בפעם האחרונה: פישר רוכב לעזרת היצואנים - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בפעם האחרונה: פישר רוכב לעזרת היצואנים

פישר משגר צרור יריות לכיוון הספקולנטים: הורדת ריבית ותוכנית רכישת דולרים

25תגובות

במערבונים האמריקאים של המאה הקודמת, בכל פעם שהגיבורים מוקפים באינדיאנים ומצבם נראה עגום, נשמעת לפתע קריאה בחצוצרה ובאופק מופיע גדוד הפרשים שמציל את המצב. כך קרה גם היום (ב') בשוק מטבע החוץ המקומי.

במציאות הישראלית, הגיבורים המאוימים הם היצואנים והתעשיינים, בגלל שער השקל הגבוה, והאינדיאנים שמקיפים אותם הם ספקולנטים זרים ומקומיים שזיהו את שער השקל מול הדולר כמטרה נוחה, שעם קצת מאמץ ניתן לשבור אותו ולגרוף רווח מהיר. גדוד הפרשים שדוהר לעזרה, כמובן, הוא הנגיד סטנלי פישר - והוא ירה היום לא פחות משני צרורות כדורים לעבר הספקולנטים.

הצרור הראשון הוא הורדת הריבית. לאחר שכמה מדיניות בעולם, בהם גם אירופה וגם אוסטרליה, הורידו בימים האחרונים את שערי הריבית שלהם, נותר השקל עם ריבית גבוהה (1.75% לפני ההפחתה, 1.5% החל מעתה) יחסית לאירופה (0.5%) ולארה"ב (קרוב ל-0%) - עובדה שהופכת אותו לאטרקטיבי לקנייה עבור ספקולנטים.

האסטרטגיה שלהם היא פשוטה: לוקחים הלוואה עצומה בדולרים או ביורו, בריבית אפסית, ומשקיעים את הכסף במק"מ ישראלי. כך מרווחים את הפרש הריבית, מדי יום ביומו, וגם מפעילים על השקל לחצי ביקוש. לחצים אלו מעלים את שערו, וכך נוצר לספקולנטים גם רווחי הון - בהתאם ליום בו יחליטו לסגור את הפוזיציה ולממש את הרווח.

מתוך הסרט: הפרש הבודד 2013

במונחים של המשק הריאלי, לא היה שום צורך בהורדת הריבית. האינפלציה הינה בתוך היעד הממשלתי, האבטלה נמוכה ותחזיות הצמיחה לא רומזות על מיתון או האטה משמעותית. הסיבה האחת והיחידה להורדת הריבית - והורדתה בעיתוי מיוחד, שלא במועד החודשי הרגיל (יום השני האחרון של החודש הקלנדרי) - היא בניסיון לעצור את עליית השקל. אפילו המועד עצמו מיועד להעביר מסר לכל השוק ולספקולנטים במיוחד: "תזהרו" רומז בנק ישראל, "אנחנו מוכנים לעשות ממש הכל, בכל זמן, כדי למנוע מהשקל מלהתחזק עוד יותר".

הצרור השני שפישר ירה לעבר האינדיאנים הוא בהכרזה על תוכנית חדשה לרכישת דולרים. החל מרגע זה ירכוש בנק ישראל דולרים (ומטבעות זרים אחרים) בכמויות שמיועדות לקזז את עודפי המט"ח שייווצרו במדינה כתוצאה מזרימת הגז מהמאגרים שבים. ב-2013 הרכישות הללו מוערכות בכ-2.1 מיליארד דולר, והחישובים הללו יערכו מדי השנה.

ההיגיון לא מסובך: העובדה שלישראל זורם עתה גז ישראלי חוסכת לנו המון מטבע חוץ ברכישות שכבר אין צורך לבצע בחו"ל (בעיקר מזוט ופחם לתחנות הכוח של חברת החשמל), וכך נוצר לישראל עודף בחשבון השוטף - כלומר זרם של דולרים שנכנסים לישראל, מדי שבוע. זרם זה, אם לא יקוזז על ידי גורמים אחרים, יכול לגרום לתיסוף זוחל.

שוק המט"ח המקומי הופתע מהמהלך האגרסיבי הכפול של סטנלי פישר, והגיב בהתאם: בתוך דקות בודדות מפרסום שתי ההודעות צנח השקל ב-3 אגורות, כמעט 1%, והוא נסחר בדקות אלה בין 3.60 לבין 3.61 שקלים לדולר אחד. פישר, כמו בעבר, הצליח לייצב את השקל בתקרה הוירטואלית שמעולם לא הכריז עליה, של כ-3.6 שקלים לדולר (וכ-95 במונחים של שער סל אפקטיבי נומינלי, המספר האמיתי שעליו שומרים פישר ואנשי בנק ישראל). נכון לרגע זה היצואנים והתעשיינים יכולים לצהול, ומי מהם שאוהב סרטי אקשן יכול לשרוק את עצמו את מוזיקת הניצחון המצורפת בדרך לסצנות כאלה.

ומה עם שוק הדיור, שיקבל עוד זריקת עידוד בעקבות ירידה של המשכנתא בריבית משתנה, למרות שהוא ממילא לא עוצר כבר שנתיים? מול הסכנה ליצוא, הדיור בעיני פישר פחות חשוב: "החלטת הוועדה המוניטרית נועדה לטפל בכלל המשק והיא מאזנת בין שיקולים המשפיעים על סקטורים שונים. נדגיש כי הפעולות שנקט המפקח על הבנקים בתחום המשכנתאות מקטינות את ההשפעה שיש לריבית המוניטרית על שוק הדירות" - זה הניסוח של בנק ישראל, גם אם הוא לא ממש מתאר את המציאות.

אלא ששוק המט"ח הוא לא סרט, לעולם אין בו ניצחון סופי ומוחלט, והשאלה החשובה והמעניינת היא מה יקרה בו בחודשים הקרובים. הבעיה: סטנלי פישר, הגנרל הוותיק, המנוסה והמוערך, תולה את הנעליים ואת הרובה - ופורש. מי יחליף אותו? אין תשובה. נכון להיום המועמדת המדוברת ביותר היא המשנה של פישר, קרנית פלוג, אך ההובלה שלה במירוץ לנגידות היא בעיקר תוצאה של היעדר מועמדים אחרים בעלי משקל ומוניטין שמעוניינים בתפקיד.

זהו כישלון של הממשלה, ושל בנימין נתניהו באופן אישי. בעוד שכל בנק ובכל חברה רצינית מקימים ועדת חיפוש ומינוי למנכ"ל או יו"ר, ומקיימת תהליך ועבודת מטה לבחון את המועמדים, דווקא את המנוי לתפקיד הכי חשוב בכלכלה (יחד עם שר האוצר) לא לוקחים אצלנו ברצינות. ככל הידוע, אין בישראל ועדה לחיפוש נגיד, או עבודת מטה כלשהי. אז אם כך, איך ייבחר הנגיד הבא? ככה: ביבי יחליט מה שנראה לו, עם או בלי תיאום עם יאיר.

השאלה היא האם למועמד הבא יהיה את היכולת ואת המשקל הציבורי לבצע מהלכים כמו זה שפישר ביצע היום, כולל שינויי ריבית פתאומיים, רכישות ומכירות של דולרים, או אפילו הדחות של בנקאים סוררים כפי שעשה עם דני דנקנר בבנק הפועלים - גם כאשר למישהו מהפוליטיקאים הדבר לא יתאים, והוא יפעל לערער ולהעמיד בשאלה את שיקול הדעת של בנק ישראל ושל העומד בראשו.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#