רוצים להפחית את יוקר המחיה? תתחילו בבנק אינטרנטי

שינויי הרגולציה שיאפשרו הקמת בנק אינטרנטי ומתן הקלות לבנקים חדשים כדי להקל את חדירתם לשוק יכולים להפחית את הוצאות הבנקאות בשיעור של אלפי שקלים בשנה למשפחה

טל שחר
טל שחר

לפני כחודשיים פורסמו מסקנות הצוות לבחינת הגברת התחרותיות במערכת הבנקאות, שמונה על ידי שר האוצר היוצא ונגיד בנק ישראל. הצוות המליץ, בדומה לטענתו החוזרת ונשנית של הנגיד סטנלי פישר בשנים האחרונות, שיש להקים בנק אינטרנטי בישראל.

בניגוד לבנק מסורתי, לבנק אינטרנטי אין נוכחות פיסית ‏(כלומר אין לו סניפים‏), ולקוחותיו פועלים מולו רק בערוצים ישירים, כדוגמת אינטרנט ומובייל. בגלל היעדר הסניפים, הקמתו של בנק אינטרנטי היא פשוטה ומהירה יותר, מנגנון הבנק רזה ויעיל יותר, מה שמאפשר לו לספק שירותי בנקאות במחירים נמוכים בהרבה מכפי שמקובל בישראל כיום. בנוסף, גופים בנקאיים קטנים וכן גופים חדשים יוכלו להיכנס לזירה הזאת, בדומה למה שקרה בענף הסלולר. בנק אינטרנטי מתמקד בפונקציות פשוטות בלבד, אך הן מכסות כ–90% מהשירותים הקיימים בשוק ועונות לצרכים המלאים של מרבית הלקוחות הפרטיים.

יאיר לפיד וסטנלי פישר. הסוף לעמלות מנופחות?צילום: ענת חממי

בעולם נהפך הבנק האינטרנטי למודל בנקאות שגור ונפוץ במדינות מערב אירופה ובארה"ב, והביא להוזלה משמעותית של השירותים הבנקאיים. אז מדוע בישראל לא הוקם בנק שכזה? הרי בטכנולוגיה ובאינטרנט אנו נמצאים בחזית. הסיבה שהקמת בנק במודל כזה לא מתאפשרת בישראל היא הרגולציה, שלא הכשירה את התנאים להקמתו ‏(וניתן לומר שאף בלמה אותם בפועל‏).

סיבה נוספת לקדם את סוגיית הבנק האינטרנטי, מלבד הפחתת העלויות והגברת התחרות, היא חיזוק הפריפריה. בעוד שבאזור המרכז יש סניפים רבים, בפריפריה ממוקמים סניפי בנק בודדים, כך שהתחרות בה מצומצמת אפילו יותר. קיומו של בנק אינטרנטי יפתח למעשה אפשרויות נוספות לקבלת שירותי בנקאות בפני תושבי הפריפריה, ויהפוך אותם לזולים ונגישים יותר עבורם.

יש שיטענו שבנק אינטרנטי יהיה פרוץ יותר להונאות, זיוף ותקיפות סייבר, אך אלה טענות מופרכות. הלוא גם הבנקים המסורתיים העבירו חלק ניכר מפעילותם לאינטרנט ולאפליקציות סלולריות, ופתרונות טכנולוגיים לכל האתגרים האלה כבר קיימים ופעילים בעולם, דוגמת שימוש בתעודות דיגיטליות כאמצעי זיהוי. במלים פשוטות, הטכנולוגיה היא לא תירוץ למנוע את הקידמה.

מה בכל זאת משאיר אותנו מאחור? התפישה השמרנית המאפיינת את ענף הבנקאות, רגולציה מיושנת ללא יצירת התנאים הנדרשים להחדרת מתחרים נוספים לתחום ‏(בדומה למה שקרה בשוק הטלקום בשנה האחרונה‏), ולא פחות חשוב - שירותי שדולה של בעלי אינטרסים. הלוא התחרות במערכת הבנקאות היא קטנה ‏(מספר השחקנים האמיתיים נספר על יד אחת ושתי אצבעות‏), ולשחקנים הקיימים אין אינטרס לפעול לקידום הבנק האינטרנטי, שצפוי להגביר את התחרות ולכרסם להם ברווחים.

חילופי השרים בממשלה הנוכחית פותחים הזדמנות גדולה עבור יאיר לפיד, שר האוצר הנכנס, ועבור מעמד הביניים שהוא הבטיח לשרת. שינויי הרגולציה שיאפשרו הקמת בנק אינטרנטי ומתן הקלות לבנקים חדשים כדי להקל את חדירתם לשוק, כמו יחס הלימות הון נמוך או ביטוח פיקדונות, יכולים להפחית את הוצאות הבנקאות בשיעור של אלפי שקלים בשנה למשפחה.

אם לפיד יחרות על דגלו את הוזלת שירותי הבנקים ויתרגם את ההצהרות למעשים, הוא יוכל להוביל מהפכה הדומה לזו שעורר שר התקשורת לשעבר, משה כחלון, בשוק הסלולר.

הכותב הוא מנהל חטיבת פתרונות פיננסיים וטכנולוגיות באלעד מערכות

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ