"אם לא נגדיל את החיסכון הפנסיוני, בני 70 יגישו במקדונלדס"

בני שיזף מהפניקס בוועידת עדיף למעסיקים על שינוי הטבות המס לחיסכון הפנסיוני: "עובד שהצטרף למעגל העבודה והחיסכון בגיל 30 ופרש בגיל 67, ייאלץ לחיות עם פנסיה המהווה כמחצית מהשכר שהיה לו ערב הפרישה"

אסא ששון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אסא ששון

"אם לא נגדיל את החיסכון הפנסיוני, שוק העבודה העתידי יכלול בני 70 ממלצרים במקדונלדס, שכן עובד שהצטרף למעגל העבודה והחיסכון בגיל 30 ופרש בגיל 67, ייאלץ לחיות עם פנסיה המהווה כמחצית מהשכר שהיה לו ערב הפרישה" - כך אמר היום בני שיזף, משנה למנכ"ל ומנהל תחום חיסכון ארוך טווח וסיכוני חיים בהפניקס, בפאנל בנושא שנערך בוועידת עדיף למעסיקים.

בעקבות הגירעון בתקציב, ביצע משרד האוצר שינוי הטבות מס לחיסכון הפנסיוני שנועדו לעודד את הציבור לחסוך לפנסיה. עלות הטבות המס לפנסיה למדינה לפני שינוי מוערכת בכ-10.5 מיליארד שקל בשנה. באוצר העריכו כי החיסכון למדינה יהיה כ-1.2 מיליארד שקל.

השינוי העיקרי שנקבע הוא תקרת שכר אחידה של 15 אלף שקל בחודש לזיכוי בהטבת המס (עד עתה היתה התקרה 35 אלף שקל). שנית, נקבע שההפרשות המותרות לפנסיה (לא כולל ההפרשות בגין פיצויי פיטורים) יגדלו ל 15% מהשכר, ללא חלוקה מחייבת בין עובדים למעסיקים.

אולם להורדת התקרה יש השלכה נוספת צמצום החיסכון הפנסיוני.שכן אחד החששות הגדולים הוא ששינוי התקרה יוביל לכך כי הפקדות, מעבר למה שמזכה בהטבת המס, יופנו לטובת צריכה ולא לחיסכון. זאת בתקופה בה כול העולם שואף להגדיל את החיסכון הפנסיוני.

בפאנל בנושא שנערך היום בוועידת עדיף למעסיקים השתתפו רו"ח דורון שורר, נשיא איגוד קופות הגמל הענפיות ולשעבר המפקח על הביטוח; אילן לוין, ראש אגף עבודה בהתאחדות התעשיינים; זאב חושינסקי, יו"ר אגף הפנסיה בהסתדרות העובדים; עו"ד גיא קריגר, משנה למנכ"ל מנורה מבטחים פנסיה; ועו"ד שלמה יצחקי, הממונה הראשי על יחסי עבודה במשרד התמ"ת.

משתתפי הפאנל בוועידת עדיף למעסיקיםצילום: סטודיו עדיף

חברי הפאנל נשאלו האם קיצוץ ההטבות לפנסיה שמוביל האוצר אכן הוא מהלך חיובי או שמה הוא יפגע בחיסכון הפנסיוני. דורון שורר היה הראשון להשיב: "אני סבור שמדובר במהלך נכון, והוא לא ישפיע על החיסכון במשק כפי שרבים טוענים. ספק אם ההטבות הקיימות משיגות את מטרתן ויעילות ליעדים אליהם אנו מכוונים". לדבריו, מדובר בקיצוץ שגם כך אין לו כל השפעה על 70% מהאוכלוסייה כיוון ששכרם אינו מגיע לתקרת המינימום החדשה שנקבעה, העומדת על 15 אלף שקל לחודש.

שורר הוסיף כי "מנקודת המבט של המשק הביטחון היחיד של העובד הוא תעסוקה, צמיחה ושכר. הם ורק הם עשויים להגדיל את הפנסיה. במצב הקיים כיום, המשחקים המתמטיים שמנסה הרגולטור לבצע כדי להרחיב את החיסכון הפנסיוני הם בסך הכל טריקים שגורמים להעברת הכספים מכיס לכיס".

שורר ציין כי באופן אירוני דווקא פנסיית החובה גזרה גירעון על הצעירים השייכים לעשירונים הנמוכים. "מדובר בחיסכון חובה, ולכן אין להם ברירה אלא לחסוך. המשמעות עבור השכבות החלשות היא הקטנת העו"ש והגדלת האוברדרפט, שגורר ריבית גבוהה בבנק, ועדיין מותיר אותם עם תשואה נמוכה בגין החיסכון הפנסיוני. כלומר, הטבות המס הניתנות לאוכלוסייה הזו עוברות לבנקים בדמות רווחים כתוצאה מהריבית אותה הם גובים על האוברדרפט. הפתרון חייב להיות במקום אחר". הפתרון, לגישתו, טמון בחינוך פיננסי ובהרחבת מקומות התעסוקה והגדלת השתתפות בשוק העבודה עבור הגיל השלישי.

מי שהתנגד למהלך של האוצר היה אילן לוין שאמר: "הנמכת התקרה ל 15 אלף שקל הינה מהלך שגוי. היו חלופות טובות יותר, כדוגמת הקטנת שיעור ההטבות". לוין הוסיף כי הוא מאמין שהתקרה תשתנה במהלך הדיונים בכנסת.

זאב חושינסקי ציין כי "הרעיון של האוצר הוא טוב ונכון, שכן הוא מפשט את המודל הקיים והופך אותו ליותר שוויוני. בפועל, אלו שגובה שכרם עומד על 18-10 אלף שקל לחודש יגדילו בעקבות השינוי את הנטו שלהם. זאת, לעומת שכירים עם 25 אלף שקל ומעלה שייפגעו. למעשה, המשמעות של המהלך היא לקחת מהשכבות החזקות להוריד למעמד הביניים".

עם זאת, חושינסקי סבור שהתקרה המוצעת - 15 אלף שקל - נמוכה מדי. בדומה ללוין, גם חושינסקי צופה את ריכוך הגזירות בכנסת. חושינסקי ציין עוד כי לחיסכון פנסיוני יש חשיבות רבה במשק: "כך למשל במשבר הכלכלי העולמי שהתרחש ב-2008 המשק הישראלי נשמר במידה רבה בזכות אותם חסכונות פנסיונים".

עו"ד גיא קריגר, טען שמה שעומד מאחורי הכבדת נטל המס הוא הגירעון, ולא סיבה אחרת. "מדובר במהלך שיגרום לצמצום הצבירה הפנסיונית, שאינו עולה בקנה אחד עם הצורך בהרחבת החיסכון עליו הרגולטור מדבר כל הזמן", אמר קריגר. "אין חשש ליציבות או לרווחיות המוסדיים כתוצאה מהמהלך אבל צמצום כניסת הכספים למערכת יפגע פגיעה אנושה בציבור".

קריגר התייחס לביטוחים (ריסקים) הקיימים לצד החיסכון הפנסיוני, ואמר שגם אם יופסקו לחלוטין הכיסויים הביטוחיים לטובת לחיסכון הפנסיוני - לא תתרחש מהפכה. "מדובר בהגדלה בשיעור של כ-8%, שהוא מינורי. לא שם טמון הפתרון".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker