דב קוטלר: “באשראי הצרכני אנחנו זהירים יותר מבעבר”

פתיחת שוק הסליקה לתחרות הוביל עד כה לאובדן הכנסות מפעילות הסליקה בהיקף של 30 מיליון שקל ברבעון; למרות זאת החברה חתמה את הרבעון עם זינוק של 24% ברווח הנקי - ל–92 מיליון שקל

סיון איזסקו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

>> מחזור הקניות שביצעו מחזיקי כרטיסי האשראי הנושאים את המותג “שראכרט הסתכם ברבעון הראשון של 2013 ב–22.95 מיליארד שקל - גידול של 7.53% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. עם זאת, הכנסות ישראכרט מפעילות סליקת כרטיסיה בבתי העסק ירדו ב–7.2% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והסתכמו ב–206 מיליון שקל.

פער זה בין הגידול במחזור העסקות בכרטיסי החברה, לצד הירידה בהכנסות מפעילות סליקת הכרטיסים, הוא מסממני התחרות המתגברת בעקבות פתיחת השוק סליקת כרטיסי ישראכרט לתחרות במאי 2012. גורם נוזף לכך הוא הפחתת גובה עמלת הסליקה הצולבת על פי קביעת בית הדין להגבלים עסקיים.

כתוצאה מפתיחת השוק לתחרות חלק מבתי העסק עברו לסלוק באמצעות חברות סליקה מתחרות, ולאחרים ניתנו הנחות במחירי הסליקה. התוצאה היא אובדן הכנסות בפעילות הסליקה בהיקף של כ–30 מיליון שקל ברבעון לחברת כרטיסי האשראי. למרות הירידה בפעילות הסליקה, רווחיה של קבוצת ישראכרט צמחו ברבעון הראשון של 2013 ב–24% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והסתכמו ב–92 מיליון שקל.

דב קוטלרצילום: תומר אפלבאום

הגידול ברווח הקבוצה נובע מכמה גורמים עיקריים, ובהם צמיחה בשיעור של 8.3% בהיקף העסקות שבוצעו בכלל כרטיסי האשראי המונפקים בידי הקבוצה; שליטה בצד ההוצאות, שאיפשרה חיסכון של 6% בהוצאות החברה ‏(חיסכון של 15 מיליון שקל ביחס לרבעון המקביל אשתקד‏); ושיעור הפרשות נמוך להפסדי אשראי שהסתכם במיליון שקל ברבעון, לעומת הפרשה בהיקף של 16 מיליון שקל להפסדי אשראי ברבעון המקביל אשתקד. הירידה בהפרשות להפסדי אשראי מוסברת בהצלחה בגביית חובות שהופרשו בעבר, וכן בהיעדר גידול משמעותי בהיקף התיק שלא הצריכה גידול בהיקף ההפרשות.

ישראכרט שומרת על קצב גידול מתון של 1% ברבעון בפעילות האשראי הצרכני שהיא מעמידה לציבור. תיק האשראי הצרכני של ישראכרט הסתכם בסוף הרבעון הראשון ב–690 מיליון שקל, שעה שמתחרותיה כאל ולאומי קארד מחזיקות בתיקי אשראי בהיקף של 1.9 מיליארד שקל כל אחת.

“אין ספק שאני זהיר יותר, אני נערך לבאות”, אמר מנכ”ל ישראכרט, דב קוטלר, בהתייחסו לתיק האשראי הצרכני שהוא מנהל. לדבריו, על פי הפעילות הקמעונית במשק, “נתוני הרבעון הראשון הם חיוביים. השוק המשיך לצמוח אך בקצבים נמוכים יותר”. קוטלר מביע חשש כי “כל מיני תהליכים ממשלתיים ורגולטוריים ישפיעו על ההכנסה הפנויה של הלווים”.

האם אתה חושש שהירידה בהכנסה הפנויה תקשה על הלווים לפרוע חובות?

קוטלר: “עובדה שאני מעמיד היום פחות אשראי מאשר פעם”.

לצד דבריו של מנכ”ל החברה יש גורמים נוספים שעשויים להשפיע על תיאבון מתן האשראי של ישראכרט, ובהם העובדה שישראכרט היא חברה בת בבעלות בנק הפועלים, שהוא השחקן הקמעוני הגדול ביותר בתחום האשראי הצרכני. פעילות ערה מצד ישראכרט עלולה ליצור תחרות ישירה לבנק הפעולים.

ייתכן שבראייה קבוצתית עדיף לקבוצת בנק הפועלים לרכז את כל פעילות האשראי בבנק עצמו, שלו יתרונות מובנים על פני ישראכרט בהעמדת האשראי לציבור. יתרונות אלו נובעים מהכרת הלקוח, החזקה של ניהול נכסיו השוטפים בחשבון ומידע לגבי הסטוריית האשראי שלו. לפני כשנה הכריז הממונה על ההגבלים העסקיים, דיויד גילה, כי יבחן את הצורך בשינוי מבני בענף כרטיסי האשראי, אך בדיקה זו עוד רחוקה מאוד משלבי הסיום.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker