כך משתלטים בעלי השליטה על "חוק הפירמידות"

בחוק הריכוזיות המתגבש יש מפגעים חמורים, שללא טיפול בהם הוא יקרוס הרבה לפני שהפירמידות ייפלו ■ לא ברור מדוע ח"כים המצדדים בפירוק הפירמידות נותנים יד למהלכים האלה, וכדאי שיתעשתו

עידו באום
מוטי בסוק
עידו באום
מוטי בסוק

ועדת הכספים אמורה להצביע היום על הפרק העוסק בפירוק הפירמידות בחוק הריכוזיות. בצד העבודה החשובה שעשתה הוועדה מול הממשלה, כדי לבסס את החוק ולהבטיח כי ישיג את המטרה המרכזית שלשמה נועד - היו מי שעשו בהצלחה, מעל ומתחת למכ"ם, עבודת נמלים חתרנית שנועדה לערער את יסודות החוק. למעשה, החוק לפירוק הפירמידות עומד על סף פירוק.

בתוך כך, שר האוצר, יאיר לפיד, ביטל היום, ברגע האחרון, את נסיעתו לפאריס, למפגש של ה-OECD. ההערכה בחוגים פוליטיים היא כי השר ביטל את נסיעתו בשל הביקורת על החלטתו להעדיף מפגש ב-OECD על התמודדות עם קיצוצים בתקציב בוועדת הכספים של הכנסת. הסיבה הרשמית לביטול הנסיעה היא המשבר הקואליציוני סביב סוגיית השוויון בנטל.

עד לרגע זה קיימים בנוסח החוק המתגבש מפגעים חמורים, שללא טיפול בהם יקרוס החוק הרבה לפני שהפירמידות ייפלו. לא ברור מדוע חברי הכנסת המצדדים בפירוק הפירמידות נותנים יד למהלכים האלה, וכדאי שיתעשתו.

ניסן סלומינסקי ויאיר לפידצילום: מיכל פתאל

ראשית, רוב הסעיפים בהצעת החוק שיובילו לקיפול משמעותי של הפירמידות  ייכנסו לתוקף רק בעוד חמש או שש שנים. לפי החוק, רק בעוד כחמש שנים יהיו הפירמידות הקיימות חייבות להתקפל לשתי קומות ציבוריות.

כתבות נוספות באתר TheMarker

מי המשפחתית שעוקפת את כל היתר?

תוכנית להורדת מחירי הדירות: לחייב קבלנים בהנחה ולבנות מעל מוסדות ציבור

למה כל כך הרבה זמן? האם הממשלה הנוכחית מעדיפה לייצא לממשלה הבאה את אי־הנעימות שהיא גורמת לבעלי השליטה? הספין הוא שנדרש זמן כדי למצוא רוכשים לחברות שצריך למכור, ונדרש זמן לגייס אשראי במקום המינוף הקיים. ככה מושכים זמן.

הספינים האלה יגיעו שוב בעוד חמש שנים, כאשר נשמע את בעלי השליטה לוחצים על הממשלה הבאה לחוקק הארכה נוספת. אין סיבה שהממשלה הנוכחית לא תקצר לפחות בחצי את פרק הזמן לקיפול הפירמידות. הסיפור כאילו שוק האשראי מיובש ואין רוכשים פשוט לא מציאותי. תראו, אפילו נוחי דנקנר בשיא המשבר טוען שיש לו משקיעים שמעוניינים להזרים כסף לחברות השליטה באי.די.בי, וגם גופים שמתעניינים בקניית כלל ביטוח. מי אמר שאין משקיעים?

שנית, בפרק הזמן הארוך שמקבלים בעלי השליטה עד לקיפול הפירמידות חייב החוק לטפל בניגודי האינטרסים המובנים. למשל, צריך לחייב בעלי שליטה לגלות מה היקף ההלוואות הפרטיות שנטלו בחברות הפרטיות, שבאמצעותן הם מחזיקים בפירמידה. בלי זה, איך נדע מי הולך לחלוב את הפירמידה עד מוות לפני הקיפול?

הגיע הזמן 
להתחשב בציבור

הנה משהו מדהים: מצד אחד, החוק המתגבש כרגע דוחה עד אין קץ את הקיפול האמיתי של הפירמידות. מצד שני, החוק המתגבש מאפשר לאלה מבעלי השליטה שיש להם כסף מזומן או יכולים להשיג מימון, לקנות כבר כיום את המניות מהציבור ולקפל את הפירמידה מהר ובזול, על חשבוננו.

איך זה קרה? משרד המשפטים הניח בפני הוועדה, בהתראה קצרה שמתאימה יותר למהלך חשאי של מחזיקי אג"ח באי.די.בי, נוסח חוק המאפשר לבעלי שליטה לקנות את החברות שבתחתית הפירמידה בקלות. לפי ההצעה יוכל בעל שליטה לקנות מהציבור את המניות ואיגרות החוב הציבוריות, וכך לרכוש את החברות בקומות החייבות בקיפול.

לפי הצעת משרד המשפטים, מהלך זה ייעשה בפיקוח של בית המשפט, יחייב אישור של דירקטוריון החברה הנרכשת, ויחייב קבלת חוות דעת על שווי החברה ההוגן ממומחה של בית המשפט או מטעם הצדדים. אם כל אלה יתקיימו, יוכל בית המשפט לכפות על הציבור למכור את מניותיו לבעל השליטה, אם לפחות 50% מבעלי המניות שאינם קשורים לבעל השליטה נענו למחיר שהציע.

נשמע הוגן? חשבו שנית. נתחיל בדירקטוריון. ברור מאליו שדירקטוריון שמונה על ידי בעל השליטה יסכים שהצעתו לבעלי המניות מהציבור טובה, ויאשר אותה. האם יכול להיות שמישהו שכח מי ממנה את הדירקטוריון בחברת פירמידה?

אגב, בהזדמנות זו כדאי היה להבטיח בחוק החדש שבעלי שליטה לא יוכלו למנות דירקטורים ביותר מחברה אחת בפירמידות העסקיות שלהן. העת האחרונה מלמדת שכהונה צולבת של דירקטורים היא פשוט רעה חולה.

נעבור לרוב הנדרש בהצעה. חוק החברות מחייב כיום בעל שליטה שרוצה לרכוש את כל המניות של הציבור בחברה להגיע להסכמה אפקטיבית של 95% מבעלי המניות במסגרת מנגנון שנקרא "הצעת רכש מלאה". רק לאחר השגת הסכמה של לפחות 95% מבעלי המניות יכול בעל השליטה לבקש מבית המשפט לכפות על המתנגדים למכור את המניות.

השיטה הזו נועדה להבטיח משא ומתן של הצעות רכש שימנעו מבעלי השליטה לרכוש את החברה מהציבור במחיר נמוך מהמחיר ההוגן. מדוע צריך לתת לבעלי שליטה בפירמידות מנגנון קיפול קל יותר? מה ההצדקה למתנה הזו? זו גישה לא שוויונית ולא מוצדקת, במיוחד כאשר היא מוענקת לבעלי שליטה שמחזיקים במבנה פירמידיאלי.

חמור מכך, בניגוד לשאר רכיבי הצעת החוק שייכנסו לתוקף רק בעוד חמש שנים, הסעיף הזה נכנס לתוקף מיד. דווקא כיום - כאשר שוק ניירות הערך בתל אביב בשפל, והערכות השווי של החברות יהיו בוודאי נמוכות בהתאם - מאפשרים לבעלי השליטה לכפות עלינו למכור את המניות.

בואו נחשוב רגע בצורה הפוכה: למה אנחנו צריכים למכור את החברה לבעל השליטה? למה שהוא לא ימכור אותה לנו? למה לא לקבוע בחוק מנגנון שלפיו יוכל בעל שליטה שצריך לפרק את הפירמידה למכור את המניות שלו לציבור במהירות ובזול ולהפוך את החברה לחברה ציבורית בבעלות מפוזרת? אם יש גופים מוסדיים וזרים שמוכנים לקחת לידיהם קונצרן בעייתי כמו אי.די.בי ולהפוך אותו לחברה בבעלות מפוזרת, אין סיבה שזה לא יקרה גם בחברות טובות אחרות בפירמידות שעתידות להתפרק.

בשורה התחתונה, אין הצדקה למתן ארכה של חמש שנים לפירוק הפירמידות, אין הצדקה להטבות שמקבלים בעלי השליטה בהצעת החוק שמגיעה כעת לאישור הוועדת הכספים. אם כבר, ההפך הוא הנכון - הגיע הזמן שחוק הפירמידות יתחשב גם בציבור.

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ