לא מסתפקים ב-29 אלף שקל

ועד עובדי דיסקונט: "הבנק יכול וחייב לשלם תוספות שכר לעובדים"

ועד העובדי של הבנק דורש תוספות שכר שינתנו מדי שנה באופן אוטומטי לכלל העובדים המשתכרים יותר מ-18 אלף שקל בחודש

סיון איזסקו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
סיון איזסקו

ועד עובדי בנק דיסקונט בראשות ריקי בכר, הפיץ לעובדי הבנק אגרת בה הוא דורש כי הבנק ימשיך לחלק תוספות שכר שנתיות אוטומטיות לשכר העובדים. באגרת נכתב כי "תוספות השכר הינה אחת הדרישות הלגיטימיות של העובדים והתחושה היא שמוסד שהציג רווח של למעלה מ-800 מיליון שקל בשנת 2012 ופותח את שנת 2013 ברווח של 263 מיליון שקל ברבעון הראשון, יכול וחייב לשלם תוספות שכר לעובדים".

עניין תוספות השכר בבנק דיסקונט מצוי בימים אלו במרכזו של סכסוך העבודה שהוכרז בבנק. במסגרת ההסכמים הקיבוציים הקיימים בבנק, התרגלו העובדים המאוגדים לקבל מדי שנה תוספת שכר בשיעור ממוצע של 5.8%. נוהג זה קיים בבנק מאז שנות השבעים והוביל לכך עומדת על 29 אלף שקל בחודש. בשל מבנה הוצאות השכר בבנק, דיסוקנט סובל מיחסי יעילות נמוכים במיוחד, המקשים על הבנקים להגיע ליעדי הלימות ההון שקבע בנק ישראל.

בדיסקונט מועסקים עובדים בעלי הוותק הרב במערכת. הוותק הממוצע של עובד בדיסקונט הוא כ-23 שנים והגיל הממוצע של עובד בבנק הוא 50. שילוב של תנאי שכר נדיבים אלה עם הוותק של העובדים - שזכו במשך השנים לתוספות שכר ללא תקרת שכר - מציבים כיום את דיסקונט כבנק הסובל מיחסי היעילות הנמוכים במערכת הבנקאות.

יו"ר דיסקונט יוסי בכר והמנכ"ל ראבן שפיגלצילום: תומר אפלבאום

הכנסות בנק דיסקונט ‏(סולו‏) מריביות ועמלות הסתכמו ב-2012 ב-3.845 מיליארד שקל. 57% מהכנסות אלה שימשו את הבנק לכיסוי עלויות השכר של עובדי הבנק שהסתכמו בכ-2.22 מיליארד שקל ב-2012. מדובר במרכיב ההוצאה הגדול ביותר של הבנק. 34% נוספים מההכנסות שימשו את הבנק לכיסוי עלויות שונות, כמו אחזקת מערכות המחשוב, פרסום, עלות אחזקת הסניפים, כך שלאחר כיסוי עלויות אלה נותרו בידיו כ-8% מההכנסות בלבד אשר נרשמו כרווח לפני מס ().

בעבר, דיסקונט התמודד עם תשלום העלאות השכר השנתיות לעובדים באמצעות הרחבת הפעילות העסקית שהובילה לגידול בצד ההכנסות. אלא שכיום דורש בנק ישראל מהבנקים לחזק את בסיס ההון, דרישה המגבילה את היכולת להרחיב באופן משמעותי את תיק ההשקעות והאשראי. לראיה, תיק האשראי של דיסקונט ‏(סולו‏) רשם 0% גידול ב-2012 וברבעון הראשון של 2013 תיק האשראי של הבנק התכווץ ב-1.2%.

כתוצאה מכך, נוצר לבנק קושי ממשי לשמור על המשך צמיחה בצד ההכנסות שתדביק את קצב גידול ההוצאות. במקביל, הגברת המודעות הצרכנית בעקבות המחאה החברתית מגבילה אף היא את יכולת הבנקים להגדיל הכנסות באמצעות העלאת תעריפים.

ריקי בכר, יו"ר ועד עובדי דיסקונטצילום: קידר ניר

המפקח על הבנקים, דודו זקן, הציג אתמול את . מהנתונים עלה כי המשכורת ברוטו של כמחצית מעובדי הבנק הינה גבוהה מ-17.5 אלף שקל בחודש. עוד עלה מהנתונים כי 18% מעובדי הבנקים הוותיקים גורפים לכיסם 40% מהוצאות השכר במערכת הבנקאית.

זקן אמר כי "המערכת הבנקאית מתאפיינת בעלויות שכר גבוהות וביעילות תפעולית נמוכה באופן יחסי למערכות בנקאיות בעולם". מנגד, בוועד עובדי דיסקונט ממשיכים להתעקש כי למרות תנאי השכר הנוכחיים, "דיסקונט יכול וחייב לשלם תוספות שכר לעובדים".

באגרת מאשים וועד העובדים כי "הנהלת הבנק, מתוך אינטרס ברור, מנסה להפנות את דעת הקהל נגד העובדים תוך שהיא מעלה לכותרות את עניין תוספות השכר. להיטותה של ההנהלה לפגוע בתדמית הוועד הארצי והעובדים מסיטה את דעת הציבור מהדיון העיקרי".

באגרת מותח הוועד ביקורת על מבצע גיוס הלקוחות החדש בבנק שמיטיב עם לקוחות שיצרפו לבנק את בני משפחתם לפתיחת חשבון. באגרת נכתב כי "הבנק דואג למשפחות הלקוחות ומה עם משפחות העובדים? האם קיים פנאי לדיסקונטאים, בו ניתן לשחק משחקי משפחה???" מדיניות כוח האדם של הנהלת הבנק מתחילה ומסתיימת בניסיון לסמן לעובדים ותיקים ומסורים את הדרך החוצה!!".

דוברת בנק דיסקונט מסרה בתגובה כי "לאורך המו"מ עם הוועד הנהלת הבנק פועלת מתוך אחריות לשיפור יחסי היעילות וצמצום פערי השכר בבנק. אנו נחושים להמשיך ולפעול בדרך זו".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker