ל-7,000 עובדי בנקים שכר של 90-45 אלף שקל בחודש; לרובם קביעות לכל החיים - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
על חשבונכם

ל-7,000 עובדי בנקים שכר של 90-45 אלף שקל בחודש; לרובם קביעות לכל החיים

התנאים הנלווים של הבנקאים כוללים מימון שכר לימוד לתואר ראשון ותואר שני לעובדים ולילדיהם, מימון גני ילדים, הלוואות מסובסדות, הנחות באירועי תרבות וביטוחי בריאות מורחבים

195תגובות

40% מכלל הוצאות השכר במערכת הבנקאית, משולמות לכ–18% מעובדי חמשת הבנקים הגדולים בישראל ‏(הפועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי‏). מדובר בעיקר בעובדי ותיקים ‏(עובדי דור א'‏) הנהנים מתנאי שכר קיבוציים נדיבים. מנגד, כ–25% מהעובדים במערכת הבנקאות מתחלקים ב–6.6% בלבד מהוצאות השכר.

כך עולה מנתוני בנק ישראל על התפלגות השכר במערכת הבנקאות שפורסמו אתמול.
זו הפעם הראשונה שבה בנק ישראל מפרסם נתונים אלה, כשמטרת הפרסום היא להוביל לריסון הוצאות השכר בבנקים, המסתכמות בכ–18 מיליארד שקל מדי שנה - כולל עובדי החברות הבנות. הוצאה זו מכבידה על מערכת הבנקאות ומקשה עליה להוזיל את השירותים הבנקאיים לציבור.

במערכת הבנקאות מועסקים כ–48 אלף עובדים. בנק ישראל לא בדק את עלות העסקת כלל העובדים בבנקים, אלא הסתפק באיסוף נתונים על 40 אלף עובדי חמשת הבנקים הגדולים ‏(לא כולל שכר עובדי החברות הבנות‏). סך עלות העסקת עובדים אלה מסתכמת בכ–12.6 מיליארד שקל.

דניאל צ'צ'יק,ואיליה מלניקוב ומוטי מילרוד

מהנתונים עולה כי 10% מעובדי הבנקים משתכרים עד 5,000 שקל בחודש, 14.6% מהעובדים משתכרים 5,000–10,000 שקל בחודש ו–22.8% מהעובדים משתכרים 10,000–17,500 שקל בחודש. 34.4% מהעובדים משתכרים בין 17.5 עד 30 אלף שקל בחודש. 16.1% מהעובדים משתכרים 30–60 אלף שקל בחודש ו–2% מהעובדים משתכרים יותר מ–60 אלף שקל בחודש. נתונים אלה מתייחסים רק לסכום המופיע בסעיף הברוטו בתלוש השכר של עובדי הבנקים, ולא כוללים תנאים נלווים שמעניקים הבנקים לעובדים הוותיקים בהיקף של 3.6 מיליארד שקל בשנה.

התנאים הנלווים כוללים, בין היתר, מימון שכר לימוד לתואר ראשון ותואר שני באוניברסיטאות לעובדים ולילדיהם, מימון גני ילדים, הלוואות מסובסדות, הנחות באירועי תרבות, ביטוחי בריאות מורחבים, ועוד תנאים רבים שלא מקובלים כמעט באף מגזר אחר. התנאים הנלווים ניתנים בעיקר לעובדי דור א', שהם גם בעלי השכר הגבוה במערכת הבנקאות.

השווי הכספי של תנאים נלווים אלה הוא כ–50% מהשכר ברוטו. על כן, ייחוס התנאים הנלווים לשכר העובדים מוביל לכך כי 34.4% מהעובדים משתכרים 26–45 אלף שקל בחודש. 16.1% מהעובדים משתכרים 45–90 אלף שקל בחודש ו–2% מהעובדים משכתרים יותר מ–90 אלף שקל בחודש.

כתבות נוספות ב-TheMarker

ראשי הערים התקפלו? בוטלה צעדת התמיכה בנוחי דנקנר

משרד התחבורה רואה באופנועים פתרון - באוצר חושבים שהם הבעיה

המפקח על הבנקים, דודו זקן, אמר אתמול כי מעתה כל בנק יידרש להציג במסגרת הדו"חות הכספיים השנתיים את התפלגות השכר שלו. זקן ציין כי להערכתו פרסום הנתונים יסייע בהליך ההתייעלות במערכת הבנקאות.

עיקר עליית השכר נרשמה בשל סעיף בהסכם הקיבוצי של חלק ניכר מהעובדים הוותיקים במערכת הבנקאות המקנה לעובדים תוספת שכר שנתית אוטומטית בשיעור של 5.8%. בחלק מהבנקים תוספות השכר ניתנות ללא תקרת שכר. נזכיר כי בימים אלו מצוי בנק דיסקונט בסכסוך עבודה מוכרז עקב דרישת יו"ר ועד העובדים כי הבנק ימשיך להעניק תוספות שכר אוטומטיות גם לעובדים המשתכרים יותר מ–81 אלף שקל בחודש, בעוד שההנהלה דורשת להפסיק את תוספות השכר האוטומטיות לעובדים אלה.

הוצאות שכר גבוהות ביחס לעולם

בנק ישראל מציג השוואה בינלאומית, שלפיה בישראל 58.9% מההוצאות התפעוליות בבנקים הן בגין שכר העובדים, לעומת ממוצע של 46.9% במערכות בנקאות במדינות OECD. הוצאות השכר הכבדות במערכת הבנקאות בישראל מקשות מחד על הבנקים להוזיל את השירותים הבנקאיים לציבור, ובמקביל מקשות על הבנקים לספק תשואה גבוהה לבעלי המניות.

בבנק ישראל ציינו כי "רמות השכר והוצאות השכר של כלל העובדים במערכת הבנקאות נגזרות במדה מסוימת גם מרמות השכר של עובדים בכירים בה. בחינת התפתחויות השכר בקרב נושאי המשרות הבכירות במערכת הבנקאות הישראלית מצביעה על רמה גבוהה של שכר וקשיחות יחסית כלפי מטה בעיתות שבהן תוצאותיה העסקיות וביצועיה של מערכת הבנקאות נמצאים בשפל.

בנוסף, על פניו, היקפו הגדול של הרכיב המשתנה בשכר הבכירים בחלק מהבנקים בשנים שנבחנו עשוי להעיד על פוטנציאל לנטילת סיכונים עודפים".בנק ישראל מציג כיצד במשך שנים נעו עלויות שכר הבכירים במערכת הבנקאות על כ–2–3 מיליון שקל בשנה, אך החל מ–2004 קפץ שכר הבכירים הממוצע ליותר מ–5 מיליון שקל בשנה.

בנק ישראל מציג כיצד ב–2008, שבה מערכת הבנקאות סיפקה למשקיעים תשואה על ההון קרובה ל–0%, עדיין שכר הבכירים כמעט שלא נפגע, למרות התוצאות החלשות.
בנוסף, המפקח על הבנקים פירסם אתמול טיוטת הנחיה שנועדה להכתיב כללי מסגרת למדיניות השכר במערכת הבנקאות. זקן ציין כי הוא מוטרד מהיחס הגבוה בין מרכיב השכר הקבוע לבין מרכיב השכר תלוי ביצועים, כשהחשש של זקן הוא כי יחס גבוה מדי עשוי להוביל את הבנקים לפתח תיאבון סיכון מוגדל. לפי טיוטת זקן, ועדת התגמול של דירקטוריון הבנק תידרש לקבוע מראש יחס מקסימלי בין התגמול המשתנה לקבוע עבור קבוצות עובדים שונות.

טיוטת ההנחיה החדש כוללת סעיף משמעותי והוא דרישה לדחות מימוש של לפחות 50% מהמרכיב המשתנה בתגמול של עובדים מרכזיים על פני תקופה שלא תפחת משלוש שנים. סעיף זה נועד להבטיח כי המנהלים ידאגו לרווחיות הבנקים בטווח הארוך, במקום דאגה לזמן הקצר בלבד. כמו כן, נקבע כי יש להימנע מהענקת תגמולים משתנים שאינם מותני ביצועים אלא במקרים חריגים.

זקן אמר כי "המערכת הבנקאית מתאפיינת בעלויות שכר גבוהות וביעילות תפעולית נמוכה באופן יחסי למערכות בנקאיות בעולם. הסדרת שיטת התגמול במערכת הבנקאית חיונית, הן כדי לחזק את הקשר שבין תגמול העובדים לבין מטרות הבנק, לביצועיו ולניהול הסיכונים שלו, והן בהיבט היעילות התפעולית. המשבר הפיננסי הגלובלי חידד את ההבנה כי הסדרי תגמול לא נאותים עשויים לעודד סיכוני יתר, בפרט בסקטור הפיננסי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#