כיל שוקלת להשקיע חצי מיליארד דולר במפעל פוספט בחו”ל

התוכנית החדשה של כיל כוללת העמקת הפעילות בתחומים בעלי ערך מוסף גבוה, כמו שירותי טיפול במים לחברות תעשייתיות ■ החברה גם מתכננת כניסה לשווקים נוספים במזרח אסיה ומכירת פעילויות מחוץ לליבת העסקים, שמחזורן 600 מיליון דולר בשנה

יורם גביזון
יורם גביזון

כיל בוחנת אתרים חלופיים להקמת מכרה פוספט חדש בשל החשיבות של אספקת חומצה זרחתית לחטיבת מוצרי התכלית מבוססי הפוספט של החברה. צוות של כיל בוחן בימים אלה אתרים במדינות כמו וייטנאם, קזחסטאן, סין, ארה”ב, ברזיל ואף טוגו - לצורך קבלת החלטה על מיקומו של המפעל החדש ומבנה הפעילות בו עד סוף 2013. עסקה כזו עשויה להתבסס על רכישת זיכיון, או במדינות שבהן הדבר לא ניתן, כמו סין - שותפות עם גורם מקומי.

הבחינה של אתרים חלופיים נעשית במקביל לניסיונות של החברה לגרום לשרת הבריאות, יעל גרמן, לשקול מחדש את החלטתה שלא לאפשר לכיל דשנים לפתוח מכרה בשדה בריר שליד ערד. מכרה זה נחוץ לכיל משום שהעתודות הקיימות במכרות הפוספט שלה מספיקות ל-10 שנים בלבד. העתודות בשדה בריר יבטיחו את פעילות הכרייה וייצור החומצה הזרחתית במישור רותם ל-30 שנה. ואולם גרמן הבהירה כי תתנגד לכרייה בשדה בריר, משום ש"אינה בריאה ואינה רצויה”.

מפעלי ים המלחצילום: עופר וקנין

כריית פוספט משמשת את כיל לייצור חומצה זרחתית חקלאית, ולייצור חומצה זרחתית מנוקה ‏(חומר גלם לייצור מלחי פוספט לתעשיית המזון‏), מוצרי היגיינה ומעכבי בעירה על בסיס זרחן.

מכירותיה של חטיבת מוצרי התכלית הסתכמו ב-1.4 מיליארד דולר ב-2012, כלומר 21% ממכירות החברה, וייצרו 11.4% מהרווח התפעולי של החברה - כך שהמשך פעילות החטיבה תלוי בהבטחת מקור אמין וזול. הדבר יגן על החברה מלחץ מחירים בתחום סלע הפוספט ודשני הפוספט מהחברה הממשלתית המרוקאית OCP, ששולטת על 70% מתפוקה העולמית של סלע פוספט.

כיל דשנים היא אחד היצרנים הפחות יעילים של סלע פוספט, ואם לא תאתר מקור עשיר יותר ותכפיל את התפוקה היא עלולה להידחק מחוץ לשוק - אם החברה המרוקאית תחזור לאסטרטגיית נתח שוק שאיפיינה אותה בעבר.

איום אחר הוא כניסתה של חברת Mosaic למיזם משותף עם חברת הכרייה של סעודיה ‏(60%‏) וחברת Sabic הסעודית ‏(15%‏) בהשקעה כוללת של 7 מיליארד דולר לייצור דשן פוספט. המפעל החדש, שכושר הייצור שלו הוא 3.5 מיליון טונה בשנה, יחל לפעול בסוף 2016 - כך שכיל צריכה להגיב במהירות כדי להימנע מאובדן נתח שוק כתוצאה מאסטרטגיית חדירה אגרסיבית של המיזם החדש.

מחירי דשני פוספט

אם אכן יתברר שגרמן איתנה בדעתה שלא להתיר כריית פוספט בשדה בריר, עתיד המפעל במישור רותם להיסגר בהדרגה. קצב הסגירה יהיה תלוי בהיקף ההשקעות שיידרשו כדי לתחזק את המפעל הישן. המפעל במישור רותם מעסיק 1,200 איש, ובעקיפין עוד 8,000 איש. זאת בשל השימוש הנרחב בקבלני משנה לכרייה ותובלה של סלע הפוספט ומוצרים נגזרים.

הירידה ברווחיות של מגזר הפוספט והבטחת מקור אספקה לעשרות השנים הקרובות הן האיום המרכזי שבו תטפל התוכנית האסטרטגית של כיל. התוכנית תובא לאישור הדירקטוריון ביולי ותפורסם באוגוסט־ספטמבר, סביב פרסום הדיווח על תוצאותיה הכספיות של החברה לרבעון השני של 2013.

כיל מתכננת למקד את התוכנית האסטרטגית החדשה שלה, שנכתבה בסיוע חברת הייעוץ מקינזי, סביב ההגדרה החדשה שלה כחברה שמספקת צרכים חיוניים בחקלאות, בתעשיית המזון, בחומרים לתעשיית ההיי־טק ובאנרגיה. התוכנית צפויה לכלול מכירה של עסקים שאינם עונים על הגדרה זו, שהיקף מכירותיהם הוא 600-500 מיליון דולר בשנה, על פי שני קריטריונים: עסקים שהעברת הבעלות בהם לגורם חיצוני עשויה לשפר את ביצועיהם, ועסקים שאינם מצדיקים את ההשקעה בהם.

לפי קריטריונים אלו, נראה שהגישה של כיל למכירת האחזקה (50%) בחברת ההתפלה IDE, יחד עם חברת דלק שבשליטת יצחק תשובה, תהיה חיובית יותר מגישתה של כיל כשנוהלה בידי עקיבא מוזס, שגילה התנגדות לעסקה.

רכיב אחר של האסטרטגיה יהיה מיזוגים ורכישות בתחומים שבהם כיל מחזיקה בידע ובטכנולוגיה, אך אינה ממצה את היכולת לייצר ערך מהם, משום שהיא מסתפקת במכירת מוצרים שנמכרים כסחורות כמו אשלג, פוספט, מלח פוספט וחומרים מבוססי ברום לטיפול במים.

כך, למשל, בכוונתה של כיל להעמיק את מעורבותה בתחום שירותי טיפול במים לחברות בתעשייה הכימית והפטרוכימית, המתכות והמזון, ולא להסתפק במכירת מוצרים מבוססי ברום וכלור לטיפול במים. אסטרטגיה זו תישען על הצלחת הרכישה של פעילות השירותים בתחום הטיפול במים באירופה, שנרכשה מחברת הנקל הגרמנית בינואר 2008 תמורת 90 מיליון דולר. החברה תנסה לחקות את אסטרטגיה דומה שבה נקטה חברת הכימיה Nalco בתחום זה.

דוגמה נוספת היא כניסה לתחום שירותי הנדסת המזון במקום להסתפק במכירת מלחי פוספט לתעשיית המזון. זאת בעקבות הצלחת המיזם המשותף שלה עם אחת מיצרניות התערובות המוכנות לעוגות בארה”ב להחלפת סודה לשתייה במלח אשלג. כיל סיפקה נוסחה חדשה לענקית המזון, שהגדילה את נתח השוק שלה. תחום מלחי הפוספט מגיע ל–500 מיליון דולר בשנה, וכניסה לתחומים אחרים בעלי ערך מוסף עשויים להגדיל את הכנסותיה בתחום.

כיל מתכננת להעמיק את חדירתה לשווקים גיאוגרפיים נוספים, בעיקר בסין ובברזיל, אבל גם במלזיה, בטייוואן, בווייטנאם ובתאילנד על חשבון השקעות ביבשת אירופה; יבשת שסובלת מנסיגה מתמשכת בביקושים וממלחמת מחירים. כיל התמודדה עם מגמה זו באירופה באמצעות רכישת חלק ממפעליה של Thermphos, שהיתה אחת ממתחריה של החברה באירופה. ואולם לטווח ארוך משקלה של אירופה כשוק יעד של כיל יירד.

מרכיב נוסף בתוכנית יהיה שיפור התחרותיות של מכרות האשלג של החברה בספרד ובבריטניה. המכרה בבריטניה פועל ב-50% מכושר הייצור התיאורטי שלו. כשני שלישים מכוח העבודה בו מועסקים בתיקון ציוד שהתיישן ויצא מכלל שימוש. רק באחרונה עלתה התפוקה במכרה, ובעקבות השיפור מתכוונת כיל להשקיע 450 מיליון דולר בהכפלת כושר הייצור.

פוטאש: “יש סנטימנט שלילי כלפי העסקה עם כיל, אבל הדברים משתנים”

לפני כשלוש שנים עמד ביל דויל, מנכ”ל פוטאש הקנדית, במרכז המאמץ להדוף הצעת רכש עוינת שקיבלה מחברת BHP האוסטרלית לפי שווי חברה של 38.5 מיליארד דולר. פוטאש נסחרת כיום בשווי של 35 מיליארד דולר, אבל זה לא הפריעה לדויל לעקוץ במרומז את שר האוצר יאיר לפיד, על כך שהביע את התנגדותו לעסקה של רכישת כיל על ידי פוטאש בטרם קיבל הצעת מסודרת ובטרם שמע את פרטיה.

דויל אמר בשיחת הוועידה לרגל פרסום הדו”חות הכספיים לרבעון הראשון כי על אף שרכישת כיל היא בעלת פוטנציאל לייצר ערך לפוטאש, זה אינו העיתוי המתאים לקדם את העסקה. ויין בראונלי, סמנכ”ל הכספים של פוטאש שנשאל אם בכוונתה למכור את אחזקתה בכיל, אמר: “אם נגיע למסקנה שלא תיתכן עסקה שתואמת את האינטרסים של החברה נמכור את האחזקה בכיל, אבל נותר עוד לראות אם זה אכן המצב”.

דויל התייחס לאפשרות שפוטאש תמכור את אחזקתה בכיל: “אם היינו חושבים שאין סיכוי לעסקה בישראל היינו מוכרים את מניותינו בכיל. יש קואליציה חדשה וסנטימנט ציבורי - אבל הדברים האלו משתנים, ואנחנו היינו עד עכשיו סבלנים”.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ