פסגות: "הגורם שחסר בהודעת פישר הוא עדכון תחזית הצמיחה" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
תגובות

פסגות: "הגורם שחסר בהודעת פישר הוא עדכון תחזית הצמיחה"

איילון: "לא מדובר בהפחתת הריבית האחרונה; AMG: "למרות המהלך, זוגות צעירים רחוקים מחלום הדירה"; יו"ר מכון היצוא ברך על מהלכיו של נגיד בנק ישראל לחיזוק שער הדולר מול השקל: "המצב חמור, המחלה ההולנדית כבר כאן ומאיימת על המשק הישראלי

2תגובות

"הגורם שחסר בהודעה של בנק ישראל הוא עדכון תחזיות הצמיחה בישראל בשנים הקרובות, לאור המדיניות הפיסקלית המרסנת של האוצר במטרה לצמצם את הגירעון המבני, שצפויה לגרוע כמחצית האחוז מהצמיחה ב-2014 לבדה", אומר אורי גרינפלד מפסגות בתגובה להורדת הריבית המפתיעה. "העובדה שצעדי הממשלה המתוכננים בתחום הנדל"ן נועדו להגביל את הביקושים, מקלה על בנק ישראל בהפחתת הריבית".

לדעתו של גרינפלד, השאלה שצריכה להישאל היא למה עכשיו? הרי בעוד שבועיים בדיוק תתכנס הוועדה המוניטרית של בנק ישראל להחלטת ריבית מן המניין. "התשובה היא כנראה שבנק ישראל מעוניין להשיג את אפקט ההפתעה כדי למקסם את ההשפעה על שוק המט"ח. מכיוון שהקונצנזוס היה בכל מקרה שהריבית תופחת בסוף החודש, ההחלטה להפחיתה כבר עכשיו מייצרת את גורם ההפתעה שעשוי להוסיף להשפעת ההפחתה".

לגבי ההתערבות בשוק המט"ח, מזכיר גרינפלד כי "בבנק ישראל מציינים שהרכישות נועדו לנטרל את השפעות הזרמת הגז, מה שמהווה שינוי משמעותי מהמדיניות הקודמת שטענה כי הבנק מתערב רק כשיש סטייה בשעת חירום מרמתו ה'פונדמנטלית'. העובדה שרק לפני כמה חודשים בנק ישראל טען כי הזרמת הגז לא צפויה להשפיע על שער החליפין לא מוזכרת בהודעה כמו גם האישור הלא רשמי שמנהיגי ה-G7 נתנו ליפן (ובכך גם לשאר המדינות) להמשיך ולהדפיס כסף במטרה להחליש את המטבע המקומי".

לדברי אילן ארצי, מנהל ההשקעות הראשי של בית ההשקעות הלמן-אלדובי, "חוץ מהגורמים להורדת הריבית שהוזכרו על ידי בנק ישראל, בהם ייסוף השקל, הפחתות ריבית על ידי בנקים מרכזיים בעולם ועדכון תחזיות הצמיחה כלפי מטה, אנחנו מאמינים שיש גורם נוסף שהביא להחלטה והוא העובדה שהבנק רוכש דולרים, מפקיד אותם ומקבל עליהם בערך 0% ריבית. מנגד, הבנק מגייס חוב במלווה קצר מועד (מק"מ) ומשלם עליו כ-1.7%. כעת, עלויות המימון של הבנק ירדו". 

עופר וקנין

"לא מדובר בהפחת הריבית האחרונה", קובע יניב פגוט, האסטרטג הראשי של קבוצת איילון, "מדובר במהלך אמיץ ומתבקש מצדו של הבנק המרכזי. יש להשתמש בכל הכלים וליטול סיכונים במידת הצורך, כדי שהיצוא של המשק הישראלי לא ימצא עצמו בנחיתות תחרותית אל מול מתחריו בשווקים הגלובליים. במציאות שנוצרה בשבועות האחרונים בשוק המטבע הנוכחי אי אפשר היה להתמודד עם התחזקות השקל אל מול הדולר באמצעות צעדים ספורדיים בשוק המטבע ונדרש היה להפחית את פער הריביות בין הריבית השקלית לריבית הדולרית ככל האפשר".

עוד ציין פגוט כי "האיתותים הברורים באשר להאטה בפעילות הכלכלית חייבו את הבנק המרכזי המקומי לפעול מיידית לעידוד הצמיחה במשק, על אף האיום כי כסף זול ינפח אל מול עינינו בועת נדל"ן מסוכנת." פגוט מזכיר כי "חבילת הצנע אשר צפויה להיות מוטלת על ראשו של הציבור הישראלי בקרוב צפויה אף היא לכרסם בצמיחה הכלכלית המקומית בשנה וחצי הקרובות ובצוותא עם האטה בצמיחת הייצוא מדובר בתנועת מלקחיים מסוכנת למשק הישראלי, תנועת מלקחיים אותה מבקש הבנק המרכזי המקומי למנוע באמצעות עידוד הפעילות במשק".

"זוגות צעירים עדיין רחוקים מחלום הדירה". הסביר עמית קמינסקי, מנכ"ל AMG משכנתאות. לדברי קמינסקי, שורת הצעדים והמגבלות שנקט בנק ישראל בשנים האחרונות לא תרמו להורדת מחירי הנדל"ן וצינון שוק המשכנתאות, אלא להפך. במקרים רבים הצעדים דווקא יצרו חוסר ודאות ותחושה שיש למהר ולקחת משכנתא, מתוך חשש שיוטלו הגבלות נוספות בהמשך. קמינסקי מבהיר כי רצף הורדות הריבית מחייב את בעלי המשכנתאות הוותיקות לבדיקה מחודשת של תמהיל המשכנתא, ובהתאם למחזר את המשכנתא כדי לחסוך עשרות אלפי שקלים. לשיטתם, מיחזור משכנתא שנלקחה לפני שנים בודדות יכולה לחסוך כ-10% מההחזר החודשי, ובסך הכל החיסכון יכול להגיע להיקפים של 80-60 אלף שקל למשכנתא ממוצעת.

טל זהר, מנכ"ל FXCM ישראל, טוען כי "הספקולנטים אילצו את נגיד בנק ישראל להוריד את הריבית בעל כורחו. חשוב להבין כי 2.1 מיליארד דולר בטווח של יותר מחצי שנה הוא סכום קטן מאוד, שאינו בעל השפעה אמיתית על המסחר בדולר-שקל. במידה שהשקל ימשיך להתחזק יידרשו סכומים גבוהים בהרבה וכלים נוספים כדי לבלום את התחזקותו".

"המרוויחים הגדולים מהפחתת הריבית המפתיעה הם מחזיקי איגרות החוב הממשלתיות הארוכות. סביר להניח שהדולר יתחזק וישפיע בעקיפין על עליית מחירי הסחורות לישראלים ועל חברות הפועלות בשקלים, והדבר יתרום לעליית קצב האינפלציה. אני מעריך כי סביבת הריבית הנמוכה תישאר עמנו זמן רב, ולא תשתנה בקרוב. אם מהלך זה לא יאושש את הדולר ויעלה את הצמיחה - ייתכן שאף נחזה בהורדת ריבית נוספת", אומר שמואל בן אריה, מנהל מחקר שוק מקומי בפיוניר תכנון פיננסי. לדבריו, "הפחתת הריבית הפתיעה אולי בתזמון, אך עצם ההפחתה לא הפתיע".

רמזי גבאי, יו"ר מכון היצוא ברך על מהלכיו של נגיד בנק ישראל לחיזוק שער הדולר מול השקל. "המצב חמור, המחלה ההולנדית כבר כאן ומאיימת על המשק הישראלי, התחזקות שער השקל מאיימת על היצוא ועל הכלכלה, ללא תמיכה ונקיטת מהלכים אלה ונוספים - היצוא יספוג מכה אנושה".

לדבריו, "יש צורך להתמודד עם התיסוף הנגרם כתוצאה מפעילות ספקולטיבית של גורמים זרים הפועלים למטרות רווח בטווח הקצר. עם זאת, יש צורך בצעדים נוספים כמו מיסוי תנועות הון לזמן קצר, החמרת הפיקוח והורדת סף הדיווחים הנדרש על עסקאות מט"ח לטווח קצר".

גבאי הצביע על הקשיים שעמם מתמודדים היצואנים הנאבקים כדי לשרוד ולהמשיך לייצא, כשברקע המשבר המתמשך בכלכלה העולמית הגורם לירידה בביקושים ובסחר העולמי והשחיקה המתמשכת בשער החליפין הפוגעת ברווחיותם. "מעבר לנטל המוטל על היצואנים כתוצאה מהקטנת הביקושים - מתרחשת מזה זמן פעילות ספוקלטיבית ענפה של גופים זרים שמטרתם לגרום לתיסוף השקל, על רקע המגמות המקרו כלכליות ארוכות הטווח והפרשי הריבית. לפיכך, יש לנקוט בכל המהלכים כדי לחסום את פעילותם. במלחמה יש לנהוג כמו במלחמה ולהפעיל ארסנל של כלים."

לצד זה קורא יו"ר מכון היצוא לממשלה לכלול בתקציב 2013-2014 כלים מאיצים לצמיחת המשק באמצעות עידוד היצוא. ללא צעדים אלו תגליות הגז עלולות להיות בעוכרה של הכלכלה הישראלית בטווח הבינוני והארוך".

גם התאחדות התעשיינים ברכה על צעדי הנגיד. נשיא התאחדות התעשיינים, צביקה אורן, אמר בתגובה להחלטת בנק ישראל להוריד את הריבית כי "הנגיד הפגין שוב אחריות, בכך ששקל שיקולי תצמיחה לצד שמירה על יעד האינפלציה. ירידת הריבית צפויה למתן את התחזקות השקל לעומת הדולר. הורדת הריבית תסייע לחיזוק כדאיות היצוא של התעשייה הישראלית, שנחלשה בשערי המטבע הנוכחיים. בנוסף, הורדת הריבית תסייע למאמצי גיוס האשראי של החברות, בעיקר בקרב מפעלים קטנים ובינוניים".

"הפחתת הריבית תסייע למגזר העסקי בכלל ולעסקים הקטנים והעצמאים בפרט, אך מדיניות מוניטרית אינה תחליף למדיניות ממשלתית אקטיבית יזומה לעידוד המגזר העסקי. הפחתת הריבית, אם לא יתלוו אליה צעדים משלימים מטעם הממשלה, לא תספיק כדי לעודד את העסקים הקטנים וכדי להעלות את המשק הישראלי על פסים של צמיחה",  אומר רו"ח אהוד רצאבי, נשיא להב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים הקטנים. לדבריו, "הורדת הריבית היא חדשות טובות בעיקר לעסקים הקטנים, שכן היא תוזיל את עלויות האשראי לשוק המקומי, שבו הם תלויים".

בתגובה לצעדי הריבית והמט"ח של בנק ישראל, תנועת "ישראל יקרה לנו" מסרה כי "בנק ישראל מוטרד כבר כעת מ'המחלה ההולנדית' אשר תפגע בכדאיות היצוא ועלולה להביא לפגיעה בכדאיות היצוא (בגלל צמצום יבוא הדלקים והשפעתו על תיסוף השקל). אם יאושר יצוא הגז, אזי הבעיה הזו תוחרף כפליים: התעסוקה בכל הסקטור היצרני ובפרט היצואני תפגע, בעוד טייקוני הגז ימישכו להרוויח.  מי שחיפש הסבר מדוע אסור לייצא גז קיבל אותו היום בהודעה רשמית של בנק ישראל.

עוד נמסר כי "בגלל סירובו של משרד האוצר להטיל מס על תנועת הון ספקולטיבית (אל ישראל וממנה) - נאלץ בנק ישראל לנקוט בעוד צעד אינפלציוני אשר ימשיך להצית את מדורת מחירי הדיור.  התוצאה הסופית של המהלך הוא טייקונים וחברות ענק 2 - האזרח הקטן אפס.

"ניתן היה לטפל בכדאיות היצוא בעזרת מיסוי על הון ספקולטיווי ועל ידי הורדת יוקר המחייה. היוקר יוצר לחצי שכר הפוגעים בכדאיות היצוא.  התחזקות השקל היתה יכולה להביא ברכה לצרכן (הוזלת יבוא) - אך בפועל מאחר שהחברות אינן מורידות מחירים ממשיכה ישראל להיות יקרה לנו בכל מובן אפשרי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#