תביעה נוספת נגד בזק: סגל לוי ייזום דורשת לעצור חלוקת הדיווידנד

מדובר בחלוקה חמישית מהסכום הכולל של 3 מיליארד שקל אותו קבעה בזק שתחלק כדיווידנד שלא מרווח ■ התובעת לבית המשפט: "כושר הניבוי של נותני חוות הדעת בדבר כושר הפירעון של בזק לוקה בחסר"

שלי אפלברג
שלי אפלברג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

תביעה נוספת מוגשת נגד בזק על מנת למנוע חלוקת דיווידנד במאי הקרוב. זוהי החלוקה החמישית של דיווידנד, מתוך סכום כולל של 3 מיליארד שקל, שלא מרווח באמצעות הפחתת הון בסכום.

חברת סגל לוי ייזום המיוצגת על ידי עו"ד שחר בן מאיר, הגישה בקשה נוספת לבית המשפט לעצור את החלוקה הנוכחית משום שלדעתה חל שינוי מהותי לרעה ביכולת הפירעון של החברה -זאת למרות שבית המשפט לא קיבל את בקשותיה הקודמות.

בן מאיר מדגיש כי חלו שינויים עצומים במצבה הכספי והעסקי של בזק ולא ניתן יותר לסמוך על חוות הדעת של גיזה, עליה מסתמכת החברה בשביל להדגיש כי היא בעלת כושר פירעון.

בניגוד לחברות כגון אי.די.בי אחזקות או חבס אשר נתבעות על חלוקת דיווידנד לאחר שהנושים הבינו כי הן חדלות פירעון, במקרה דנן הנושים מנסים להקדים את זמנם ולשכנע את בית המשפט כי אף אם החברה מזמינה ועורכת חוות דעת כלכלית מטעמה אשר מדגיש כי היא עומדת במבחן כושר הפרעון, על בית המשפט להפעיל את שיקול דעתו ואף לחקור את המומחים בשביל שבזק בעוד מספר שנים מועט לא תגיע לחדלות פירעון כמו חברות אחרות בשוק.

בן מאיר מדגיש כי קיים פער של כמעט 1.5 מיליארד שקל בין חוות הדעת של גיזה לחוות הדעת של גלאי ווינר לגבי הכנסות החברה בשנת 2014 ופער גדול יותר של 1.7 מיליארד שקל בין שתי חוות הדעת בין הכנסות החברה בשנת 2015.

לדעתו של בין מאיר פער זה בתוצאות הכספיות של המומחים אשר הגישו חוות דעת מטעם בזק מעלה מסקנה ברורה וחד משמעית כי כושר הניבוי שלהם ביחס למצב הכספי בשנים הקרובות לוקה בחסר. הוא שואל את בית המשפט הכיצד אפשר להסתמך על חוות הדעת הללו כאשר יש פערים כה גדולים אשר משפיעים על המסקנה בדבר יכולת הפירעון של בזק.

עוד מדגיש בן מאיר כי בתרחיש השמרני של חוות הדעת של גלאי קיימת הנחה כי אם החברה תמשיך לחלק דיבידנד שלא מרווח, לא תהיה לה אפשרות לעמוד בהתחייבויותיה במועד והיא תידרש לגייס הון נוסף בשנת 2015-2017 של מעל מיליארד שקל.

לאור בעיית מיחזור החובות אותה אנו רואים בכל חברה ציבורית אשר נקלעה בשנה האחרונה לקשיים כגון אי.די.בי, חבס, סקיילקס אלביט הדמיה וכדומה, שחר קובע כי האמירה שהחברה תוכל לגייס את ההון העצום הזה אינה מסתדרת עם מציאות של חברה אשר נקלעת למצוקה תזרימית כי שוק ההון מסרב או נמנע מלאפשר יכולת גיוס חוב נוסף.

בן מאיר קובע כי כאשר מצבה התזרימי של בזק יהיה לא שפיר, והדירוג שלה ירד , אז יפגע כושר מחזור החוב . עוד הוא מדגיש כי משפטית אסור לאפשר לה להסתמך על יכולת מחזור חוב עתידית כעמידה במבחן כושר הפירעון.

עוד מציין בן מאיר כי חברת דירוג האשראי מעלות הורידה לאחרונה את הדירוג של בזק כי הפרופיל הפיננסי שלה הורע, כאשר עד כה בזק הסתמכה על הדירוג כעובדה לכך כי קיימת בידה יכולת לעמוד בהתחייבויותיה הנוכחיות והצפויות. בן מאיר מספר כי שוק התקשורת בארץ נמצא בעיצומה של ירידה משמעותית בהכנסות של כל החברות כניסה של מפעילים חדשים ושינויים רגולטורים שעדיין לא ניתן להעריך את המשך פגיעתם בהכנסות בזק. לפיכך הוא תוקף את ההנחה של המומחים מטעם בזק כי "מה שהיה הוא יהיה" כהנחה שאינה נכונה וראויה.

כתוצאה מהחלוקות של הדיווידנד שלא מרווחי הון כרית הביטחון של הנושים,ההון העצמי של בזק נשחקה מ-5.4 מיליארד שקל ל-1.6 מיליארד שקל. לאור כל זאת התובעת תנסה לשכנע את בית המשפט למנוע את המשך חלוקת הדיבידנד שלא מרווח.

שאול אלוביץ', יו"ר בזקצילום: מוטי מילרוד

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker