הרשות לני"ע לחצה לקצר את הדו"חות הכספיים - מי הצליח לעמוד במשימה?

לפי נתונים שנאספו מחברות הנסחרות במדד ת"א 25, מספר העמודים הכולל בדו"חות של 2012 ירד ב-11.2% ל-7,514 עמודים ■ אך האם לדעתו של רו"ח שלומי שוב בעיית הדו"חות נפתרה? "ממש לא"

שלי אפלברג
שלי אפלברג
שלי אפלברג
שלי אפלברג

"אני רוצה שהדו"חות הכספיים יקוצרו עד כמה שניתן. מבחינתי, זו רק תחילת הדרך, אך אני מאמין כי תוך זמן קצר נגיע לקיצור משמעותי יותר", כך ענה יו"ר רשות ניירות ערך,  פרופ' שמואל האוזר, לשאלה האם הדו"חות הכספיים של החברות הציבוריות לשנת 2012 עמדו בציפיותיו ובדרישות הרשות לקיצור הדו"חות.

בדצמבר 2012, הודיעה הרשות לניירות ערך לחברות הציבוריות כי היא מבצעת תספורת בדו"חות הכספיים. הרשות מצאה כי הדו"חות המפורסמים לציבור מסורבלים, כתובים על מאות עמודים ומקשים על המשקיע להבדיל בין העיקר לטפל.

שמואל האוזרצילום: דודו בכר

מסקנותיה הובילו אותה לפרסם דף הנחיות, בו בין היתר ביקשה מהחברות לוותר על השכבות הגיאולוגיות וכפילויות המתארות את פעילות התאגיד והתפתחותו העסקית. החברות התבקשו להפסיק לדווח למשקיעים על אירועים שהתרחשו בשנים מוקדמות מדי ונדרשו להתמקד באירועים עלי השפעה מיוחדת כיום על עסקי התאגיד.
TheMarker קיבל לידיו סקר שנערך במסגרת התכנית בחשבונאות של המרכז הבינתחומי על ידי גל כץ ואסף אדלר, אשר בדקו את הדו"חות שפורסמו על ידי החברות במדד ת"א 25 שאינן דואליות וניסו להבין האם פרויקט קיצור הדו"חות הכספיים של רשות ני"ע הצליח?

לדברי רו"ח שלומי שוב, סגן דיקן בית הספר למנהל עסקים, נמצא כי מספר העמודים הכולל בדו"חות ירד ב-11.2% ל-7,514 עמודים בשנת 2012, לעומת 8,463 עמודים בשנת 2011.

"ניתן לראות שהצלחת הקיצור היתה בעיקר בחלק של תיאור עסקי התאגיד ופחות בדו"חות הכספיים עצמם. ככל הנראה יש לכך שתי סיבות מרכזיות: הראשונה היא כי בפרק תיאור עסקי התאגיד היו יותר "שומנים" - מידע מיותר, והשנייה היא הנושא של הפניות - בעוד ניתן להפנות לדו"חות הכספיים מהפרקים האחרים, לא ניתן לעשות את ההפך - הפניות מהדו"חות הכספיים עצמם לפרקים אחרים. כלומר, הדוחות צריכים לעמוד בפני עצמם. לכן, אולי גם המדד הנכון יותר לבדוק את הצלחת הפרויקט הוא דרך הדו"חות הכספיים".

שוב מספר כי מספר העמודים הממוצע בין החברות שאינן דואליות בשנת 2012 ירד ב-15% ל-4,388 עמודים לעומת 5,165 עמודים בשנת 2011. בקרב החברות הלא דואליות הנסחרות בת"א 25, בפרק הדו"חות הכספיים, מספר העמודים הצטמצם רק ב-5.2% ל-3,126 לעומת 3,298 עמודים בשנת 2011.

מובילות את טבלת קיצור הדו"חות החברות העוסקות במגזר המזון, כאשר ציון נכשל מקבלים הבנקים שקיצרו רק ב-2% את הדו"חות, בהשוואה ל-2011. לו היה מדובר בתחרות, בזק , עזריאלי ושטראוס היו אמורות לקבל מהרשות אות הצטיינות.

בזק הצליחה לקצר 30% מהעמודים בפרק תיאור עסקי התאגיד, ו-33% בפרק הדו"חות הכספיים. עזריאלי קיצרה 47% בפרק תיאור עסקי התאגיד ו-18% בפרק הדו"חות הכספיים ושטראוס 50% בתיאור עסקי התאגיד ו-17% בפרק הדו"חות הכספיים.

האם הבעיות של המידע בדו"חות נפתרו?

"ממש לא. צריך לזכור, כי המדד הכמותי של השוואת מספר העמודים יכול להוות רק אינדיקציה ולא באמת מודד מובנות או שקיפות. יש חברות שכל כך התאמצו לקצר, עד שרואים שהן צימצמו מרווחים בין הפונטים והגדילו שוליים, ממש כמו סטודנטים שמגישים עבודה ומגבילים אותם במספר הדפים".

היכן, לדעתך, נמצא האתגר של החברות בקיצור הדו"חות?

"הקושי היותר גדול הוא להבחין בין עיקר לטפל, ולתמצת את המידע. התהליך שהחברות ביצעו חיוני, אך לא מספיק. המובנות זה תהליך עמוק יותר שקשור לעצם תפיסת הדיווח שהבסיס שלו הוא הסתכלות למשקיעים בעיניים ולא מתן מידע בגלל שקיימת דרישה".

היכן רואים כי החברות לא באמת מבינות את השינוי המתבקש מהן?

"ניתן לראות זאת, למשל, דרך משפטים סתומים שניתנים בדו"חות הדירקטוריון בהם מוסברות התוצאות בדו"חות הכספיים ולא ניתן באמת להסיק מהם לגבי העתיד. או שזה ניכר בנתונים המוצגים בדו"ח התזרים החזוי - שלעיתים לא באמת ניתן להבין מהם כיצד החברה רואה את עמידתה בתזרים המזומנים בשנים הקרובות.

"בדו"חות האחרונים חברות רבות נותרו עם מידע מאד לקוני וסתום על מדיניות ההכרה בהכנסתן. אינדיקציה נוספת לבעיה העמוקה היא הקושי לאתר חברות שבוחרות לתת מידע חשוב שאין חובה לתת אותו ב-IFRS, אך הדבר לעתים קרובות מומלץ לצורך הבנת הדו"חות".

אתה יכול לתת דוגמאות?

"ניתוחי רגישות של אומדנים קריטיים, מידע על מקבל ההחלטות התפעולי הראשי (CODM) שלעתים קרובות חיוני להבנת פילוח המגזרים והנתונים שלהם. הסוויץ' הזה - מלתת את המינימום ללתת את המידע שהמשקיעים צריכים, שהוא כה קריטי בעידן ה-IFRS, הוא האתגר הגדול הבא והוא דורש שינוי בתהליכי החשיבה".

האם הקיצור באמצעות הפניות מהווה לדעתך בעיה?

"אני לא חושב. אני חושב שלהפניות יש אפקט חינוכי - אם בעבר אנליסטים וקוראי דו"חות נהגו להתעלם מהדו"חות, שהם הבסיס לדיווח, הרי שההפניות מחייבות אותם להתייחס, אך גם מחייבות את החברות לתת תשומת לב לכך שהביאורים צריכים להיות תמציתיים".

ממה נובעים ההבדלים בין הענפים?

"הקיצור בחברות האחזקה של הדו"חות נבע בעיקר מצמצום התיאור של חברות מוחזקות. הענפים הפיננסיים מוטי הרגולציה - בנקים וביטוח - הצליחו הכי פחות בקיצור הדו"חות הכספיים, ככל הנראה לאור הדיווח המובנה והקשיח יחסית, אך דווקא שם הנושא של אורך הדו"חות הוא מאד בעייתי.

"לעניין הדו"חות הכספיים, דו"חות הבנקים לא רק שלא קוצרו, אלא הוארכו! בהקשר זה, מעניין לציין את ענף הביטוח\ שבפרק תיאור עסקי התאגיד השיל מעצמו 26%. לשם השוואה, הבנקים לא הצליחו להשיג גם בחלק זה קיצור מהותי. עם זאת, יש לזכור כי גם בבנקים וגם בביטוח יש לייחס את התוצאות להכוונה הרגולטורית בלבד (מפקח על הבנקים, מפקח על שוק ההון)".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ