דנקנר נענה לרמז של השופט והגדיל את הסיכוי לפסק זמן - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
דעה

דנקנר נענה לרמז של השופט והגדיל את הסיכוי לפסק זמן

בא כוחה של נציגות אי.די.בי פיתוח הזכיר לבית המשפט בחמישי כי מחזיקי האג"ח של פיתוח ושל החברה האם הגיעו להסדר מוסכם, כי ההסכם אינו טריוויאלי, וכי הושג עקב רמיזה של השופט ■ המסר של רוזובסקי, כמו ילד שהתאמץ להביא תעודה טובה כדי לקבל מתנה, הוא "עשינו מה שרצית, עכשיו תן מה שביקשנו"

7תגובות

בסביבתו של השופט איתן אורנשטיין מספרים שבשבוע שעבר השקיע שעות ארוכות בנבירה מדוקדקת בהררי הניירת, שבהם הציפו אותו עשרות עורכי הדין בתיק אי.די.בי פיתוח - עד כדי כך שנאלץ לבטל עיסוקים שוטפים אחרים. מחר יפרסם את הכרעתו על גורל החברה ומיליארדי השקלים הכרוכים בה.

בצד אחד, בעל השליטה נוחי דנקנר והבנקים השונים לוחצים להעניק לחברה ארכה, ומדגישים כי לפי חוות הדעת של המומחה הכלכלי אייל גבאי ופרופ' אמיר ברנע, החברה אינה חדלת פירעון כרגע.

מנגד, נציגויות מחזיקי האג"ח של אי.די.בי פיתוח ואחזקות מדגישות כי לפי חוות הדעת, אי.די.בי פיתוח תצטרך למכור מחצית מכלל ביטוח כדי לעמוד בהתחייבויותיה. הנציגויות נתלות גם בחוסר הוודאות באשר ליכולת פירעון החובות בטווח של שנה העולה מחוות הדעת. אמירותיו, וגם שתיקותיו, של השופט בדיון ביום חמישי, מעידות שהוא משקיף מעבר לגלימות עורכי הדין ומבחין באינטרסים של הלקוחות וגם בניגודי העניינים.

ההחלטה הדרמטית ביותר שיכול אורנשטיין לקבל היא לכנס כבר כעת אסיפות נושים לאישור הסדר ההבראה, כפי שביקשו מחזיקי האג"ח. בא כוחה של נציגות אי.די.בי פיתוח, עו"ד אייל רוזובסקי, הזכיר לבית המשפט בחמישי כי מחזיקי האג"ח של פיתוח ושל החברה האם אחזקות הגיעו להסדר מוסכם, כי ההסכם אינו טריוויאלי, וכי הושג עקב רמיזה של השופט. המסר של רוזובסקי, כמו ילד שהתאמץ להביא תעודה טובה כדי לקבל מתנה, הוא "עשינו מה שרצית, עכשיו תן מה שביקשנו". ואולם אורנשטיין שתק. קשה לדעת אם תוכן הסכם נציגויות מחזיקי האג"ח הוא התעודה שציפה לה.

רוזובסקי צודק בדבר אחד: ההסדר הוודאי ביותר שהיה מונח על שולחן השופט בחמישי הוא מתווה הסדר ההבראה של מחזיקי האג"ח. עם זאת, המתווה אינו חף מבעיות. החברה מתנגדת לו, הבנקים עלולים לסכלו, ויש גם תהייה אם המפקח על הביטוח, פרופ' עודד שריג, יאשר את המשך השליטה של אי.די.בי פיתוח בכלל ביטוח אם החברה תעבור להחזקה מפוזרת, לנוכח גישתו שלפיה בחברת ביטוח צריך בעל שליטה מזוהה. מצד שני, לבעיות האלה יש פתרונות. הסדר הבראה הוא אמנות האפשר.

כלפי תוכניותיהם של דנקנר ואדוארדו אלשטיין, נשמע השופט ביקורתי - אך ייתכן שחלק מכך יש לייחס לחוסר הנחת שלו מהטון הלוחמני של עו"ד צורי לביא, שמייצג את אי.די.בי פיתוח.

דודו בכר

"גם הבנקים אומרים בהודעה משותפת שלהם שצריך לעשות הסדר. איך זה שאתם אומרים שלא צריך?" שאל השופט את לביא. אורנשטיין ציפה לשמוע תוכניות קונקרטיות להסדר מצד דנקנר, אבל לא קיבל. השופט אמנם העיר כי "לא בטוח שצריך לשלוח את החברה לאשפוז", אך הסתייג מלוחות הזמנים שמבקשת החברה כדי להתארגן.
דנקנר צודק בטענתו שאחד הקשיים במציאת פתרונות פיננסיים לאי.די.בי פיתוח הוא המשקולות שמניחים עליו מחזיקי האג"ח. מנגד, המשקיף שמינה השופט, עו"ד חגי אולמן, דיווח שהחברה "לא יוזמת פתרונות אלא נגררת". מצד שני, אולמן שלח איתות סותר כשהציע לתת לחברה פסק זמן של כמה חודשים. קשה להאמין שהשופט יאפשר זאת.
השופט לא סופר את הבנקים.

לפני כחודש, בפסק דינו בעניין פירמידת החברות קמור שהיתה בשליטתו של דני ברנר, דחה אורנשטיין הסדר שהציעו נאמני החברה, בציינו שההסדר לא מגובש דיו, וכי ההצעות שהביאו הנאמנים כדי למכור נכסים של החברה לא היו ודאיות. הפתרונות שמעלה אי.די.בי פיתוח נשמעים כרגע קונקרטיים עוד פחות מהצעת ההסדר ההיא בקמור.
אגב, בעניין קמור שלח השופט את החברה לפירוק, בין היתר כדי להבטיח את זכותה של כלל ביטוח לממש שעבודים על נכסי קמור. כלומר, אי.די.בי קיבלה ממנו אז רוח גבית. החלטת השופט בעניין קמור מלמדת כי לדעתו חשוב להציג הסדר ודאי, וחשוב לא פחות שהסדר כזה יבוא מהחברה עצמה. אמש הודיעה אי.די.בי כי תציג הסדר כזה, כנראה בהשפעת הרמזים שקיבלה מבית המשפט.

מכירת כלל ביטוח היא סוגיה מעניינת. מי אמר שדווקא דנקנר הוא זה שצריך למכור אותה? דנקנר דחה לפני כשנתיים הצעה של קרן פרמירה לרכוש את השליטה בכלל ביטוח, לפי שווי גדול בהרבה ‏(כמעט כפול‏) משווי ההצעות שעליהן מדברים היום. אורנשטיין ודאי מבין כי פסק זמן שכל מטרתו לאפשר את מכירת כלל ביטוח, רק יעמיד את המוכר עם הגב אל הקיר ועלול להביא לירידה נוספת במחיר - ומכאן לפגיעה במי שאמור ליהנות מהמכירה.

הבנקים הם כנראה השחקן שאורנשטיין סופר פחות מכולם. למרות היותם נושים משמעותיים שיכולים, תיאורטית, לסכל את אישור ההסדר באסיפות נושים, השופט ציין בדיון כי הם מצויים בניגוד עניינים. הוא הבחין גם במצב מוזר: הבנקים טוענים שהחברה אינה חדלת פירעון, ובכל זאת מבקשים להציג הסדר לפריסת חובות. "לעזור לחברה לעזור לי", הסביר עו"ד פיני רובין, המייצג את בנק הפועלים. רובין הבטיח להציג את ההסדר שמציעים הבנקים עד 19 ביוני - אז יפוג ההיתר המיוחד שנתן הממונה על ההגבלים לשיחות התיאום בין הבנקים. האם אורנשטיין כפוף לתכתיבי לוחות זמנים מהבנקים, ועוד כאלה שהוכתבו על סמך החלטה שרירותית של הממונה על ההגבלים? לא, הוא לא.

לאחר הדיון ביום חמישי, נראה היה כי הסיכוי שהשופט יכריע בעד ארכה קצרה נוספת לדנקנר, והסיכוי שיורה על אסיפות נושים כבקשת מחזיקי האג"ח - כמעט שקולים. לחובת דנקנר תעמוד העובדה שלא סיפק מתווה חילוץ עצמי ברור עד אתמול בערב, יהיו התירוצים לכך אשר יהיו; אי הוודאות במכירת כלל ביטוח, והיעדר סיבה מובהקת לכך שדווקא דנקנר יהיה זה שימכור נכסים לכיסוי החובות אם בית המשפט סבור שהחברה קרובה לחדלות פירעון; וכן ההסדר המוסכם שהניחו בפני השופט מחזיקי האג"ח. לטובת דנקנר תעמוד גישת השופט כי בחברה המצויה בקרבת חדלות פירעון, הצעת הסדר מטעם בעלי השליטה היא המהלך הטבעי וכעת נזעק דנקנר לבצע אותו בדקה ה–90.
דחייה נוספת נראית עדיין ההימור הסביר יותר - בעיקר מאחר שבית המשפט יעדיף להכריע על גורל החברה רק לאחר מיצוי פוטנציאל ההידברות, ולאחר שיונחו בפניו כל הצעות ההסדר האפשריות כולל מתווה דנקנר־אלשטיין שהוצג הלילה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#