידרוג: יש להשתמש בביקושים העודפים לדיור כמנוע צמיחה

ערן אזרן
ערן אזרן

"הבנקים המרכזיים בעולם ובישראל אינם צפויים להתחיל העלאת הריבית כל עוד שיעורי האבטלה ימשיכו להיות גבוהים – ושם הדברים זזים מאוד לאט, כך שקשה מאוד לומר מתי תשתנה התמונה", כך אמר היום (ד') פרופ' ליאו ליידרמן היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים. דבריו נאמרו בכנס "פורום שוק החוב" של חברת הדירוג מידרוג, בניהולו של ערן היימר.

ליידרמן ציין שלמרות הירידות החדות שרשמו המדדים בעולם במשבר האחרון, מהירות ההתאוששות יוצאת דופן. "מה ששונה ממשברים אחרים זה ההתאוששות המהירה שאנחנו רואים.

בשבועות האחרונים המדדים בארה"ב שברו כל שבוע שיא היסטורי - זה אומר משהו מאוד משמעותי על המשבר הזה ביחס למשברים הקודמים. מאז 2011 מניות חברות הבנייה בארה"ב עלו ב-196% ומניות הפיננסים עלו ב-64%. לכן, התמונה בגדולה היא שבמשבר הנוכחי - למרות שהוא החמור מאז 1929 נמנעה קטסטרופה כלכלית ופיננסית".

ליידרמן היום בכנסצילום: ישראל הדרי

לדברי ליידרמן, הסיבה המרכזית להתשאוששות היא הפעולה המהירה מאוד של קובעי המדיניות, ובראש ובראשונה של הבנקים המרכזיים. "כשהבנקים ראו שהעניין יכול להידרדר הם פתחו בתוכניות הרחבה מוניטארית אגרסיבית והפחתות ריבית שליליות. העולם מוצף בנזילות מוניטארית, ובאחרונה הגיע גם הבנק המרכזי של יפאן. הנזילות ביפאן יוצאת החוצה – לארה"ב, לאירופה, וחלקה יגיע גם לישראל".

"נראה שטוב עשו הבנקים המרכזיים שהזרימו נזילות ונמנעו מהבעיה של 1929. מצד שני, יש יותר ויותר תחושה של אב-נורמליות במצב הנוכחי. מצב של שיווי כלכלי ופיננסי לא יכול להיות מאופיין בריביות ריאליות שליליות.

אבל השאלה - והיא שאלת השאלות של שוק ההון בעולם - היא מתי יתחיל התיקון של המצב הזה. נורמליזציה של הנזילות שתכלול העלאת ריבית בעיקר במערב. כיום התחושה היא שלא ניתן להתמיד במצב הזה לאורך זמן".

התקפי חרדה

"כל שמועה, ספקולציה, לגבי מה שברננקי עשוי לעשות נותן מכה לשווקים. נכנסנו לתקופה של וולטיליות - התקפי חרדה. אנחנו נמצאים שם. הדבר הכי קטן עלול לטלטל את השווקים בצורה משמעותית. כתוצאה מזה, השוק שהוא הכי רגיש הוא שוק איגרות החוב על הטווחים השונים שלו. האם זו התחלה של מגמה חדשה? אני לא יודע. אני גם חושב שהנגידים בעולם לא יודעים. השווקים הפיננסים לא פועלים בצורה ליניארית".

בהתייחסו לשוק המטבעות ציין ליידרמן שהמטבע הישראלי ממשיך להיות חזק ביחס לכלל המטבעות בעולם. "אולי זה תוצאה שלך ספקולנטים, אבל פער התשואות באג"ח של מדינות אחרות הרבה יותר גדול - למה הם בוחרים להגיע לישראל? בשווקים אומרים שישראל היא סיפור כלכלי טוב בטווח המיידי והארוך. הן בתחום הטכנולוגי, והן בתחום הגז הטבעי. יש תחושה שהתועלות של הגז הטבעי יהיו הרבה יותר גדולות מאשר תחזיות המקרו מדברות על זה".

"ההערכות כיום היא שהגז מתמר ישמש לתחלופת יבוא - כלומר, ייצור מקומי זול. הקונצנזוס שהתרומה לתוצר תהיה עד 1%. גורמים בשוק מטבע החוץ, והתעשייה המקומית - שבחשבון שנעשה בדיעבד נגיד - פספסנו. בגגלל התמונה הזו - המצב היום הוא שהזרים מוכרים דולרים וקונים שקלים - ולא בגלל פער התשואות באג"ח הממשלתיות, אלא בגלל אמון בכלכלה".

למרות הדברים, ליידרמן הדגיש שיש היחלשות במנועי הצמיחה של המשק, שבאה לידי ביטוי בין היתר במדד מנהלי הרכש. "דבר עוד יותר מדאיג הוא ההשקעות הריאליות – לא רק שאנחנו לא גדלים פה, אלא יש ירידה. האם אנחנו רואים היום זרם של פרויקטים חדשים של השקעה. התשובה היא מעט מידי. רבים הגורמים בסקטור העסקי שבעמדת המתנה, בגלל רגולציה, בירוקרטיה והצעות חוק פופוליסטיות".

בנוגע לשוק הדיור ליידרמן ציין שעודפי הביקוש שהיו בשנים האחרונות צפויים להימשך, וכי ניתן להשתמש בהם לעידוד הצמיחה. "כיום אנחנו רואים התחלה מצומצמת של פרוקיטים בנדל"ן, בעוד הביקושים נמשכים. מדוע לא להשתמש בשוק הדיור כמנוע אפשרי לצמיחה כלכלית? מדובר בסקטור של מכפיל חיובי לכל המשק. אם היינו צריכים להמליץ לממשלה מה לעשות ואיפה לחפש מנועי צמיחה – זה היה שוק הדיור".

"עליית הריבית עלולה לייצר הפסדים משמעותיים בשוק האג"ח

ערן היימר, מנכ"ל מידרוד התייחס לשוק ההנפקות וציין שכיום יש גיוון במנפיקים - מה שמצביע על שוק בריא. "שוק האג"ח מתפקד מאוד - יש מחזורים גבוהים בבורסה. האג"ח הממשלתי במחזורים הכי גבוהים אי פעם, וכך גם שוק האג"ח הקונצרני. שוק המניות עדיין מדשדש. זה נובע מצמצום החברות הנסחרות, אבל גם מזה שפחות חברות מונפקות. התמונה צריכה להשתנות - במיוחד לאחר שראינו שמינוף גבוה הוא מסוכן".

"עליית הריבית עלולה לייצר הפסדים משמעותיים בשוק האג"ח", הזהיר היימר, "אולם, כרגע לא נראה העלאת ריבית. הבנק הפדראלי לא יכול להרשות לעצו ריבית של 2% באג"ח הקצרות, כך שכוחות המאזנים כרגע מוטים נגד העלאת הריבית. כמה זמן אפשר להמשיך ולהנשים שוק באופן מלאכותי? יש פה תהליכים שהם לא לפי הספר. זו כלכלה חדשה שלא למדנו בספר - ניסוי וטעייה".

ביחס לשוק ההלוואות הפרטיות, אחד מענפי האשראי הגדלים בישראל, ציין היימר, הגידול נובע מהעובדה שפרמיית הנזילות נעלמה. "הריביות שנותנים בהלוואות הפרטיות שוות לריביות בשוק הסחיר. זה מנגנון מעוות, שנובע מהרצון לעשות עסקים בשקט, כי השיח הציבורי אינו מאפשר עשיית עסקים בשקט. הבריחה לשוק ההלוואות הפרטיות מייצרות גם סיכונים - ברקע שיש חדלות פירעון על ההלוואה, אי אפשר למכור אותה".

ביחס לקבוצות העסקיות בבורסה (הפירמידות), ציין כי לאחר הרפורמה ייווצרו פירמידות קטומות: "אלה פירמידות שהחוב שלהן יהיה בחברות פרטיות ורק חלק ממנו בחברות הצביוריות. הרפורמה לא תייצר שקיפות, אלא רק נזק לשוק ההון הישראלי".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ