בית המשפט שם לדנקנר פצצה ביד - והצית את הפתיל - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בית המשפט שם לדנקנר פצצה ביד - והצית את הפתיל

אם יש משהו שההחלטה הזו באמת אמורה להשיג, זאת הידברות בין הצדדים

4תגובות

בשורה התחתונה, ההחלטה של השופט איתן אורנשטיין אתמול בעניין אי.די.בי היא מדודה, מחושבת וקרת רוח. מי שחושב שדנקנר קיבל פסק זמן רגוע - טועה. מי שחושב שמחזיקי האג”ח הפסידו - גם טועה. אם יש משהו שההחלטה הזו באמת אמורה להשיג, זאת הידברות. הסיכוי שזה יקרה קרוב לסיכוי לאפשרות שיאיר לפיד ואריה דרעי ייסעו ביחד עם בנות זוגם לטיול רומנטי בדרום אמריקה.

אורנשטיין רצה לגרום למתקוטטים סביב ירושת אי.די.בי פיתוח המחרחרת לדבר ביניהם לפני הקריסה. בתורת המשחקים ידוע כי כשהצדדים מתקוטטים נשרף ערך למשקיעים, ואילו כשהצדדים משתפים פעולה הסיכוי להשיא את ערך הנכס עולה. לכן מפציר השופט בצדדים שיניחו למשקעי העבר ו”יפעלו בהרמוניה להשגת מתווה שיהיה לתועלת הכל”.

חוץ מהפצרות, יש גם מעשים. אורנשטיין מקבל את ההערכה כי ללא מכירת כלל ביטוח ניתן יהיה לקבוע בוודאות גבוהה שאי.די.בי פיתוח היא חדלת פירעון. לכן העמיד השופט את דנקנר עם הגב אל הקיר, הצמיד לו פצצה ותיארך את מועד הפיצוץ ל-22 באוגוסט. לזה קרא אורנשטיין, אולי בצירוף החיוך הציני שבורח לו לפעמים: “שהות מוגבלת, נטולת לחצים במידת האפשר” למכור את כלל ביטוח.

לא נעלם מעיני השופט כי מכירת כלל ביטוח אינה דומה למכירה של קרטיב ביום שרבי. דנקנר עם הגב על הקיר ולוח הזמנים מספיק בקושי כדי להגיע להסכם, וגם לקוות שהמפקח על הביטוח יאשר את הרוכש העתידי. הרי לא כל אחד רשאי לשלוט בחברת ביטוח.

עופר וקנין

אנליסט אישי  בזק

מוגש בחסות המפרסם

בלוחות הזמנים האלה, דנקנר עלול להתפתות להוריד את המחיר. כדי למנוע זאת, אורנשטיין מציין בהחלטתו כי דנקנר דיווח על הצעה מקרן זרה לרכוש את כלל ביטוח לפי שווי של 4.5 מיליארד שקל. אם בסוף תופיע עסקה במחיר נמוך יותר, ניתן יהיה לתקוף את דנקנר על העסקה עצמה, וגם לטעון כי מחיר נמוך מרחיק שוב את החברה מהיכולת לעמוד בפירעון חובותיה.

במלים אחרות, דנקנר נדרש לספק את הסחורה מאחורי המספרים שנקב בהם. עד שמכירת כלל ביטוח תתממש או לא, שאר הצדדים מתבקשים לעבוד במרץ.

אורנשטיין קבע לוח זמנים שבו יוגשו הצעות להסדר חוב מצד כל מי שמעוניין בכך. יש להניח שמחזיקי האג”ח יניחו הסדר הבראה מפורט בפניו. מהרמזים של השופט בהחלטה נראה שהיה מועיל אם מחזיקי האג”ח יסבירו כיצד יתמודדו עם הקושי שעלול להתעורר מהמתווה שלהם.

למשל, היה מועיל אילו הנציגויות הסבירו כיצד יקבלו היתרי שליטה בחברת כלל ביטוח או בחברות אחרות המצריכות אישורי שליטה מהמדינה כמו סלקום, וגם כיצד יתמודדו עם הקושי בהצעתן להעביר להמיר את החוב של הבנקים הנושים מאג”ח למניות.

סביר להניח שאי.די.בי עצמה וגם הבנקים יניחו הצעות הסדר משלהם. דנקנר יכול לנסות לחלץ את עצמו מהמשבר, גם אם לא ימכור את כלל ביטוח. למשל, אם יופיעו פתאום החברים האנונימיים של אדוארדו אלשטיין ויזרימו כסף חברה. בינתיים, השופט לא התרשם במיוחד מהתחייבויות של הזרמת מזומנים חתומות שדנקנר ואלשטיין הגישו לו במוצאי שבת.

המומחה הכלכלי מטעם בית המשפט, אייל גבאי, יידרש לחוות את דעתו על כל ההסדרים לפני 25 באוגוסט. במועד זה, אם דנקנר לא יוכיח שהוא יכול לשלם חובות עד סוף 2014 יתקיימו אסיפות נושים. וכמו שאומרים בתחרויות - “ההסדר הטוב ביותר ינצח”.

בינתיים, השופט הסיר אתמול את המכשולים המשפטיים שעמדו לפני האפשרות של כפיית הסדר הבראה על אי.די.בי. אורנשטיין קבע, למשל, כי החוק מאפשר לו לקבל בקשת נושים לכפות הסדר הבראה על חברה המצויה על סף חדלות פירעון.

בכך הבהיר חד וחלק את מה שמשום מה לא היה ברור לחלוטין מבחינה משפטית עד היום: אם חברה אינה משלמת את חובותיה, יכולים הנושים לקחת את המפתחות מבעל השליטה, גם אם הוא מתנגד.

השופט גם אומר כי הוא מוסמך, בזהירות המתחייבת כמובן, לכפות הסדר הבראה על חברה המצויה ב”אזור הדמדומים”. כשבחן את מצבה של אי.די.בי הוא מיקם אותה באזור הזה - לא חדלת פירעון ברגע זה, אבל גם לא ממש סולוונטית.

גורם משמעותי שסייע לבית המשפט לקבוע כי מצבה של אי.די.בי פיתוח גרוע הוא הערת עסק חי שהוצמדה לה בדו”חות הכספיים האחרונים. אורנשטיין ממש לא קנה את הניסיון של החברה לטעון כי מדובר בהערת עסק חי “משפטית טכנית” שנובעת רק מבקשת מחזיקי האג”ח לכפות הסדר על החברה. השופט ציין כי דירקטוריון החברה בוודאי העריך גם את המצב הכספי כשאישר את ההערה.

בית המשפט מסיים בהערה עצבנית: “מבוקש כי הצדדים יימנעו במידת האפשר מלבקש ארכות או דחיות, שכן המועדים נקבעו בשים לב ולאחר מחשבה”. מי שעיניו בראשו מבין שההערה מכוונת במיוחד לאי.די.בי, ששלפה ערב הקראת ההחלטה של בית המשפט מכתבי התחייבויות של אלשטיין וביקשה עוד זמן. אורנשטיין רוצה להיות זה שיכתיב את לוחות הזמנים.

בינתיים, הורה השופט להעביר למשקיף עו”ד חגי אולמן בנאמנות את התשלומים בסך 800 מיליון שקל שאמורה החברה לשלם בימים אלה לנושיה. לא סכום פעוט ולא הוראה טריוויאלית. בפועל, מדובר בעצירת תשלום שנועדה להבטיח את היכולת לממש את הסדר ההבראה אם החברה תגיע אליו. ההחלטה ממחישה כי נכון להיום השופט לא פוסל את האפשרות שבסוף הקיץ זה בדיוק מה שיקרה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#