העליות בשווקים עזרו לענף הביטוח להרוויח 2 מיליארד ש' ב-2012

הרוח הגבית מהבורסה סייעה לחברות הביטוח לעבור בשנה החולפת מהפסד מצרפי לרווח ■ כעת יהיה עליהן להתמודד עם שינוי כללי המשחק הרגולטורים ולטפח מנועי צמיחה שסייעו להן בהתמודדות עם העלייה בתוחלת החיים ואף להפוך אותה למקור הכנסה משמעותי

אסא ששון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
i-gold advertisement
מעבר לטוקבקים
אסא ששון

2012 היטיבה עם ענף הביטוח, וגם עם מחירי המניות של החברות הפעילות בו. מדד מניות הביטוח בבורסה עלה במשך השנה ב-15%, לעומת עלייה של 9.2% במדד ת”א 25. הרווח הכולל של חמש חברות הביטוח הגדולות הסתכם בכ-2 מיליארד שקל ב-2012, לעומת הפסד כולל של כ-120 מיליון שקל ב-2011.

המעבר מהפסד לרווח מוסבר ברובו על ידי רווחים מההשקעות של חברות הביטוח. הרווחים נבעו מעליות השערים בשוקי ההון ברבעון הראשון והשלישי של 2012. גם אנשי בנק ישראל התייחסו בדו”ח השנתי שלהם, שהתפרסם אתמול, לתוצאות של חברות הביטוח וציינו: “בשלושת הרביעים הראשונים של השנה רשמו החברות רווח של 17.8 מיליארד שקל מהשקעותיהן - לעומת הפסד של כ-3.5 מיליארד שקל בתקופה המקבילה”.

אייל לפידות, מנכ"ל הפניקס

רווחיות חברות הביטוח הושפעה במידה רבה מהמגמה החיובית בשוק ההון. בעקבות עליות המדדים כתוצאה מעליות השערים בשוק עלה ערכם של הנכסים המנוהלים על ידי חברות הביטוח, וכן עלה גם סך דמי הניהול שהחברות גובות, שכן דמי הניהול נגבים כשיעור מהנכסים.עליות השערים באו לידי ביטוי בתשואות למשקיעים, והחברות שבו לגבות דמי ניהול בקופות המשתתפות ברווחים. גבייה זו תרמה גם היא להכנסות של חברות הביטוח.

בבנק ישראל בחנו את הרכב תיק ההשקעות של החברות בענף, וציינו: “הרכב תיק ההשקעות של חברות הביטוח שמר על יציבות ב-2012. בסוף הרביע השלישי של 2012, בדומה לשנתיים הקודמות, כ-60% מהשקעות תיק הנוסטרו של חברות הביטוח בישראל היו באג”ח ממשלתיות ‏(רובן ככולן בארץ‏), במזומנים ושווי מזומנים ובפיקדונות בבנקים.

“גם בניכוי התוכניות המבטיחות תשואה ‏(המאופיינות בשיעור ניכר של אג”ח ממשלתיות‏) מתיק הנוסטרו של החברות, שיעור גבוה מהשקעותיהן בסוף הרביע השלישי של 2012, כ-43%, היו באפיקים אלה. באג”ח פרטיות ובמניות השקיעו חברות הביטוח בסוף הרביע השלישי בדומה לשיעור השקעתן בסוף 2011 - כ-19% ו-4% מנכסי הנוסטרו שלהן בהתאמה”.

שינויים רגולטוריים משמעותיים

עם כל זאת, ב-2012 הוביל המפקח על הביטוח, פרופ’ עודד שריג, שני מהלכים רגולטוריים ששינו את כללי המשחק בענף. הראשון היה הגבלה על דמי הניהול שרשאיות חברות הביטוח לגבות בגין קופות הגמל וביטוחי המנהלים. דמי הניהול המקסימליים מההפקדות יהיו 4%, ודמי הניהול המקסימליים מהצבירה יסתכמו ב-1.1% - כשב-2014 יירד שיעור דמי הניהול המקסימלים מהצבירה עד ל-1.05%.

בבנק ישראל מציינים: “ב-2012 גבו חברות הביטוח בביטוחי המנהלים ‏(ששווקו מ–2004‏) בממוצע, דמי ניהול בשיעורים של 1.2% מהיתרה הצבורה ו-4.72% מההפקדות השוטפות. עם זאת, עיסוק בממוצעים יכול להטעות, בגלל אי אחידות בתנאים לחוסכים השונים: חוסכים המשתייכים לגופים גדולים וחזקים נהנים בדרך כלל מדמי ניהול נמוכים, ואילו חוסכים קטנים בעלי כוח מיקוח נמוך משלמים דמי ניהול גבוהים הרבה יותר. מכאן שגם אם בממוצע ההפחתה בדמי הניהול לא נראית גדולה, היא עשויה להיות משמעותית עבור חלק מהחוסכים הקטנים יותר”.

כחלק מאותו מהלך הגיש המפקח טיוטת תקנות שעסקה בקביעת דמי ניהול מינימליים בקופת גמל של 9 שקלים בחודש. ואולם דיונים בין האוצר לח”כ חיים כץ, שעוסק בעניין, עשויים להפחית את דמי הניהול ל-7 שקלים בחודש. במקביל מאפשרות התקנות המוצעות לחוסכים בקופות גמל שבהן סכום צבור של פחות מ-5,000 שקל למשוך את הכספים ללא תשלום מס ב-2013.

בבנק ישראל לא התעלמו מהשינויים, וציינו: “המגבלה על דמי הניהול בקופות הגמל ובביטוחי המנהלים עשויה לפגוע בחברות הביטוח, בשל השפעתה על רווחיותן ועל התחרות בתחום. כנגד זאת, קביעת דמי ניהול מינימליים בקופות גמל שהצבירה בהן נמוכה ועידוד החוסכים לסגור קופות כאלה - אם ועדת הכספים תקבל את המלצתו האמורה של המפקח - צפויים להפחית את הפגיעה בחברות. זאת, הן במישרין, הודות לגידול ההכנסות מקופות גמל שבהן הצבירה נמוכה במיוחד, והן בעקיפין - עקב סגירת קופות גמל שתפעולן כרוך בהפסדים לחברות המנהלות”.

מנכ"ל כלל ביטוח, איזי כהןצילום: עופר וקנין

השינוי השני הוא משמעותי יותר: הפסקת מכירת ביטוחי מנהלים במתכונת של הבטחת מקדם קצבה ‏(לחוסכים מתחת לגיל 60‏). ביטוחי המנהלים האלה הבטיחו לחוסכים קצבה חודשית עד יום מותם. כתוצאה מהתארכות תוחלת החיים נהפך מוצר שכזה לבעייתי עבור חברות הביטוח, שכן הסיכון על התארכות תוחלת החיים חל עליהן. זאת, בעוד בקופות גמל החוסך מגיע לגיל פרישה ועם הסכום שהוא צבר הוא צריך להסתדר עד יום מותו.

החשש מתוספת התשלום של חברות הביטוח הוביל לכך שהן נדרשו להפקיד עתודות גדולות יותר כנגד אותם ביטוחי המנהלים. חברות הביטוח הפרישו יותר מ-600 מיליון שקל ב-2012 בגין העלייה בתוחלת החיים.

האיסור על שיווק ביטוחי מנהלים במתכונתם הישנה עלול לפגוע ביכולתן של החברות להתחרות מול קופות הגמל, ובעיקר מול קרנות הפנסיה, בתחום החיסכון הפנסיוני - ולאלץ אותן להפחית את דמי הניהול בביטוחי המנהלים, מה שעלול לפגוע ברווחיהן העתידיים.

בנק ישראל דווקא רואה שינויים כאלה כמבורכים. "השינויים הרגולטוריים המוצעים צפויים לתרום ליציבות החברות", נכתב בדו"ח. "זאת, הן עקב ההתמודדות עם עליית תוחלת החיים - סיכון שעד עתה החברות לא הקצו כנגדו כרית ביטחון מספקת - והן עקב האיסור על שיווק פוליסות עם מקדם המרה מובטח, צעד שמעביר את הסיכון מחברות הביטוח אל המבוטחים”.

יונל כהןצילום: עופר וקנין

מנוע צמיחה עיקרי: ביטוחי בריאות

בשיחות עם מנהלי חברות הביטוח הם ציינו כי מנוע הצמיחה העיקרי שלהם טמון בתחום ביטוח הבריאות, שכן ישראל היא מדינה עם תוחלת חיים גבוהה במיוחד. למעשה, בישראל תוחלת החיים של גברים היא השנייה בגובהה בעולם, אחרי תוחלת החיים של הגברים בשווייץ.

אחד הנגזרים של העלייה בתוחלת החיים היא ההוצאה על בריאות. מדובר באחת ההוצאות הכבדות שיש למשק מודרני, והשאלה היא כיצד הוצאה זו צריכה להתחלק בין הצרכן למדינה. בישראל ההוצאה הלאומית על ביטוח בריאות היא כ-8% מהתמ”ג. לעומת 10% במדינות OECD. ההוצאה הפרטית על ביטוח בריאות בישראל היא 40% מכלל ההוצאה על ביטוח בריאות, לעומת הוצאה פרטית של 25% במדינות ה-OECD. נתון זה לא נעלם מעיני המנהלים בחברות הביטוח, שרואים בתחום ביטוחי הבריאות את מנוע הצמיחה העיקרי שלהן.

תחום ביטוחי הבריאות עוסק במתן כיסויי ביטוחי במקרה של הוצאה רפואית - בכלל זה ביטוח נסיעות לחו"ל, ביטוח סיעודי ואשפוז. סל הבריאות הבסיסי מוענק על ידי המדינה באמצעות קופות החולים. ואולם כיסוי זה אינו מכסה את כל השיפורים הטכנולוגיים והתרופות החדשות. כתוצאה מכך, חברות הביטוח החלו לספק ביטוחים שאמורים לענות על הפער הזה.

החברה החזקה בתחום ביטוחי הבריאות היא הראל ביטוח, שחולשת על כ-40% מהתחום. הפרמיות של הראל בתחום זה הסתכמו בכ-2.6 מיליארד שקל ב-2012, לעומת סך פרמיות של 2.3 מיליארד שקל ב-2011. לשורת הרווח הוריד תחום זה כ–225 מיליון שקל, לעומת רווח כולל של כ-162 מיליון שקל בתקופה המקבילה - גידול של כ-39%. בהראל הסבירו כי המקור לגידול ברווח הוא שיפור במכירות ביטוח, בעיקר בעסקות קבוצתיות. גם התשואות החיוביות של שוק ההון עזרו לתרומה לרווח.

השחקנית השנייה בגודלה בתחום, עם נתח של 21.7%, היא כלל ביטוח. עם פרמיות המסתכמות ב-1.7 מיליארד שקל, תרם התחום הזה לשורת הרווח של החברה כ-133 מיליון שקל. זאת, לעומת תרומה שלילית של 143 מיליון שקל לרווח ב-2011.

המהפך בתרומה לרווח בכלל מקורו בהכנסות משוק ההון החיובי ומטיוב התיק. במלים אחרות, משקלם של המבוטחים בקולקטיב ירד, בעוד משקלם של הלקוחות הפרטיים עלה - כלומר היכולת לגבות מחיר גבוה יותר מהלקוח הפרטי גדלה. בנוסף, כלל מיזגה לתוכה את כלל בריאות, שתחדל להתקיים כחברה עצמאית. מהלך זה יקטין את דרישת ההון של כלל בכ-100 מיליון שקל.

גם מגדל סימנה את התחום כאחד ממנועי הצמיחה שלה. סך הפרמיות שהיא צברה בתחום זה - 630 מיליון שקל, לעומת 552 מיליון שקל ב-2011 - תרם לשורת הרווח 102 מיליון שקל לעומת תרומה של 28 מיליון שקל ב-2011.

מנורה היא החברה השנייה שהראתה גידול בתורמה לרווח מתחום ביטוחי הבריאות. פעילות זו תרמה לרווח הכולל של הקבוצה כ-83 מיליון שקל, לעומת תרומה של 48 מיליון שקל אשתקד - עלייה של 73%. במנורה רואים את פוטנציאל הצמיחה בתחומי הביטוח הסיעודי. בתחום זה שם המשחק הוא שירות ומוצרים חכמים.

מוטי רוזן, יו"ר מגדלצילום: מוטי קמחי

מנוע צמיחה שני: החיסכון הפנסיוני

השינויים שהוביל המפקח על הביטוח פגעו בהכנסות חברות הביטוח מביטוחי מנהלים, ואולם מהצד השני הוא מקבע את החוסכים בפוליסות אלה, ללא יכולת מעבר מחברות הביטוח. כך הוא מבטיח את המשך ההכנסה מאותם ביטוחי מנהלים.

כיום משמשות חברות הביטוח כמנהלות העיקריות של הכסף הפנסיוני בישראל. לחמשת המנהלים של חברות הביטוח ‏(אייל לפידות מהפניקס, מישל סיבוני ושמעון אלקבץ מהראל, יונל כהן ממגדל, איזי כהן מכלל ביטוח ומוטי רוזן ממנורה‏) יש השפעה עמוקה על העתיד הפנסיוני של מרבית אזרחי ישראל.

למעשה, השינויים שהוביל המפקח יצרו מצב שבו כל הסיכון בתחום החיסכון הפנסיוני מוטל על כתפי האזרחים - בעוד חברות הביטוח ויתר מנהלי הכסף הפנסיוני אינם נושאים בשום סיכון, אך נהנים מדמי ניהול והכנסות בגין ניהול כספים אלה. זאת, מכיוון שכיום אין שום אלטרנטיבה לניהול חיסכון פנסיוני אלא דרך אחד ממנהלי הכספים ‏(חברות הביטוח ובית ההשקעות פסגות‏). אמנם נעשים ניסיונות להקמת קופות גמל אישיות, כלומר כאלה שהחוסך מנהל לבד, אך הם עדיין לא צברו תאוצה ואינן נחשבות לשחקן בתחום זה.

מישל סיבוני, מנכ"ל הראלצילום: ורדי כהנא

העלייה בתוחלת החיים מביאה לכך שהחשיבות של חיסכון פנסיוני נהפכה להרבה יותר גדולה מבעבר. אם לפני כשני עשורים אדם שעבד כ-40 שנה וחסך במשך כל תקופת עבודתו היה זקוק לחיסכון הזה כדי לממן כשמונה שנות חיים נוספות לאחר הפרישה, כיום כשתוחלת החיים הממוצעת היא 83 שנים, צריכות 42 שנות חיסכון לממן עוד כ-16 שנות חיים. לכן, כל אחוז של תשואה בחיסכון הפנסיוני הוא קריטי לחיינו כפנסיונרים.

מצב שכזה הופך את מנהלי חברות הביטוח לגורמים המשפיעים ביותר על חיינו בגיל השלישי. לכן, מנהלי חברות הביטוח רואים בתחום זה את אחד ממקורות הרווח העתידי העיקריים שלהן.

אין שיפור בליבה

דווקא בתחום הליבה של חברות הביטוח, לא ניכר שיפור: הפרמיות שחברות הביטוח גבו ב-2012 זהות בשוויון לאלה שקיבלו ב-2011. עם זאת, בעקבות שוק ההון החיובי, התרומה לרווח של אפיק זה היתה גבוהה מבעבר.

התרומה לרווח של אפיק זה בהפניקס היתה 234 מיליון שקל לעומת 64 מיליון שקל ב-2011; בהראל התרומה של האפיק היתה 215 מיליון שקל, לעומת 110 מיליון שקל ב-2011; בכלל ביטוח הסתכמה התמורה ב-231 מיליון שקל, לעומת 97 מיליון שקל ב-2011; במגדל היא הסתמכה ב-184 מיליון שקל לעומת הפסד של 96 מיליון שקל ב-2011; ובמנורה היא הגיעה ל-317 מיליון שקל לעומת 44 מיליון שקל ב-2011.

דווקא מגדל היא החברה החלשה בתחום זה. ואולם לאחר ששלמה אליהו רכש את השליטה בחברה, כל ביטוח אלמנטרי של אליהו שתוקפו יפוג יחודש במגדל. כך מקווים במגדל לנצל את ההובלה שהיתה לאליהו בתחום הביטוח האלמנטרי, ולהפוך גם אותה למובילה בתחום.

המאפיין הבולט של התחום הוא עבודה עם סוכנים. המשמעות היא שחלק לא מבוטל מההכנסות בתחום זה הולכות לסוכנים. מכיוון שמדובר בתחום ביטוחי פשוט יחסית מצליחות חברות הביטוח הישיר ‏(אלה שפועלות ללא סוכנים, כמו ביטוח ישיר ו-AIG‏) לנגוס בחברות הביטוח המסורתיות וברווח שלהן.

סוכני הביטוח הם אוצר בלום של ידע ויכולת מכירה. בחברות הביטוח בוחנים כל הזמן דרכים למקסם את הרווח מעבודתם של הסוכנים. החברות מנסות לעטוף את הלקוח מרגע הולדתו ועד יום מותו בכל אפיקי הביטוח ‏(אלמנטרי, פנסיוני ובריאות‏). בכך מקווים המנהלים בחברות להגדיל את הרווחיות מכל סוכן.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker