האם פישר יבקר את היד הקלה בבנקים שמוחקת חובות עתק? - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם פישר יבקר את היד הקלה בבנקים שמוחקת חובות עתק?

בדיקת מחיקת החובות לדנקנר היא מקרה מבחן שיקבע את עמדת בנק ישראל

8תגובות

"אג"ח זו הלוואה שצריך להחזיר", אמר לפני כשנה נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר בכנס הרצליה. באותו זמן התמקדה הביקורת הציבורית בתספורות שהגופים המוסדיים הסכימו להעניק לאילי הון. פישר גם התייחס לתופעה של "מספרים ומלווים", כשהגופים המוסדיים חידשו רכישות אג"ח מחברות שרגע קודם דרשו וקיבלו תספורת. "המצב הזה לא רצוי ולא ראוי", אמר במסיבת עתונאים לרגל פרסום המלצות ועדת הרכוזיות.

עכשיו צריך פישר להכריע, אם רצוי וראוי לבנק לאומי למחוק כשליש מהחוב של חברות פרטיות בשליטת נוחי דנקנר, כ-150 מליון שקל. מדובר למעשה במקרה מבחן, שכן לא באמת מדובר רק בדנקנר ובבנק לאומי. כל החלטה שתתקבל במקרה הספציפי הזה תהיה תמרור, או הוראה לפיה יצטרכו לנהוג כל הבנקים במשק. זו ההזדמנות של פישר להבהיר לבנקים ולציבור מה ראוי ורצוי מבחינתו.

כמו התספורות שעשו להשקעות של הגופים המוסדיים, שנים ארוכות הצליחו אילי ההון למחוק חובות במאות מליוני שקלים בחדרי חדרים. זה התאפשר כי זו היתה הנורמה, ובזכות קשרי ידידות אמיצים בינם למקבלי החלטות בנושא אשראי בבנקים המלווים. האם פישר יתנער מתרבות היד הקלה שמוחקת חובות בהיקפי עתק, כפי שהתנער מהתספורות?

תומר אפלבאום

מקרה המבחן של דנקנר ובנק לאומי הוא קו פרשת המים של בנק ישראל. הוא מחייב את בנק ישראל לאזן בין תפקידו המסורתי כשומר יציבות הבנקים לבין נורמות כלכליות וחברתיות שהוא מזוהה איתן וצריך להנחיל מתוקף תפקידו לבנקים שתחת פיקוחו. בשנים האחרונות, תחת הנהגתו של פישר, חדל הבנק מהתבצרות בתוך המתחם המצומצם של תפקידו כשומר יציבות הבנקים והרחיב את נקודת המבט שלו בכובע השני, של היועץ הכלכלי לממשלה. די להזכיר, שהיה זה חוקר בנק ישראל, קוסנקו קונסטנטין שפרסם דו"ח מפורט על הרכוזיות במשק וסכנותיה הפוליטיות, שהיה בין הגורמים המרכזיים שהובילו להקמת ועדת הרכוזיות.

המפקח על הבנקים, דודו זקן צריך להכריע עכשיו בין התפקיד המרכזי שלו לשמור על יציבות הבנקים לנורמות ההתנהלות של הבנקים. זקן כבר עשה צעד בכיוון היציאה מהבונקר של שמירת יציבות הבנקים, כשהועדה בראשה עמד (ועדת זקן) קבעה, שאחת הבעיות המרכזיות של הבנקים היא שכספי הציבור זורמים בעיקר לאילי ההון.

הוועדה גם מליצה על צעדים להגברת התחרותיות בין הבנקים, והטילה על רשות ההגבלים העסקיים להמשיך ולגבש המלצות נוספות. העובדה שבנק הפועלים ובאחרונה גם בנק לאומי מתחילים להרחיב אשראי לעסקים קטנים, נובעת מהמלצות/הנחיות בנק ישראל. זקן צריך עכשיו לבחון גם את האפשרות, שמחאה ציבורית חברתית רחבה עלולה לפגוע ביציבות אחד הבנקים, במקרה שתגלגל להעברה מאסיבית של לקוחות לבנקים אחרים.

ועוד משהו: זו גם ההזדמנות לתהות, מדוע רשות ההגבלים אינה פועלת מהר יותר בסוגיית התחרות בין הבנקים, ומדוע היא נמנעת מלהכריז על הבנקים קבוצת ריכוז? כשהמחוקק אישר לרשות ההגבלים להכריז על גופים לא תחרותיים במשק קבוצת ריכוז, כדי שיוכל לתת להם הוראות להגביר את התחרות ביניהם, היה ברור שהבנקים הם יעד מרכזי להכרזה. אולם, הממונה על ההגבלים, דייויד גילה בחר להתחיל למלא את החוק בתוכן מול קבוצה הרבה פחות משמעותית במשק, חברות תחליפי חלב אם. הגיע הזמן, שגם גילה יתקן מהצד שלו את הטעון תיקון במערכת הבנקאית, שיש לה השפעה אסטרטגית עצומה על כל המשק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#