מרוויחים יותר מ-22 אלף שקל בחודש? מודל הפנסיה של לפיד יפגע בכם

כיצד ישפיע השינוי בהטבות המס על החיסכון לפנסיה שיזם האוצר על השכירים והעצמאים בישראל? ■ מדריך מקוצר לחוסכים בקרנות הפנסיה

אסא ששון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אסא ששון

כחלק מחוק ההסדרים יזם השנה משרד האוצר שינוי דרמטי בהטבות המס על החסכונות לפנסיה. השינוי אמור להיכנס לתוקף בתחילת 2014.

המהלך הוא כפול. ראשית נקבעה תקרת שכר אחידה של 15 אלף שקל בחודש לזיכוי בהטבת המס ‏(עד עתה היתה התקרה 35 אלף שקל‏). שנית, נקבע שההפרשות המותרות לפנסיה ‏(לא כולל ההפרשות בגין פיצויי פיטורים‏) יגדלו ל–15% מהשכר, ללא חלוקה מחייבת בין עובדים למעסיקים.

עלות הטבות המס לפנסיה למדינה מוערכת בכ–10.5 מיליארד שקל בשנה. השינויים שמוביל האוצר עלולים, לדברי מומחים, להביא לירידה דרמטית של עד כ–1.2 מיליארד שקל בהטבות אלו.

לכתבות נוספות באתר TheMarker:

כיצד ישפיע השינוי על שכירים ועל עצמאים?

לפיד החליט לרדת מהקיצוץ בתקציבי הישיבות שלא מגישות לבגרות

איך בדיוק הגענו לאוברדראפט של 40 מיליארד שקל?

שבע סיבות להעמקת הפערים בין עשירים לעניים

כדי לברר ולהבין את השינויים במיסוי החיסכון הפנסיוני לעומקם נעזרנו בסוכנות ההסדרים הפנסיונית הפרטית הגדולה בישראל - קלי הסדרים פנסיוניים, שבהנהלת רן קלי. העלינו בפני מומחי החברה כמה שאלות בנוגע לשינויים בהטבות המס שמוביל משרד האוצר. הנה סיכום תשובותיהם.

מדוע מעודדת המדינה חיסכון לפנסיה?

יאיר לפידצילום: אמיל סלמן

על פי פקודת מס הכנסה, כספים שהופקדו בקרן פנסיה, ביטוח מנהלים או קופת גמל למטרת חיסכון לקצבה נהנים מהטבות מס במועד הפקדתם. מטרת ההטבות האלה היא לעודד את האוכלוסייה שעובדת ושמשלמת מסים להפקיד חלק מהכנסתה השוטפת לחיסכון.

החיסכון שנצבר ישמש לקבלת פנסיה החל מגיל הפרישה לגמלאות, ואגב כך להפחית את חבות המס השוטפת שלה. כלומר המטרה היא לעודד את הציבור לחסוך לעתיד במקום לצרוך בהווה.

מהן הטבות המס אשר הוענקו עד כה לעובדים השכירים?

עובד שכיר מפקיד כספים לתוכנית לחיסכון פנסיוני באמצעות ניכוי שוטף משכרו. בנוסף מפקיד גם המעסיק, על חשבונו, כספים לקופה על שם העובד. מודל הטבות המס, הנהוג מאז קום המדינה, מבחין בין כספים שהפקיד העובד לכספים שהפקיד המעסיק.

תשלומים על חשבון העובד מזכים אותו בהחזר מס בשיעור 35% מסכום ההפקדה, עד לתקרה של 7% משכר בסך 8,600 שקל ‏(כלומר 602 שקל‏). לדוגמה, עובד ששכרו 10,000 שקל ברוטו לחודש, המפקיד 7% משכרו ‏(700 שקל‏) לפנסיה, נהנה מזיכוי במס בשיעור 35% כנגד 602 השקלים הראשונים, כלומר 210 שקל.

החזר המס מתבצע על ידי תוכנת השכר באופן אוטומטי, באמצעות הקטנת חבות המס בחודש השכר. תשלומים על חשבון המעסיק פטורים ממס בידי העובד עד לתקרה בשיעור 7.5% משכר בסך 35,312 שקל ‏(ארבע פעמים השכר הממוצע במשק‏). תשלומים על חשבון המעסיק מחלק השכר העולה על התקרה חייבים בידי העובד בתשלום מס הכנסה וביטוח לאומי.

רן קליצילום: מוטי מילרוד

מהו מנגנון הטבות המס החדש המוצע?

לטענת האוצר, הטבות המס העומדות לזכות העובד, בפרט אלה הניתנות לעובדים המפקידים כספים באופן עצמאי ‏(שלא באמצעות ההפרשות האוטומטיות מהשכר המבוצעות על ידי המעסיק‏), הן מורכבות ביותר ומנוסחות באופן המקשה על הציבור להבין ולממש אותן.

עקב כך הגו באוצר מנגנון חדש, שיחליף את ההטבות השונות שקיימות כיום בהטבה יחידה בשיעור כולל של 15% מהכנסתו של העובד. זאת, עד לתקרת שכר של 15 אלף שקל. כך למשל, עובד ששכרו החודשי 10,000 שקל ברוטו בחודש, ושמעסיקו מפקיד עבורו 7.5% משכרו ‏(750 שקל‏) לפנסיה, רשאי להפקיד עוד 750 שקל לפנסיה על חשבונו, ולקבל בעבורם זיכוי במס בשיעור 35% מסכום ההפקדה.

האם מודל הטבות המס החדש הוא טוב יותר?

תלוי למי. עובדים ששכרם עד 12 אלף שקל אינם מושפעים כלל מהשינוי. המדינה אינה מעניקה להם יותר הטבות לחיסכון פנסיוני, אך גם אינה מפקיעה מהם הטבות קיימות. עובדים ששכרם בין 12 אלף שקל 
ל–18,500 יוכלו ליהנות מתוספת של כמה עשרות שקלים בלבד לשכר נטו. עובדים המשתכרים יותר מ–20 אלף שקל בחודש צפויים לספוג פגיעה של כמה מאות שקלים בשכר נטו.

מעניין להיווכח שהמודל שפיתחה המדינה אינו לוקח מהאמידים כדי לחלק למיעוטי היכולת, אלא רק מכביד את נטל המס על בעלי הכנסות גבוהות, הצפויים כבר לשלם בעקבות השינוי במדרגות המס מס שולי של 51.5%.

מצב זה עלול לדחוף שכירים בכירים להתאגד דרך חברות ארנק, ובכך לשבש את תחזיות אגף התקציבים לגידול של 1.2 מיליארד שקל בהכנסות המדינה, כתוצאה ממיסוי הפקדות המעביד עבור שכירים בעלי רמות שכר גבוהות.

האם בעלי הכנסות גבוהות יכולים להתגונן מתוספת המס?

לא ממש. על העובדים המשתכרים 15 אלף שקל ומעלה נגזר לשלם מס על פי התקנות החדשות בגין תשלומי המעסיק העולים על 1,125 שקל בחודש ‏(7.5% מ–15 אלף שקל‏). כיום מחויבים עובדים כאלה במס אך ורק בגין החלק מתשלומי המעסיק העולה על 2,648 שקל ‏(7.5% מ–35,312 שקל‏).

לכאורה יכולים בעלי הכנסות גבוהות, בכפוף להסכמת מעסיקם, לקטום את השכר המהווה בסיס להפרשות פנסיוניות ולהנחות את מעסיקיהם לשלם להם דרך תלוש השכר את תשלומי המעסיק מחלק השכר העולה על התקרה.

כלומר אם נגזר עליהם כבר לשלם מס, אזי עדיף להם להיפגש עם הכסף כאן ועכשיו במקום לקבור אותו בחיסכון הפנסיוני. ובלשון הכלכלנים: הם יכולים להעדיף צריכה בטווח הקצר על פני חיסכון בטווח הארוך. מצב דומה רווח כבר בקרנות ההשתלמות, שבהן נהוגה גם כן תקרת שכר של 15,712 שקל עבור תשלומי המעסיק לקרן הפטורים ממס בידי העובד.

האם כדאי לקטום את 
השכר המשמש בסיס 
לתשלומים לפנסיה?

קרוב לוודאי שלא, אך מומלץ לבחון כל מקרה לגופו. קטימת השכר המבוטח לפנסיה תגרום בהכרח להקטנת הקצבה הצפויה בגיל פרישה. בנוסף, היא עלולה לפגוע בכיסויים הביטוחיים הנלווים לתוכנית הפנסיה. בתור כלל אצבע ניתן לומר כי ככל שברשותך תוכנית פנסיה או ביטוח מנהלים ותיקים יותר - לדוגמה קרן פנסיה ותיקה, או פוליסת ביטוח מנהלים מבטיחת תשואה או מבטיחת תוחלת חיים - כך מוטב יותר לחרוק שיניים, ולהמשיך במתכונת הנוכחית ללא שינוי.

מה בנוגע לעצמאים?

עצמאים נהנים כיום משתי הטבות מס נפרדות הנוגעות להפקדותיהם לפנסיה:

1. זיכוי מס ‏(החזר מס בשיעור 35%‏) כנגד תשלומים בשיעור של 5% מההכנסה החייבת, עד לתקרה של 17,200 שקל.

2. ניכוי ממס ‏(החזר מס בשיעור המס השולי‏) כנגד תשלומים בשיעור של 11% מההכנסה החייבת, עד לתקרה בסך 17,200 שקל. בנוסף, עצמאים היו רשאים לבטח את שכרם למקרה של אובדן כושר עבודה בתשלום בשיעור 3.5% מהכנסתם החייבת, עד לתקרה בסך 35,312 שקל.

המודל החדש של משרד האוצר מפשט את העניינים וקובע הטבה אחת ויחידה - זיכוי בשיעור 35% כנגד תשלומיו של עמית פנסיה עצמאי בשיעור 20% מהכנסתו החייבת, עד לתקרה של 15 אלף שקל. המודל החדש משפר את מצבם של עצמאים המשתכרים עד 20 אלף שקל, אך מרע את מצבם של אלה המשתכרים יותר מ–20 אלף שקל.

מה קובעות התקנות החדשות בנוגע לפיצויים?

כיום, עובדים שסיימו את תקופת עבודתם אצל מעסיק מסוים מרבים לפדות את הכספים שנצברו לזכותם בקרן הפיצויים - מה שמקטין את פנסיית הזקנה הצפויה להם בגיל הפרישה. כעת מוצע לקבוע כברירת מחדל כי כספי הפיצויים ייועדו בעת עזיבת עבודה לחיסכון לקצבה, אלא אם ביקש העובד למשוך אותם סמוך למועד פרישתו.

יתרה מכך, משיכת כספי הפיצויים כסכום חד־פעמי מתום שלושה חודשים ממועד סיום העבודה תחויב במס בשיעור השולי, כפי שהיה במועד הפרישה מהעבודה. מהלכים אלה, ובמיוחד "קנס היציאה", צפויים להגדיל את "שרידות" כספי הפיצויים לגיל פרישה לגמלאות, ובכך לתמוך בהגדלת הפנסיה הצפויה.

מתי ייכנסו השינויים האלה לתוקף?

לאחר שתקציב המדינה אושר בישיבת הממשלה ערב חג השבועות, הוא יגובש כעת על ידי משרד האוצר, בסיוע משרד המשפטים, לכדי הצעת חוק, ויועבר לאישור הכנסת לא יאוחר מ–10 ביוני. הכנסת אמורה לאשר את התקציב לא יאוחר מ–30 ביולי. הפרק הדן בצמצום הטבות המס לחיסכון פנסיוני - אם לא יחולו בו שינויים - עתיד להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2014.

מה קורה למי שיש לו 
פנסיה תקציבית?

הוא אינו נפגע בשום מקרה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker