עובדי דיסקונט מנותקים: מרוויחים 30 אלף ש' בחודש - ומשביתים הבנק

העובדים יצאו לאסיפה וסגרו את הסניפים בלי הודעה מראש ■ המטרה: למנוע מההנהלה להפסיק מתן תוספות שכר שנתיות של 5.8% לעובדים המשתכרים יותר מ-18 אלף שקל לחודש, לא כולל תנאים נלווים ■ יו"ר הוועד ריקי בכר: "אתם נותנים לי כוח לומר להנהלה 'שקו לי בתחת'"

סיון איזסקו
סיון איזסקו

עשרות אלפי לקוחות של דיסקונט שפנו ביום חמישי בבוקר לסניפים כדי לקבל שירות, הופתעו לגלות את דלתות הבנק סגורות - ללא כל התרעה מוקדמת. הסיבה לכך היא מאבק של ועד העובדים, בגיבוי ההסתדרות, בדרישה שתוספות השכר האוטומטיות שאליהן הורגלו העובדים ב-40 השנה האחרונות יימשכו. מדובר בתוספות שכר בשיעור של 5.8% שניתנו לעובדי הבנק בכל שנה ב-40 השנים האחרונות, והובילו לכך שעלות השכר הממוצעת כיום בדיסקונט היא כ-29 אלף שקל בחודש.

המאבק של עובדי דיסקונט ממחיש עד כמה עובדי מערכת הבנקאות מנותקים ממציאות התעסוקה בישראל. פקידי בנק המשתכרים 30, 40 ו-50 אלף שקל בחודש ומקבלים קביעות במקום העובדה, משכורות 13, בונוסים, חופשות בחו"ל ולימודים אקדמיים להם ולילדיהם, חשים כי הם זקוקים להגנה של הוועד וההסתדרות.

למה? הבנק מסכים שבהסכם השכר החדש כל התנאים הללו יישמרו לזכותם של העובדים - אבל מציע שתוספות השכר יינתנו מעתה רק למשתכרים עד 18 אלףשקל בחודש. הוועד וההסתדרות דורשים כי ההטבות ישולמו גם לעובדים המשתכרים עשרות רבות של אלפי שקלים בחודש.

זה אחד מאיומי השביתה חסרי הבסיס ביותר שהיו במערכת הבנקאית. באופן שאינו מפתיע ההסתדרות מגבה את עובדי הבנק המדושנים והשבעים במאבק שמתנהל על גבם ועל חשבונם של ציבור לקוחות דיסקונט, ושל קרנות הפנסיה של הציבור שמחזיקות בכ-75% ממניות הבנק.

ביום חמישי האחרון בבוקר נטשו כ-4,000 עובדי דיסקונט את הסניפים, תוך שהם מותירים את הלקוחות ללא מענה, ועלו על עשרות אוטובוסים שאירגן יו"ר ועד העובדים, ריקי בכר. אלה הסיעו אותם לכנס עובדים בהול שנערך בגני התערוכה בתל אביב.

בכנס הכריז בכר כי הוועד בראשותו יוצא למאבק. עובדי הבנק שנכחו באולם הרעיפו על יו"ר הוועד שבחים וקיבלו את דבריו במחיאות כפיים סוערות. בעקבות זאת הוא איים בהשבתה כללית של הבנק, ואמר לעובדים: "אתם נותנים לי כוח לפנות להנהלה ולהגיד להם 'שקו לי בתחת'".

נראה כי העובדים שנתנו לריקי בכר את תמיכתם חשו באמת ובתמים כי המאבק שלהם ראוי. לרגע הם לא עצרו לחשוב על כך שכבר כיום הם נהנים מתנאי השכר מהנדיבים ביותר במשק, כאלה שאין באף מגזר אחר למעט הנמלים וחברת חשמל. נראה שגם בוועד העובדים לא נתנו את דעתם לשאלה אם זה ראוי שהלקוחות לא יקבלו שירות משום שהם רוצים לסדר תוספות שכר לעובדי הבנק שמשתכרים 30 אלף שקל ומעלה.

המאבק שאליו יצאו עובדי דיסקונט החל ימים בודדים לפני הדיון שיתקיים מחר בוועדת הכלכלה של הכנסת בעניין יישום מסקנות הוועדה להגברת התחרות במערכת הבנקאות ‏(דו"ח זקן‏). דרישת עובדי דיסקונט להמשיך את חגיגות תוספות השכר מצד אחד, והדרישה הציבורית לתחרות בין הבנקים והוזלת השירותים הבנקאיים מצד אחר, נעות זו מול זו במסלול התנגשות.

בציבור גוברת הביקורת על העמלות והריביות יקרות המממנות את השכר והתנאים המנופחים של עובדי הבנקים. מנגד, הגברת התחרות במערכת הבנקאות תחסל את היכולת של הבנקים להמשיך להעניק לעובדים את התנאים החריגים שאליהם הורגלו בעשורים האחרונים.

אסיפת עובדי דיסקונט, ביום חמישיצילום: סיון איזסקו

כיום הסכמי השכר של עובדי דיסקונט, הבינלאומי ואגוד צמודים להסכם השכר הנדיב של עובדי בנק לאומי. הזהות בהסכם השכר של ארבעה מתוך ששת הבנקים הגדולים מבטיחה כי מבנה ההוצאות של הבנקים הללו יהיה דומה. במצב זה רמת התחרות בענף היא מינורית, שכן אף אחד מהבנקים לא יכול להפתיע בוקר אחד עם מדיניות תמחור שונה באופן משמעותי, שכן לכולם מבנה הוצאות דומה. הממונה על ההגבלים העסקיים והמפקח על הבנקים לא מצאו לנכון עד היום להתערב כדי לנתק את הצמדת הסכמי השכר של בנק אחד למשנהו.

בנק הפועלים ומזרחי טפחות הם שני הבנקים היחידים שלכל אחד מהם הסכם קיבוצי נפרד עם עובדי הבנק. הסכמים אלה אפשרו להפועלים ולמזרחי טפחות גמישות גדולה יותר בהתנהלות הבנק, וכנראה שלא במקרה מדובר בשני הבנקים שמציגים כיום את הביצועים הטובים במערכת הבנקאות - אף שגם אצלם עלות השכר הממוצע של עובד בנק היא 29 אלף שקל בחודש ‏(הפועלים‏) ו-23.5 אלף שקל בחודש ‏(מזרחי טפחות‏). יש לציין כי בהסכם השכר שנחתם באחרונה בבנק הפועלים, סוכם כי רק העובדים הזוטרים יקבלו תוספות שכר משמעותיות, מתוך הבנה כי רמות השכר של העובדים הוותיקים גבוהות במיוחד.

המאבק שמנהלים כיום עובדי דיסקונט הוא למעשה בלון ניסוי שיתווה את הכיוון גם לוועדי יתר הבנקים. יו"ר ועד עובדי הבנק הבינלאומי, חנוך לבנה, הכריז לאחרונה על סכסוך עבודה, כדי שיוכל להכריז החל מיום חמישי הקרוב על השבתת הבנק הבינלאומי אם ההנהלה לא תיענה לדרישותיו. בעוד שנה וחצי יצטרך גם לאומי להתמודד עם סוגיית הסכמי השכר, אז יגיע לכדי סיום הסכם השכר הקיבוצי של העובדים.

חלק מהחששות שמלווים כיום את עובדים דיסקונט, ומסייעים ליו"ר הוועד לגייס את עובדי הבנק למאבק על חגיגת תוספות השכר, הוא האיום המרחף באוויר בעניין פיטורי עובדים. מדובר באיום ששיגר בכר באחרונה, ומאז עובדי הבנק חשים חוסר ודאות.

בכנס בפני העובדים חזר ריקי בכר על איום זה ואמר לעובדים: "אישיות בכירה מאד בבנק ביקשה ממני לפטר 500 עובדים. מזל שלא היה לי באותו הרגע משהו ביד, כי אם היה לי הייתי נותן לו אותו בראש. בוועד הזה, כל עוד אני חי, לא יפוטר עובד אחד, גם אם ההנהלה מקנאת בפיטורים בבנק הפועלים ולאומי. זה לא הולך להיות מאבק קל, כי לדעתי אם ההנהלה לא תצליח להביא לפיטורים ולהורדות שכר היא תצטרך ללכת הביתה. ואני מודיע לכם - הם ילכו הביתה. יש לנו מזל שההסתדרות לצדנו. יצרנו פה משהו שלא קיים בהרבה מקומות עבודה".

בכירים בדיסקונט טוענים כי פיטורי עובדים כלל לא עמד על הפרק. "הנאומים של ריקי בכר לא מחוברים למציאות. מעולם לא שוחחנו על פיטורי עובדים", הדגישו. כך או כך, בין אם סוגיית הפיטורים הועלתה על הפרק על ידי יו"ר הבנק ובין אם על ידי יו"ר הוועד, אי אפשר לשלול אפשרות שהנושא הועלה על ידי אחד מהצדדים כתכסיס במשא ומתן - "להוציא את העז" על ידי הנהלה, או כהישג לעובדים על ידי יו"ר הוועד.

התנאים המפנקים של עובדי דיסקונט

מקורות בבנק טוענים כי בשלוש השנים האחרונות פרשו ממנו 700-600 עובדים בפרישה טבעית ובהליכי פרישה מרצון, וכי עד 2017 צפויים להגיע לגיל הפנסיה כ-250 עובדים נוספים. החל מ-2017 יגיעו לגיל הפנסיה ויפרשו בפרישה טבעית כ-190 עובדים בממוצע בכל שנה. בבנק טוענים כי אין להנהלה עניין להביא לפרישה מוקדמת של עובדים אלה, שכן מהלך זה יהיה כרוך בתשלום פיצויי פרישה מוגדלים. לכן העניין אינו עומד על הפרק.

בעוד העובדים מנהלים מאבק , מי שבימים אלה סיים את המאבק שלו הוא היו"ר לשעבר, אריה מינטקביץ'. מינטקביץ' שעזב את הבנק לפני כשבע שנים, התבשר רק בימים האחרונים כי יקבל תוספת של 9.7 מיליון שקל לפיצויי הפרישה שקיבל כאשר עזב את הבנק בינואר 2006. הסכום נפסק לטובתו של על ידי פוסק מוסכם, לאחר שהדירקטוריון הקודם - בראשות מינטקביץ' - הבטיח להעניק למינטקביץ' פיצוי פרישה של 17 מיליון שקל אם השליטה בבנק תימכר מידי המדינה. אלא שהבטחה זו לא קיבלה את הסכמת בעלי המניות בבנק באותה התקופה, ומשפחות ברונפמן ושראן שרכשו את השליטה בו סירבו להעניק למינטקביץ' את פיצויי הפרישה המוגדלים שסידר לעצמו.

פיצויי הפרישה שקיבל מניקביץ' הם בסדר גודל דומה לזה שמקבלים ביחד היו"ר, המנכ"ל וכמה חברי הנהלה המכהנים כיום בבנק. עלות שכרם של כל ששת מקבלי השכר הגבוה בהנהלת דיסקונט הסתכמה ב-2012 ב-12.7 מיליון שקל. מתוך הסכום האמור 3.1 מיליון שקל היא עלות העסקת יו"ר הבנק, יוסי בכר, ו-3.9 מיליון שקל עלות העסקת המנכ"ל, ראובן שפיגל. זאת לאחר שחברי ההנהלה, המנכ"ל והיו"ר ויתרו בשנה החולפת על בונוסים תוך שהסבירו כי הדבר נעשה "בהמשך ובהלימה לצעדי החיסכון וההתייעלות שבהם נוקט הבנק ותוך שימת לב לרוח הציבורית הקיימת".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker