כך תיפתר בעיית החוב של אי.די.בי פיתוח - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך תיפתר בעיית החוב של אי.די.בי פיתוח

הבנקים לא רוצים מניות באי.די.בי פיתוח? שיישארו עם החוב וישאירו מלוא המניות לבעלי האג”ח

16תגובות

נוחי דנקנר הצליח אתמול לדחות את הגזירה של העברת מניות אי.די.בי פיתוח לנושיה. ההחלטה של השופט איתן אורנשטיין לתת לחברה ולנושיה ארכה של חודשיים למציאת פתרון לבעיית החוב שלה העניקה לו עוד קצת מרווח נשימה.

בעיית החוב של אי.די.בי פיתוח נראית מורכבת מאוד, ושלל פתרונות מוצעים בימים אלה כדי לטפל בה. ואולם למעשה מדובר בבעיה די פשוטה, והפתרון הנכון עבורה צועק למרחוק.

ההצעה המשמעותית ביותר לפתרון הוצעה עד כה על ידי נציגות האג”ח של אי.די.בי פיתוח בראשות יורק, פסגות והפניקס. הצעה זו כוללת באופן גס מיזוג של שתי חברות ‏(אי.די.בי אחזקות ואי.די.בי פיתוח‏), הפחתת החוב המשותף שלהן מכ-8 מיליארד שקל ‏(2 מיליארד שקל לאחזקות וכ-6 מיליארד שקל לפיתוח‏) לכ-4 מיליארד שקל, והשתלטות של בעלי החוב - בנקים ובעלי אג”ח של שתי החברות ‏(אחזקות ופיתוח‏) - על מניות החברה הממוזגת.

פעולה כזאת תותיר את אי.די.בי פיתוח במצב טוב בהרבה מכפי שהוא כיום. השווי הנכסי הנקי שלה יהיה גבוה משמעותית ממה שהוא כיום בגלל הירידה בהיקף החוב. החברה תצא מאזור הדמדומים ‏(סולוונטית? לא סולוונטית?‏), ולא תהיה חייבת לממש נכסים, כגון של חברת כלל ביטוח, תחת לחץ.

מי שכרגע מתנגד לפתרון הזה הם הבנקים של אי.די.בי פיתוח. אם מתעלמים לרגע משלל ניגודי העניינים ששלובים עמוק לתוך העמדה שלהם, הם טוענים בערך כך: “אין לנו עניין במניות של אי.די.בי פיתוח או בנכסיה. אנחנו כאן כדי לתת אשראי ולא כדי לנהל חברות. אנחנו מודעים למצבה הפיננסי הלא נוח של החברה ולמצוקת הנזילות שלה. בכל זאת, האג”ח שלה נסחרות כיום בתשואות זבל של 
12%-34%. לכן אנחנו, הבנקים, מוכנים ללכת לקראתה ולפרוס לה את החוב בצורה מעט שונה ולזמן ארוך יותר כדי לתת לה שהות להתארגן. ואולם, לדעתנו, עדיין אין כל סיבה להעביר אותה לידי הנושים. אין דבר טוב שיצמח לנו מכך".

מול שתי הצעות אלה יש הצעה נוספת שהגיעה שלשום בלילה מנוחי דנקנר ואדוארדו אלשטיין. השניים אומרים כי ביכולתם להביא כסף מבחוץ לאי.די.בי פיתוח. כמה כסף? 400 מיליון שקל. מאיפה יביאו? ממשקיע חיצוני. מיהו המשקיע הזה? לא גילו לנו. מתי יגיע הכסף? עד סוף דצמבר 2013 ‏(אם יגיע‏). האם ההצעה הזו פותרת את בעיית החוב של אי.די.בי פיתוח? כנראה שלא. מדובר בסכום קטן מדי מכדי לפתור חוב של 6 מיליארד שקל.

מכיוון שההצעה פורסמה על ידי השניים רק במוצאי שבת, 12 שעות לפני הדיון בבית המשפט, קצת קשה לדעת כמה בשר יש בה. לאלשטיין היתה אופציה להשקיע בגנדן של דנקנר ושותפיו 75 מיליון דולר עד סוף פברואר האחרון. הוא לא מימש את האופציה הזו והחל לגרור רגליים. סיבותיו שמורות עמו. גם “מסיבת העיתונאים” שבה הופיע אלשטיין בשבוע שעבר, לא שיכנעה יותר מדי אנשים ברצינות כוונותיו. אלשטיין אמר שישקיע כסף? אמר שיביא משקיעים נוספים? אז אמר. בבנק לאומי, למשל, משוכנעים שכסף לא יראו יותר ממנו.

אז מה עושים? איך פותרים את הפלונטר? השופט אורנשטיין שלח עכשיו את שני הצדדים לחודשיים כדי לעשות שיעורי בית. בינתיים ישכבו להם 800 מיליון שקל של אי.די.בי פיתוח, שצריכים להיות משולמים לבעלי החוב ביוני ויולי, בחשבון נאמנות. הם ימתינו עד שכל הילדים יפסיקו לריב. יופי נחמה.

אז מכיוון שלכל אחד יש הצעה משלו לפתרון בעיית החוב של אי.די.בי פיתוח, גם אני רוצה לנדב אחת משלי. בדקתי אותה אתמול עם כמה אנשים רציניים - כלכלנים, אנשי עסקים, משפטנים ועיתונאים. חלק מהם סבורים שיש בה היגיון מסוים. יש בה מרכיבים שאמורים לרצות הן את בעלי האג”ח, הן את הבנקים הנושים של אי.די.בי פיתוח, והן את השופט שחושש מפני יצירת תקדימים מסוכנים. כנראה שההצעה לא תרצה במיוחד את דנקנר, שיצטרך להיפרד מאי.די.בי פיתוח - אבל זהו מחיר שצריך לשלם. כל עוד דנקנר לא מביא כסף משמעותי מהבית ואי.די.בי פיתוח מממומנת על ידי בעלי החוב שלה - אין לו על מה להתלונן.

הנה ההצעה - והיא עומדת כאן לשיפוטכם: הבנקים לא רוצים לקבל מניות של אי.די.בי פיתוח? אין בעיה. שלא יקבלו. הם יכולים להישאר עם החוב אליהם ‏(כ-2 מיליארד שקל‏) ולהשאיר את הבמה לבעלי האג”ח. בעלי האג”ח של פיתוח ואחזקות יקבלו את מלוא הבעלות על אי.די.בי פיתוח ואחזקות ‏(באחזקות יש עדיין קופת מזומן של 165 מיליון שקל‏) ויחלקו אותה ביניהם כראות עיניהם. הם יכולים, למשל, לחלק את המניות לפי החלוקה שקיימת בהצעה המקורית של שתי הנציגויות - 90% לבעלי אג”ח פיתוח ו-10% לבעלי האג”ח באחזקות עם אופציה לצמצם את היחס עד ל-25:75.

במהלך ההשתלטות של בעלי האג”ח יימחקו כ-4 מיליארד שקל מחובן של שתי החברות. החברה הממוזגת תיוותר עם חוב של 4 מיליארד שקל בלבד - 2 מיליארד לבנקים ו-2 מיליארד לבעלי החוב. עם חוב של 4 מיליארד שקל בלבד, אי.די.בי שתיוותר תהיה חזקה בהרבה ויציבה בהרבה. היא תהפוך לכשרת פירעון. מצב הבנקים ישתפר מאוד עקב כך, ויהיה להם קשה למצוא נימוקים נגדה.

בעלי האג”ח יקבלו את מבוקשם. הם ישתלטו על החברה ויחליפו בה את כל שדרת ההנהלה שבה אינם מאמינים עוד. החברה עצמה לא תזדקק לבצע מכירת חיסול של אחזקותיה בלחץ של זמן. היא תוכל להמתין בסבלנות ולהשביח את נכסיה.

מכיוון שדנקנר ייוותר בחוץ, ההצעה הזו תפתור גם את בעיית החוב של החברות הפרטיות שלו, גנדן וטומהוק. בהיעדר נכסים אחרים יצטרכו הבנקים שמממנים אותן לפנות לערוץ הטבעי היחיד שנותר להם ולממש ערבויות של בעלי החברה.

הפתרון הזה נראה, לפחות כרגע, טבעי ומתבקש. כעת רק נשאלת השאלה מי יידע להרים את הכפפה הזו ולהפוך אותה מרעיון נחמד על הנייר להסדר חוב של ממש.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#