פרשנות

עיני אמר "לא" - ולפיד רעד כעלה נידף; התקציב אינו נוגע ב"מחוברים"

התוכנית הכלכלית של לפיד נפתחת בשורה של הצעות אמיצות, שתכליתן היא הגדלת ההשתתפות בשוק העבודה ■ עם זאת, המשכה מוכיח כי מול עופר עיני ומול כמעט כל לובי אחר - רוח הקרב של שר האוצר התפוגגה כליל

מירב ארלוזורוב
מירב ארלוזורוב

1. התוכנית הכלכלית 
ל-2013-2014 נפתחת בשורה של הצעות החלטה מרעישות. אפילו היסטוריות. התניית הזכות לקבל הנחה במעונות היום ביציאה לעבודה של שני בני הזוג; התניית הזכות לקבל הנחות בארנונה ביציאה לעבודה של שני בני הזוג; שינוי דרמטי בכללי התקצוב של מוסדות החינוך החרדיים והחלת חובת לימודי ליב"ה; קיצוץ דרמטי שמתוכנן בתקציבי הישיבות, ומעל כל אלה - קיצוץ חד הצפוי בקצבאות הילדים.

אין ספק כי אלה חמישה צעדים אפיים, שעשויים לשנות את נתיבה של מדינת ישראל. צירוף כל הצעדים האלה יחד יוצר לחץ עצום ליציאה לעבודה על הגברים החרדים, וגם על הנשים הערביות, וזהו מרכיב קריטי בנוסחת השוויון בנטל. אם שר האוצר, יאיר לפיד, הבטיח למקד את מבטו באדם העובד, הוא ללא ספק מקיים כאן מחצית מהבטחתו - האדם שאינו עובד ימצא כי החיים בישראל נהפכים לקשים הרבה יותר, מה שעשוי להגדיל מאוד את ההשתתפות בשוק העבודה.

לזכות האוצר ייאמר, שאת הצעדים ההיסטוריים האלה, הממוקדים בשינוי התרבות החרדית, הצליחו לאזן עם הגשת עזרה לחרדים. תקציבי ההכשרות המקצועיות ניצלו מחרב הקיצוצים, וכלי הסיוע החשוב ביותר לשילוב אוכלוסיות נחשלות בשוק העבודה, תוכנית ויסקונסין, חוזר בתנאים משופרים. כמעט כל הביקורת שהושמעה על התוכנית בגלגולה הקודם קיבלה מענה, מה שאמור לאפשר להפעיל את הכלי החשוב הזה בלי התנגדות ציבורית עזה.

מהבחינה הזו, התוכנית צריכה להיחשב חשובה, נועזת, פורצת דרך, אפילו היסטורית. זו אכן תוכנית שמציבה את ישראל על דרך חדשה. המדינה בשלה לשינוי היסטורי ביחסיה עם ההחרדים, והם הם אלה שצפויים לשלם את המחיר היקר ביותר בתוכנית הכלכלית.

2. משק כנפי ההיסטוריה עולה מכמה סעיפים נוספים בתוכנית, שלא בהקשר החרדי. האחד הוא יישום מסקנות ועדת טרכטנברג בכל הקשור להגברת התחרות בתחום המזון ובתחום התקינה ‏(מונופול מכון התקנים‏), החוסם יבוא.

השני הוא המלצה חשובה נוספת של טרכטנברג להקלת יוקר המחיה באמצעות הקלת הביורוקרטיה. התוכנית כוללת את המלצות הוועדה לייעול מנגנוני הרגולציה וכן הקלת הנטל הביורוקרטי הממשלתי בכלל. אלה הן תוכניות עם השלכות ארוכות טווח, שעשויות לשפר מהותית את ביצועי הממשלה והמשק בעתיד.

הסעיף השלישי הוא רפורמה ענקית בתחום הטבות המס בפנסיה. מעתה, המדינה מתמרצת חיסכון פנסיוני רק עד שכר של 15 אלף שקל בחודש. העשירון העליון, המשתכר יותר מכך, איבד את הטבות המס לחיסכון הפנסיוני שלו. בפועל, המדינה העלתה כאן במידה ניכרת את המס השולי שמשלם העשירון העליון. אם נדמה לעשירון הזה כי המס המירבי שלו הוא 49.5%, לאחר העדכון, בפועל המס שלו גבוה יותר - העלו אותו באמצעות הפחתת הטבות הפנסיה. בימים הקרובים יתעורר דיון על מה השינוי הזה עלול לחולל להיקף החיסכון הפנסיוני בישראל.

יאיר לפיד ואריה דרעיצילום: אמיל סלמן

3. משק כנפי ההיסטוריה, עם זאת, נעצר כאן. לפיד מספק את הסחורה בכל הקשור לשינוי יחסיה של המדינה עם החרדים. הוא אינו מספק את הסחורה במרבית התחומים האחרים. למעשה, לפיד עובר בתוכנית הכלכלית כשר אוצר הנמנע מעימותים - מלבד הפגיעה בחרדים, הוא נמנע כמעט מכל ההחלטות הקשות האחרות שהיה עליו לקבל.

4. העימות של לפיד עם יו"ר ההסתדרות עופר עיני, הסתיים בניצחון מוחץ לאחרון. התרומה של עיני לתוכנית הכלכלית הקשה, הכוללת קיצוצים של 18 מיליארד שקל בתקציב והעלאת מסים של 14 מיליארד שקל, היתה כ–1.5 מיליארד שקל. זהו, בקירוב, סכום ההפחתה של 1% בשכר של עובדי המגזר הציבורי.

עובדי המגזר הזה, שנהנים מקביעות, פנסיה תקציבית, ותק, וגם שכר ממוצע גבוה יחסית, בפועל לא הכניסו יד לכיס ולא תרמו למאמץ הלאומי. הצעות חשובות שעלו באוצר, כמו הגדלת ההפרשות של עובדי המגזר הציבורי לפנסיה התקציבית שלהם - השוואת שיעור ההפרשה שלהם לזה של העובדים החוסכים דרך פנסיה צוברית - נעלמו. עיני אמר לא, ולפיד רעד כעלה נידף וקיבל עליו את התכתיב.

את המחיר משלם, כמובן, הציבור. העלאת מס הכנסה ב–1.5% בכל רמות השכר, במקום ב–1%, היא מחיר ישיר לכך שהפטור ממס בקרנות השתלמות לא הופחת. היעדר העלאת ההפרשות לפנסיה התקציבית עלתה לציבור בכך שטיפולי השיניים לילדים קוצצו. זהו בבירור מקח וממכר של טעות. אפשר רק לקוות כי לפיד יתעשת לקראת המו"מ החשוב באמת מול עיני - רפורמה ביחסי העבודה במגזר הציבורי בכלל, ורפורמות בחברת החשמל ובנמלים בפרט.

5. לא רק בפני עיני ניגף לפיד. גם בפני כמעט כל לובי אחר. הפטור ממע"מ על פירות וירקות? נשאר במקומו. הפטור ממע"מ באילת? נשאר. הטבות המס על קרנות השתלמות, כולל שמירת תקרת השכר של 15.7 אלף שקל - ההטבה לקרן השתלמות היא מעתה גבוהה מזו של החיסכון הפנסיוני - נשארו גם הן.

6. על הפרק נשאר הלובי הגדול ביותר - מערכת הביטחון. האוצר מציע לקצץ 4 מיליארד שקל בתקציב, ואילו מערכת הביטחון דורשת תוספת של 4 מיליארד שקל. הפער, 8 מיליארד שקל, הוא מבחנו של לפיד, אבל בעיקר של נתניהו. אם הקיצוץ בביטחון לא יתרחש - חרב הגזירות על הציבור עלולה להיות חדה מתמיד.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ