פשרה: דנקנר ימשיך לנהל את אי.די.בי; ימונה משקיף חיצוני; אייל גבאי ימונה לבעל תפקיד בחברה - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פשרה: דנקנר ימשיך לנהל את אי.די.בי; ימונה משקיף חיצוני; אייל גבאי ימונה לבעל תפקיד בחברה

כך קבע בצהריים השופט איתן אורנשטיין ■ עו"ד חגי אולמן שמונה למשקיף הוא שותף במשרד יהודה רווה, בעוד שרווה שותף בקרן תשתיות ישראל ■ השותפה הבכירה בקרן תשתיות ישראל - קבוצת הראל שמצויה בקשרים עם דנקנר וחשופה לאג"ח אי.די.בי במאות מ' ש' ■ גם נוחי דנקנר הגיע לבית המשפט

99תגובות

לצפייה בסמארטפונים ובטאבלטים - לחצו כאן

ביקורת קשה וחסרת תקדים נמתחה היום על התנהלות הבנקים וחברות הביטוח, שנתנו אשראי לאי.די.בי פיתוח, בדיון בבית המשפט המחוזי בתל אביב. הבנקים וחברות הביטוח נתנו לחברה אשראי בכ–1.8 מיליארד שקל, בנוסף לאשראי של עוד 4 מיליארד שקל שניתן לכל קבוצת אי.די.בי.

השופט איתן אורנשטיין אמר כי "בית משפט זה הדן בהליכי חדלות פירעון, לא נתקל במקרה כה קיצוני, שבו ניתנו אשראים על ידי מוסדות פיננסיים, קל וחומר בסכומים כה ניכרים, ללא כל ביטחונות ומבלי שניתן הסבר לכך, ולא הוצגו החלטות של ועדות האשראי של אותם גורמים שבהם הוחלט להעמיד את האשראי ללא ביטחונות, ורב הסתום על הנגלה. אין ספק כי התנהלות זו מחייבת בדיקה ובחינה של הרשויות המוסמכות, ולכן אני מבקש להעביר את החלטתי למפקח על הבנקים".

אורנשטיין הביע תמיהה על כך שלא שמע מהבנקים וחברות הביטוח "כל התייחסות למתן אשראים ללא כל ביטחונות, כמו גם למניע שביסוד החלטתם לנהוג שלא כדרכם. עסקינן בסכומים אדירים, שמצופה כי יגובו בבטוחות הולמות - שעבוד על מניות החברות הבנות או על נכסים".

לאחר שהשופט מתח ביקורת על היעדרותו של בעל השליטה בקבוצת אי.די.בי, נוחי דנקנר, מהדיון שנערך ביום ראשון בבקשת נציגות האג"ח של אי.די.בי פיתוח לכפות הסדר חוב על החברה - הגיע אתמול דנקנר לדיון, ושמע מאורנשטיין ביקורת קשה כלפי בעלי השליטה באי.די.בי.

לדברי אורנשטיין, "לא ניתן להתעלם מטענות לגבי התנהלות בעייתית של בעלי השליטה בחברה בעת האחרונה. חרף מצבה של החברה, מנהלי החברה ממשיכים למשוך מיליונים מדי חודש עבור שירותי ניהול. במקביל, משולמים תשלומים בסכומים ניכרים לבני המשפחה המועסקים בקונצרן, כבר לאחר שהחלה הערכה ולאחר שבמהלך השנה לא שילמה את התשלומים לאג"ח שנקלעו להסדר נושים. נכון יעשו הצדדים אם יצמצמו את מספר חברי הדירקטוריון במקביל בשני הדירקטוריונים של אחזקות ופיתוח".

דנקנר הגיע לדיון מלווה בבנו עומר, היועץ המיוחד ניר חפץ וראשי אי.די.בי. באולם נכחו גם נציגיו של המשקיע הארגנטינאי הפוטנציאלי אדוארדו אלשטיין, שעשוי להשקיע 75 מיליון דולר בקבוצה.

דנקנר ניסה לשדר עסקים כרגיל ופיזר חיוכים, ואף אמר כי הוא "ישן מצוין בלילה". לאחר הדיון התייחס דנקנר לשאלה מדוע ביקש מבנק לאומי לבצע מחיקה של כ–150 מיליון שקל מהחובות של גנדן, והשיב: "לא פניתי לבנק לאומי למחוק את החוב. תחשבו לבד מה היה שם".

"החברה רשאית להמשיך בפעילות"

מיכל פתאל

אורנשטיין מינה את עו"ד חגי אולמן כמשקיף מיוחד באי.די.בי פיתוח מטעם בית המשפט, לאחר שלא קיבל את המלצת נציגות בעלי האג"ח של אי.די.בי פיתוח או את המלצת אי.די.בי למנות נציג מטעמם. דנקנר ימשיך לנהל את החברה, ולאולמן ניתנו סמכויות לקבל כל מידע שירצה.

לדברי השופט, "המצב יותר חמור ממה שחשבתי. קיוויתי שהצדדים יגיעו לידי הסכמה שתמנע את הצורך בהכרעת בית המשפט, הסכמה שלדאבוני לא הושגה, חרף ניסיון ההידברות שבין הצדדים. סבורני שנכון יהיה שהצדדים ישובו לאלתר לשולחן המשא ומתן, וישכילו להגיע לידי הסדר מחוץ לכותלי בית המשפט".

הדיון הבא, שבו תידון שוב השאלה אם אי.די.בי פיתוח חדלת פירעון, נקבע ל–30 במאי - שבועות ספורים לפני שהחברה תצטרך לעמוד בפירעונות אג"ח של כ–800 מיליון שקל.

אורנשטיין קבע כי המשקיף אולמן ישתתף בכל ישיבות הדירקטוריון של החברה ויהיה מודע מראש לפעולות המתוכננות שלה, בין היתר מימוש נכסיה. כמו כן, אולמן יהיה מוסמך לקבל כל מידע שיידרש לטעמו לשם ביצוע תפקידו מכל גורם בחברה או שנמצא בקשרים עם החברה, לרבות הרשויות.

עם זאת, השופט ציין כי "המינוי אינו מפקיע את סמכויות הנהלת החברה ונושאי המשרה שלה. החברה רשאית להמשיך בפעילות, לרבות ביצוע התשלומים שהיא מחויבת בהם לנושיה, ומבלי שתידרש להפקידם בידי המשקיף - כפי שדרשה נציגות אי.די.בי פיתוח". בהחלטה הבהיר אורנשטיין כי "לא ראיתי מקום להורות למצער בשלב זה על עצירת התשלומים מהחברה לנושיה, לרבות הפקדתם בידי בעל התפקיד, כמו גם להקנות לו סמכות וטו על החלטות החברה".

אורנשטיין הסביר כי "לא שוכנעתי לעת הזו שהחברה במצב של חדלות פירעון, המצדיק את מתן הסעד של עיבוד תשלומיה לנושים", וכן אמר כי קיים חשש שקבלת עמדתם של בעלי האג"ח "עלולה לסכל את ההסדר המתגבש באחזקות עם אלשטיין".

כך או אחרת, עצם המינוי של המשקיף וההכרה של השופט כי החברה זקוקה להסדר הם הישג לנציגות מחזיקי האג"ח של אי.די.בי פיתוח, המיוצגת על ידי פסגות, קרן יורק והפניקס.

מינוי נוסף שביצע השופט היה מינויו של אייל גבאי כמומחה כלכלי לחברה. גבאי כבר מונה על ידי השופטת ורדה אלשייך כמומחה מטעם בית המשפט, שיגן על האינטרסים של מחזיקי איגרות החוב של אי.די.בי אחזקות - החברה האם של אי.די.בי פיתוח. זאת, כאשר נציגות בעלי האג"ח של אי.די.בי אחזקות שואפת להגיע להסדר עם דנקנר והחברה - בעוד שהנציגות של אי.די.בי פיתוח מעוניינת להשיג שליטה בחברה.

לדברי אורנשטיין, "גבאי כבר מצוי ברזי פירמידת קונצרן אי.די.בי, בנכסיה וההחזקות השונות של הגורמים בפירמידה, ובקי בהסדר המוצע עם אלשטיין. הוא כבר בא בדברים עם נושאי המשרה ועם גורמים אחרים הקשורים עם החברה, ובידו מידע רב וחיוני - כאשר אף אחד לא התנגד למינויו".

דנקנר אמר אחרי הדיון כי "אני שמח מאוד על החלטת השופט. בסופו של דבר, השופט נותן לחברה להמשיך להתנהל כפי שהיא, בהנהלה שלה, בדירקטוריון שלה, להמשיך לשלם את כל התחייבויותיה כסדרן. אני רוצה להזכיר שיש לחברה יותר מ–1.1 מיליארד שקל בקופתה. זה סכום אדיר. הסכום הזה די בו כדי לעמוד בתשלומים לשנה. לחברה יש נכסים נהדרים, מהטובים ביותר במשק, ששווים המון כסף, שווים מיליארדים - ואם היא תרצה בהמשך, היא יכולה גם לממש נכסים כאלה".

עוד אמר דנקנר כי "הצענו לחזק את הדירקטוריון בשני דירקטורים בלתי תלויים, בעוד שהשופט העדיף למנות מומחים. זה כמובן מקובל ובסדר גמור מבחינתנו. הדברים אצלנו נחתמים בשקיפות ובגילוי מלא".

מוטי מילרוד

סימני אזהרה רבים

בהחלטתו מפרט אורנשטיין כמה סימני אזהרה לגבי מצב החברה, שדורשים לדעתו את מינוי המשקיף. הסימן הראשון הוא היעדר אפשרות לגייס כספים או למחזר חובות, המשתקף לדעתו מהדו"חות הכספיים ומתשובתה של החברה. הסימן השני הוא יתרות שליליות של רווחים לחלוקה של 240 מיליון שקל, והגירעון העמוק שבו מצויה אי.די.בי פיתוח. סימן שלישי לפי השופט הוא ששווי החזקות החברה בחברות הבנות נמוך מהתחייבויותיה.

אורנשטיין הביע דאגה גם מהורדת דירוג האשראי לאיגרות החוב של החברה, שלוותה ב"הערות חמורות באשר לנזילות החברה, וסיכונים להפרות עם המערכת הפיננסית ותלות בה על רקע של מינוף גבוה". המהלך המהיר שבו נקט דנקנר רגע לפני פרסום הדו"חות של אי.די.בי פיתוח, כאשר הגיע להסכמות חדשות עם המוסדות הפיננסים לגבי השעיית הקובננטים ‏(אמות המידה הפיננסיות‏) שנקבעו בהסדרי ההלוואה היא סימן אזהרה רביעי מבחינת השופט.

קשיים במימוש נכסים הוא סימן אזהרה חמישי שהוביל למינוי המשקיף. לדברי השופט, "מצטיירת תמונה שהחברה מתקשה במימוש נכסיה, דבר המעיב על התחזיות האופטימיות של החברה ותומך בעמדת המבקשות, שלפיה לא ניתן לשלול תרחישים שבעת פקודה תתקשה החברה לפרוע את המגיע לנושיה". סימן אזהרה השישי, לפי השופט, הוא מכירות בהפסד של מניות כלל תעשיות, המראות לדעתו על קשיי החברה למכור אחזקות ברווחיות.

אורנשטיין מציין בפסק הדין גם את עניין הממשל התאגידי וניגוד העניינים הקיים בפירמידת אי.די.בי: "רבים מנושאי המשרה בחברה קשורים לדנקנר ומזוהים לנוכח קשרים עסקיים או משפחתיים. רבים מנושאי המשרה משמשים כנושאי משרה גם בחברות אחרות בקונצרן".

ביקורת על חוות הדעת

השופט קבע עוד כי תלונות אי.די.בי על כך שקרן יורק היא חסרת תום לב ומנסה לפרק את החברה הן חסרות בסיס, ואמר: "ככל שרכשה קרן יורק את האג"ח במחיר מופחת, הדבר אינו מונע ממנה בהכרח לבקש הסדר בחברה, ככל שיש לכך בסיס. עסקינן ברכישה של אג"ח סחיר, ואם הוא נרכש במחיר מופחת לנוכח מצבה של החברה - מה לאחרונה כי תלין על כך".

בית המשפט נדהם גם לראות את השוני החד בין שלוש חוות הדעת שהוגשו לו לגבי שוויה של אי.די.בי פיתוח. לדברי השופט, "הקוטביות בין שלוש חוות הדעת של שלושה מומחים בתחום לאותה חברה נראית בלתי סבירה, והרי עסקינן בחברת החזקות שלכאורה לא אמורה להיות בעייתיות בהערכת היותה בת פירעון, שעה שספריה גלויים וידועים ואין נתונים נסתרים".

עוד הלין השופט על כך שחוות הדעת של TASC, שהוגשה לבית המשפט מטעם נציגות אי.די.בי פיתוח, ביצעה הערכת שווי לחברה לפי שיטה שפסל בית המשפט העליון. לדברי אורנשטיין, "מסופקני אם צדק מומחה TASC בבחירת שיטת ההערכה, שאינה השיטה הראויה לפי ההלכה הפסוקה, שכל תנודה ולו קלה בשער המניה גורמת לשינוי עצום בשווי החברה". כמו כן, אמר השופט כי המעריך התעלם "מפרמיית השליטה ומהיעדר סבירות של מכפילים, לא הביא בחשבון עליית שווי נכסי החברה בעתיד והעריך את סלקום בחסר, תוך התעלמות מהשוואה של מכירת המתחרה פרטנר".

באותה נשימה ביקר השופט את חוות הדעת שהגישה אי.די.בי פיתוח. לדבריו, "בתביעה הייצוגית בפרשת כבירי טענה אי.די.בי פיתוח כי הדרך הראויה להעריך את שוויה כחברת אחזקות היא לפי השווי הנסחר של המניות והחברות הבנות. עתה, כאשר באים לבחון אם היא חדלת פירעון, היא נוקטת בעמדה מנוגדת להליך הקודם. עמדת החברה בהליך הקודם מעיבה על עמדתה כאן, ואולי אף מקימה השתק שיפוטי מלטעון אחרת".

ישראל הדרי

עוד ביקר אורנשטיין את הפערים הגדולים שנמצאו בין שתי חוות דעת מטעם אי.די.בי פיתוח - אחת של המומחה ממשרד רו"ח פאהן קנה, שקבעה לחברה שווי כלכלי חיובי הנע בין 1.9 מיליארד שקל ל–3.3 מיליארד שקל, והשנייה של משרד בייקר טילי, שנתנה לה שווי שנע בין 0.7 מיליארד שקל למיליארד שקל. לדבריו, "הפערים הניכרים בין שתי חוות דעת המבוססות על אותה שיטת הערכה אומרים דרשני".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#