גילה מטיל פצצה: להגביל הגודל של קונצרנים רב ענפיים ולאסור עליהם להשקיע בתקשורת

(עדכון) הח"כים זועמים על מחטף 3 השכבות ■ גפני בדיון בוועדת הכספים: "בושה לכנסת שהפכה במה לריקודי עם להחלטות הממשלה" ■ מקורב לדיוני הממשלה בחוק הריכוזיות: "הממשלה לא התקפלה, מדובר בחברת אג"ח בקומה עליונה בלבד, שתגייס כסף לרכישת החברות שיוצאו למכירה"

צבי זרחיה
אורה קורן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים100
צבי זרחיה
אורה קורן

הממונה על ההגבלים העסקיים, דייויד גילה, הטיל היום פצצה בוועדת הכספים כשקרא לחברי הכנסת לשקול הגבלה על גודל של קונצרנים רב ענפיים מחשש שיצברו כוח פוליטי גדול מדי. גילה הזהיר מפני מצב של "דלתות מסתובבות" של רגולטורים והציע להגביל קונצרן רב ענפי להחזיק אחוז מסויים מהתמ"ג ולאסור על קונצרנים להשקיע בכלי תקשורת. דבריו של גילה נאמרו בתשובה לשאלותיה של ח"כ מרב מיכאלי (עבודה).

"במידה שלוועדת הכספים יש חשש שגודל של פירמה לכשעצמו תגדיל את היכולת להפעיל לחץ פוליטי, אפשר לשקול איסור בחוק, שאם פירמה מסוימת מגיעה לאחוז גדול מדי משוק מסויים או בהחזקה של תשתיות חיוניות – אז זה יהיה אסור בחוק או למשל להגביל בעלות צולבת של גופי תקשורת ובעלות ריאלית באותה מידה שאתם אוסרים על החזקות ריאליות ופיננסיות", אמר גילה לחברי ועדת הכספים.  

הבוקר (ג') התכנסה ועדת הכספים להמשיך את הדיון בחוק הריכוזיות. חברי הוועדה בוחנים את החוק על פי הפרקים השונים שלו. היום עסקו חברי הוועדהבפרק שעוסק בפירמידות בחוק. הדיון נערך בהשתתפות פרופ' גילה, הממונה על ההגבלים העסקיים, דוד זקן, המפקח על הבנקים, ופרופ' עודד שריג, הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון.

לכתבות נוספות ב-TheMarker

מערכת הביטחון מנסה לעקוף את הקיצוץ: תבקש מימון מהבנקים להעברת בסיסים

אל על נקבה במחיר - והמדינה שילמה 1.43 מיליון דולר על טיסת נתניהו לסין

לדברי גילה, "חוק ההגבלים מאפשר להגן על הצרכן מפני פגיעה בתחרות. אם יש עסקה שתפגע בצרכן או להגדיל את יוקר המחיה - אנחנו יכולים לטפל בכך וכך נעשה. ולא נהסס. אם פירמה צוברת יותר מדי נתח שוק ואנחנו יכולים לעצור את העסקה או במקרה שפירמה מנסה להשתלט על ספק גדול שלה או לקוח שלה. בדוגמה של נמל אילת זה היה מוצר משלים, חברת תעבורה רצתה לרכוש את נמל אילת וחששנו שיקשרו בין הובלת רכבים לנמל".

דייויד גילה, עודד שריג ודודו זקןצילום: אמיל סלמן

גילה הוסיף כי "חשש מורכב יותר מתורגם לחשש צרכני: שתי פירמות שנפגשות בהרבה שווקים והמפגש הזה מקל על קרטליזציה. באותה מידה יכול להיות מאזן אימה - קבוצה מאיימת על אחרת שאם השניייה תיכנס לשוק שלה, היא תיפגע.

"החששות האחרים שציינתם באים מכיוון של קשרים חברתיים מסוגים אחרים. פירמה גדלה וגדלה, יכול להיות שהיא צוברת כוח פוליטי, ייעול ביכולת הלובי, יד על ה'שיבר', שייצרו השפעה פוליטית שבסופו של דבר פוגעת בציבור.

"כשיש עסקה כזו, אנחנו יודעים הכל על הריכוזיות של השווקים האלה. אם מישהו יודע לאתר את הסכנות האלה - זה אנחנו. אני יכול לעצור את העסקה לפני שהיא מתרחשת. כל עסקה שפוגעת בצרכן - אני יכול לעצור".

פרופ' עודד שריג, המפקח על הביטוח ושוק ההון במשרד האוצר, אמר בדיון כי "חוק הריכוזיות ישנה את פני כלכלת ישראל. צריך להיות זהיר. כל דבר שנחליט כאן יקבע את פני המדינה עוד 40 ו-50 שנה".

"הממשלה לא התקפלה"

"הממשלה לא התקפלה בפני אילי ההון כשהתירה חברת אג"ח כקומה נוספת בפירמידות מכיוון שמדובר בחברה בקומה העליונה בלבד, שנועדה לאפשר גיוס הון לצורך רכישת החברות שיוצאו לשוק" - כך אמר היום מקורב לדיוני הממשלה ב"חוק הריכוזיות".

בדיונים הוסכם, כי מדובר בחברה בקומה העליונה בלבד, שתהיה בשליטה מלאה (100%) של בעל השליטה. החברה תאפשר לגייס הון במשק לצורך רכישת החברות שיוצאו למכירה. חברת אג"ח הממוקמת בקומה שנייה או שלישית, כמו אי.די.בי פיתוח, הנמצאת בין אי.די.בי אחזקות לדסק"ש, לא תיכלל כקומה שלישית מותרת כיוון שהיא אינה בראש הפירמידה.

ההצעה הועלתה על ידי פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה וחברה, והתקבלה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר יאיר לפיד, שרת המשפטים ציפי לבני ושר הכלכלה נפתלי בנט.

על פי הנתונים שהוצגו בדיון, הקטנת הפירמידות לשתי שכבות תשחרר לשוק חברות בסדר גודל של 80 מיליארד שקל כאשר מחצית מהסכום הוא של החברות שנוספו עם הורדת קומה בפירמידות משלוש לשתיים. למשקיעים במשק אין היום יכולת לרכוש את החברות ללא מימון באמצעות גיוס אג"ח. כדי לאפשר את הגיוס, הוחלט להציע שחברת אג"ח שתהיה בראש הפירמידה לא תיכלל במניין חברות הפירמידה. חברת האג"ח תהיה בשליטה מלאה של בעל החברה, כך שלא יתקיים בה הפער בין שליטה במניות בשיעור נמוך לשליטה ניהולית מלאה.

מחטף של קנדל?

קנדל הצליח להעביר עכשיו בממשלה מה שלא הצליח להעביר בוועדת הריכוזיות. עמדתו צורפה להמלצות הוועדה כעמדת מיעוט יחד עם עודד שריג, הממונה על שוק ההון באוצר. בעמדת המיעוט טענו קנדל ושריג, כי אין לכלול חברות אג"ח במניין חברות הפירמידה, כפי שהמליץ הרוב בוועדה. "עמדתנו היא כי אין לספור חברת אג"ח המחזיקה בחברות ציבוריות תחתיה כשכבה במבנה פירמידאלי. למצער, יש לאפשר לחברת אג"ח להחזיק שתי שכבות של חברות ציבוריות לפרק זמן מוגבל (הצעתנו במשך 5 שנים),  בדומה להמלצת הוועדה להתיר הנפקת חברה מוחזקת לציבור כשכבה שלישית בפירמידה לפרק זמן קצוב", כתבו השניים.

בדברי ההסבר לעמדת המיעוט שלהם, ציינו קנדל ושריג, כי ההמלצה לספור חברת אג"ח במניין הפירמידות מתייחסת לחברה שגייסה אג"ח סחיר, ולפיכך יש בה אפליה לעומת חברה שגייסה אג"ח לא סחיר או ממומנת באמצעות חוב בנקאי. האפליה עלולה ליצור הטיה לכיוון מימוני מסויים בשוק ההון.

יוג'ין קנדלצילום: ניר קידר

"מניע מרכזי להחלטת הוועדה להעדיף שינוי מבני כדרך הראויה ליישום המלצותיה הוא רצון לא להתערב בפעילות שוטפת של חברות, ובכלל זה בגיוסי אשראי שלהן", ציינו שריג וקנדל. "אולם, בפועל, המלצת הוועדה מכוונת חברות לסוג מימון מסוים ולא אחר. בפרט, הוועדה מאפשרת לחברת אחזקות פרטית לממן באמצעות חוב בנקאי או באמצעות אג"ח לא סחירות החזקה בשתי שכבות של חברות ציבוריות.

"לעומת זאת, הוועדה לא מאפשרת לאותה חברה לממן אותה החזקה בדיוק באמצעות אג"ח סחירות מאותם גופים. כלומר, המלצות הוועדה מבחינות, ללא סיבה, בין מימון באמצעות חוב סחיר לבין מימון באמצעות חוב לא סחיר, ובכך יוצרות העדפה לא מנומקת לדרך מימון מסוימת. לאור זה ראוי לציין כי המלצות הוועדה צפויות להביא למכירה של חלק מקבוצות האחזקה בישראל, ובכללן קבוצות אחזקה בנות שתי שכבות. המלצת הוועדה שלא לאפשר רכישת ואחזקת קבוצות אלו על ידי חברות הממומנות בחוב ציבורי עלולה להקשות על מכירתן ולהגביל את ההזדמנויות שעומדות בפני ציבור החוסכים בישראל", הוסיפו קנדל ושריג.

נימוק נוסף שצירפו בהמשך הוא, ש"המלצת הוועדה ללא השינוי המוצע על ידינו תפחית באופן משמעותי את הכדאיות של בניית חברות אחזקה ציבוריות בעתיד". לדבריהם, שיקול נוסף נגד הכללת חברות אג"ח במנין חברות הפירמידה הוא שבחברת אג"ח לא מתקיים פוטנציאל להיווצרות ניגודי עניינים, שנובע מפער בין החזקה בזכויות הוניות לזכויות הצבעה. ניגוד עניינים פוטנציאלי זה הוביל את חברי הוועדה להמליץ על השינוי המבני המוצע בהמלצותיה.

עם זאת, טיעונים אלה נידחו על ידי רוב חברי הועדה שסברו, כי לציבור השותף במימון פעילות חברת אג"ח אינטרסים שבעל השליטה יכול לפעול בניגוד להם, בהם לקיחת סיכוני יתר, כיוון שהוא לא ישא במלוא התוצאות. לפיכך, בחרה הוועדה לכלול חברות אג"ח במניין השכבות.

ההמלצות לגבי חברות הפער הן קריטיות לגבי אי.די.בי, בה החברה השנייה בפירמידה, אי.די.בי פיתוח היא חברת אג"ח. המשמעות היא שיוטלו מגבלות על כל פעילות הקבוצה, ודסק"ש לא תוכל להחזיק בחברות בנות. רוב פעילות הקבוצה מתבצעת מתחת לשתי חברות אלה.

עם פרסום עמדת המיעוט נמסרה הבהרה מלשכתו של קנדל, לפיה עמדת המיעוט מתייחסת לחברת אג"ח הנמצאת בראש פירמידה בלבד, שאותה הציעו שריג וקנדל לא לספור במניין שכבות הפירמידה. כל חברת אג"ח שנמצאת מתחת לחברה ציבורית, יש לספור אותה, אחרת ניתן יהיה להרכיב פירמידה של חמש שכבות, ששלוש מתוכן הן חברות אג"ח. לפיכך, דעת המיעוט אינה מהווה הקלה לאי.די.בי.

מרד בוועדת הכספים נגד הממשלה

ח"כים בוועדת הכספים מתכוונים להתנגד להצעת הממשלה לאפשר שתי שכבות בפירמידה בתוספת חברת אג"ח ומתכוונים להוביל יוזמה שהתגבשה בוועדה, לפיה פירמידות חדשות וקיימות יוכלו להחזיק שתי שכבות בלבד.

משאל שערך TheMarker בעיצומה של ישיבתה של ועדת הכספים העלה כי 13 מבין 17 חברי ועדת הכספים מתנגדים לעמדתה החדשה של הממשלה ותומכים בשתי שכבות בלבד: משה גפני, זהבה גלאון, גילה גמליאל, אראל מרגלית, עופר שלח, יצחק כהן, מירב מיכאלי, אלעזר שטרן, עדי קול, קרין אלהרר, בועז טופורובסקי, רוברט אילטוב ומיכל בירן. ההערכה היא שגם יו"ר הוועדה, ח"כ ניסן סלומיאנסקי (הבית היהודי), וח"כ איילת שקד (הבית היהודי) יתמכו בשתי שכבות. כעת, נשאלת השאלה האם לממשלה יהיה אומץ למשוך את הצעת החוק מהכנסת.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומיאנסקיצילום: תומר אפלבאום

ח"כ עופר שלח הציע פשרה שלפיה יותר לחברות להחזיק שתי שכבות בנוסף לשכבת אג"ח אך במקרה כזה יוגבל סך גיוס האג"ח על ידי החברה וכי יוגבל היקף המינוף של החברה. שלח הוסיף כי "אם לא תמצא להגבלת דרך להגבלת המינוף, חייבים לראות באג"ח שכבה לכל דבר".

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומיאנסקי (הבית היהודי) אמר בדיון שנערך היום: "עושים צחוק מהוועדה? הוועדה דנה בסמכויות שיש לה ובסופו של דבר ההחלטה היא שלה. אם ההחלטה של הועדה לא תמצא חן בעיני הממשלה, היא רשאית למשוך את החוק בחזרה ואני בטוח כמעט ב-1,000% שזה לא יקרה".

ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אמר כי "הפכו את ועדת הכספים לקרקס. זוהי בושה לכנסת שהפכה במה לריקודי עם להחלטות הממשלה. זוהי שערורייה שמהווה פגיעה בסדרי השלטון. הממשלה מעוותת לחלוטין את כוונתה של ועדת הכספים שצריכה לחוקק את החוק. הממשלה פועלת לעקר מכל תוכן ולהפוך את הכנסת ללא רלבנטית. המציאות שכל השכל נמצא בממשלה ובועדת השרים היא לעג לאינטיליגנציה ופגיעה בכוונת המחוקק. אצלי (בתקופתי כיו"ר ועדת הכספים) זה לא היה קורה. אם היו באים אלי עם השינוי הזה, הייתי מודיע להם שהועדה לא תאשר את חוק ההסדרים".

יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, טענה כי החלטת הממשלה היא התקפלות מביכה. לדבריה, "ההצהרות של בנט ולפיד על החמרת חוק הריכוזיות ועל טיפול רציני בפירמידות מסתברות כריקות מתוכן. ההחלטה האומללה לאפשר לחברות אג"ח המגייסות חוב מהציבור להמשיך לשלוט בפירמידות בנות שלוש קומות היא התקפלות מביכה בפני אינטרסים חיצוניים של טייקונים ובעלי הון". גלאון הוסיפה כי "הממשלה מבקשת להפוך את ועדת הכספים שהחליטה להשטיח את הפירמידות באופן גורף לשתי קומות לא יותר מחותמת גומי".

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ סלומיאנסקי, מנע מאבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, להשיב לפניית גלאון להבהיר את העמדה החדשה של הממשלה. גלאון אמרה לו בתגובה: "אתה סותם את הפה ולא מאפשר לקבל תשובה מה קרה בועדת השרים".

ח"כ מיקי רוזנטל (עבודה) אמר בדיון כי "ועדת הריכוזיות מוטרדת מעצמאות הוועדה והכיוון הנכון שוועדת הכספים מנווטת את החוק. מדובר בהתנהלות כוחנית של הממשלה וניסיון לעקר את החוק החשוב הזה. הצעת הממשלה לעניין חברת האג"ח משאירה למשל את האפשרות להישארותה של פירמידה כמו אי.די.בי". רוזנטל הודיע כי לאור התנהלותה של הממשלה, קבוצת ח"כים בוועדה תניח הצעת חוק פרטית בעניין הריכוזיות.

גם ח"כ עופר שלח (יש עתיד) מחה על החלטתה החדשה של ועדת השרים ואמר כי "אנו לא רוצים להיות ועדה אקדמית. אנו לא רוצים שהממשלה תודיע לנו מה מוצא חן בעיניה". ח"כ איילת שקד (הבית היהודי) הדגישה כי "הסמכויות הן שלנו בוועדה".

ח"כ מיכאלי אמרה ל-TheMarker כי "החלטתה של ועדת השרים מהווה מתנה יפה לאי.די.בי. מדובר בהתקפלות מפוארת של הממשלה, שמדברת על צמצום הריכוזיות ומצד שני באותה החלטה מאפשרת אותה מחדש. ועדת הכספים היא לא ועדה אקדמית".

ח"כ אלעזר שטרן (התנועה) אמר כי " אני מקווה שכבר הבינו בממשלה את עצמאותה של ועדת הכספים. מבחינתי, שכבת האג"ח היא שכבה שאחריתה תהיה כמו שכבה שלישית, שהיא היתה עמדת הממשלה כאשר ועדת הכספים תומכת בשתי שכבות".

ח"כ עדי קול (יש עתיד) אמרה כי "ועדת השרים לענייני ריכוזיות שהקימה הממשלה פוגעת פגיעה קשה בריבונות של הכנסת. הוועדה מקיימת דיונים חופפים לדיוניה של ועדת הכספים ומשלה את ועדת הכספים לחשוב שלדיונים שלה תהיה משמעות. בפועל, החוק ינוסח מחדש על ידי הועדה ללא התחשבות בהחלטות ועדת הכספים וזה מעורר תרעומת".

ח"כ רובי ריבלין (ליכוד) אמר כי "הממשלה צריכה להחליט מה עמדתה ולהגישה לוועדה. לא ייתכן שתוך כדי דיוני הועדה הממשלה תשנה את עמדתה מבלי שתביא אותה בפני הוועדה שכן לא יכולות להתקיים במקביל שתי ערכאות שדנות באותו נושא".

חברי הכנסת גם תבעו לחשוף את הדו"חות הכספיים וההלוואת של החברות הפרטיות שמעל הפירמידות.

בעקבות הדיון הסוער - מה היא "חברת אג"ח"?

במהלך הדיונים היום (ג') בוועדת הכספים סביב חוק הריכוזיות התעוררה סערה לאחר שהתברר כי בהצעת החוק שהעבירה הממשלה הוחלט, בניגוד להצעה הראשונית, שלא לכלול חברות אג"ח כשכבה בפירמידה עסקית הנסחרת בבורסה. כלומר, הצעת החוק החדשה מתירה מבנה של שלוש שכבות לפירמידות - כבראש הפירמידה עומדת "חברת אג"ח", ומתחתיה שתי חברות "מניות" המוחזקות בשרשור.

חברת אג"ח הינה חברה פרטית שהנפיקה איגרות חוב לציבור בבורסה, אך לא הנפיקה מניות. חברות אג"ח הן חברות "מיוחדות" - הן נדרשות לפרסם דו"חות כספיים לציבור המשקיעים ולתת גילוי לגבי פעולותיהן, אך הן כפופות לכללי ממשל תאגידי מחמירים פחות מחברות ציבוריות רגילות. העובדה שהמניות אינן נסחרות בבורסה, אינה מונעת מהחברות לגייס חוב מהגופים המוסדיים או מהבנקים.

אחת מחברות האג"ח הבולטות היא אי.די.בי פיתוח, שעומדת בתווך בין שתי חברות האחזקה אי.די.בי אחזקות (שמעליה), ודיסקונט השקעות (מתחתיה). למרות שמניות החברה אינה נסחרת בבורסה, הרי שהיא "עמוסה" בחובות. בין היתר היא חייבת למחזיקי האג"ח כ-4 מיליארד שקל, וכ-1.8 מיליארד שקל נוספים לבנקים.

בין חברות האג"ח הנוספות שנמצאות בפירמידות עסקיות באחד העם ניתן להזכיר את מועדון 365 שהינה חלק מהפירמידה של קבוצת המשביר; מכתשים אגן, שהינה חלק מקבוצת אי.די.בי; כרמל אולפינים שהינה חלק מהקבוצה של דייוויד פדרמן; חברת דרבן מהקבוצה של אליעזר פישמן ועוד.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker