רואה אור בקצה המנהרה: סוארי משתלט על מנהרות הכרמל

קבוצת אלייד, שבראשה עומד פרופ' יצחק סוארי, רכשה בשנתיים האחרונות את מרבית מניות היזמית אשטרום בפרויקט האגרה - ומבקשת כעת ממשרדי האוצר והתחבורה אישור להגדלת אחזקותיה ל-50%

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי

צרות של אחד הן הזדמנות לאחר: קבוצת האחזקות הפרטית אלייד, שבהובלת פרופ' יצחק סוארי, פנתה למדינה בבקשה להיכנס לנעליה של יזמית פרויקט מנהרות הכרמל בחיפה, קבוצת אשטרום, ולאשר לה החזקה של 50% במניות הפרויקט. זאת, לאחר שבשנתיים האחרונות רכשה אלייד באופן מדורג מידי אשטרום 41.7% מהמניות, וכעת היא מבקשת לרכוש 8.3% נוספים. היות שפרויקט מנהרות הכרמל הוקם במסגרת הסכם זכיינות מול המדינה, נדרשת העברת הבעלות באישור משרדי האוצר והתחבורה.

יצחק סואריצילום: ניר קידר

אלייד החזקות, בעלת השליטה ביבואנית הרכב צ'מפיון מוטורס ויבואנית האלקטרוניקה ניופאן, הוקמה בתחילת שנות ה-60 על ידי איל ההון אהרן גוטווירט, שמת בראשית שנות ה-80 ולא השאיר אחריו יורשים. מאז 2006 משמש סוארי יו"ר חבר הנאמנים, שמונה לתפקיד לכל חייו.

אשטרום מחזיקה ב-40% ממניות אשטרום החזקות. באחרונה הגבירה הקבוצה את מאמציה להיכנס לתחום פרויקטי התשתית בישראל ובין היתר, ניהלה מגעים לשותפות בפרויקט תחנת הכוח הפרטית של דליה אנרגיות.

ביוני 2011 סיכמה אשטרום על מכירת מחצית מניותיה במנהרות הכרמל ‏(25%‏), על רקע הקשיים שאליהם נקלעה בפרויקט הרכבת הקלה בירושלים, שם שימשה קבלנית העבודות וכן בעלת מניות. אלייד רכשה 16.7% ממניות הפרויקט, ואילו 8.3% נמכרו בעסקת בעלי עניין לחברת מרגן נכסים ואחזקות, שבה מחזיקים כמה מבעלי אשטרום ‏(משפחות נוסבאום וגירון‏). המכירה בוצעה באמצעות החלפת ההון העצמי שהעמידה אשטרום לטובת הפרויקט - כ-115 מיליון שקל, בתוספת פרמיה.

מבנה האחזקות בפרויקט

במקביל, סיכמה אשטרום על מכירת מניותיה בפרויקט לאלייד בשתי פעימות. כעת, מבקשת אלייד לרכוש גם את מניות מרגן בפרויקט, ולהשתוות בכך לשיעור אחזקתה ‏(50%‏) של השותפה השנייה במנהרות - שיכון ובינוי. המניות משועבדות לבעלי החוב של הפרויקט, שנושאים 
ב-75% ממימונו. בחוב זה, בהיקף של כמיליארד שקל, נשא תחילת בנק דיסקונט, שמחזיק כיום ב-11% מהחוב, לצד הראל 
‏(30%-40%‏), מנורה, כלל ועמיתים.

פרויקט מנהרות הכרמל נחנך בדצמבר 2010 לאחר שלוש שנות הקמה בעלות של 1.25 מיליארד שקל. זהו פרויקט האגרה השני שנחנך בישראל. הוא הוקם בשיטת B.O.T, שבמסגרתה הקימה הזכיינית, כרמלטון, את המנהרות והגשרים הנלווים והיא זו שתתפעל את הפרויקט לתקופת זיכיון ממושכת יחסית של כ-30 שנה, בתמורה לגביית מלוא האגרה בעבור המעבר במנהרות וכן תמלוגים בסך 220 מיליון שקל, שישולמו למדינה בפריסה למשך 11 שנה.

הפרויקט מאפשר לחצות את חיפה מכביש החוף ועד לצומת הצ'ק פוסט, באמצעות מסלול של כשישה ק"מ, מתוכו חמישה ק"מ במנהרות שנכרו בהר. הפרויקט מציע כך מעבר בבטן הכרמל שמאפשר לחסוך לנוסעים בין מישור החוף הצפוני והדרומי את המעבר הפקוק והמרומזר בעיר חיפה.

עמדות התשלום במנהרות הכרמלצילום: חגי פריד

בניגוד לכביש 6, המעבר במנהרות מותנה בתשלום מראש בתחנות גבייה הממוקמות בכניסה, או באמצעות מנוי. ואולם, מאז חנוכתו גרר הפרויקט ביקורת בעקבות תעריפי האגרה הגבוהים יחסית, שהועלו כבר פעמיים, ועתידים לייקר שוב את המעבר במנהרות ביוני הקרוב. זאת, כשגם הגורמים המלווים את הפרויקט הודו באי־נוחות בתמחור החריג יחסית.

לפני שנה וחצי הסכימה המדינה לספוג העלאה צפויה בתעריפי האגרה, וכן להוזיל מעבר רכב כבד במנהרות, בעלות מוערכת של כ-1.5 מיליון שקל מדי חודש, מחשש לביקורת ציבורית ולפגיעה באטרקטיביות הפרויקט.

בחודשים האחרונים שבו הזכיינית והמדינה לדון במתווים חלופיים להתייקרות הנוספת שצפויה ביוני, בשיעור של כ-15%, אך אלה לא הגיעו עדיין להסכמות. שנתיים וחצי לאחר פתיחתו, נפח התנועה במנהרות הוא רק כ-66% מתחזית התנועה שעמדה בבסיס המודל הפיננסי של הפרויקט. בשל כך, המדינה נאלצה להפעיל רשת ביטחון ופיצתה עד כה את הזכיינית ב–20–30 מיליון שקל, בגין הכנסות החסר.

תוואי מנהרות הכרמל בחיפה

לפי הערכות, ביקושי החסר למעבר במנהרות נובעים מחבלי לידה צפויים בהליך ההסתגלות לפרויקט אגרה חדש, וכן מאי השלמת תשתיות מזינות, כמו פתיחתו המאוחרת של כביש עוקף קריות. מנגד, יש הטוענים כי פרויקט מנהרות הכרמל איבד למעשה מהרלוונטיות שלו עם הארכת כביש 6 צפונה, נועד לפתור רק מצוקה בקרב תושבי חיפה וכי תעריפי האגרה הנגבים מהמשתמשים בו גבוהים מדי.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker