המשבר בקפריסין - גורמים ופתרונות

האם ישראל תוכל להיות חלק מהפיתרון למשבר?

אמנון פורטוגלי
אמנון פורטוגלי
אמנון פורטוגלי
אמנון פורטוגלי

אם חשבתם שמנהלי הבנקים המסחריים הם בהכרח אנשים חכמים, שהרי אחרת לא היו מגיעים למעמדם זה, הרי שמשבר הבנקים של 2008 הראה שאין זה כך. עכשיו עולה הכאוס במשבר בקפריסין ומורה שגם חלק מנהלי הבנקים המרכזיים נמצאים באותה הליגה.

קפריסין נקלעה למשבר בנקים ומשבר סובריני בעת ובעונה אחת. המדינה לבדה אינה יכולה להציל את מערכת הבנקאות שלה שכן אז היא עצמה תכנס לחדלות פרעון. למעשה כבר היום המדינה פשטה את הרגל. דירוג האשראי שלה הופחת למעמד 'זבל' ידי סוכנות הדירוג פיץ', והמדינה ביקשה חילוץ מהמשבר מהאיחוד האירופי ורוסיה. שוק הנדל"ן הקפריסאי קרס בגלל שאין יותר אמון בנדל"ן בקפריסין, ואין משכנתות זמינות למי שרוצה לקנות, והבנקאות הקפריסאית הגיעה לסף חדלות פרעון עקב המשבר ביוון.

לאחר חודשים של משא ומתן הצליחה קפריסין להבטיח חבילת חילוץ מהאיחוד האירופי בשווי 10 מיליארד יורו (13 מיליארד דולר) בה יוטל חלק הנאמד ב-5.8 מיליארד יורו, מהנטל על בעלי פיקדונות בבנקים בקפריסין. שרי האוצר של גוש היורו, הבנק המרכזי האירופיאי וקרן המטבע הבינלאומית (IMF), הגיעו להסכם לגבי תנאי חבילת החילוץ, אשר תכלול מס חד פעמי של 9.9% על פיקדונות של יותר מ-100 אלף אירו בבנקים בקפריסין, ומס של 6.75% על פיקדונות קטנים יותר. הסכום נמוך מהסכום של 17 מיליארד אירו (22.2 מיליארד דולר) שעליו דובר בתחילה, נמוך משמעותית לעומת חבילת החילוץ של יוון, אך מהווה חלק גדול מהתמ"ג של קפריסין, שנאמד כיום ב-18 מיליארד אירו.

צילום: אי–פי

אלא שהמהלך, אשר היה צריך להתבצע בתחילת השבוע נבלם. הפרלמנט הקפריסאי פסל את הצעת החוק לאישור חבילת החילוץ לקפריסין שכללה הטלת מס חד פעמי על פקדונות בנקאיים, ולמעשה דחה את חבילת החילוץ האירופית. בהצבעה בפרלמנט הצביעו 36 נגד ו-19 נמנעו, בהם חברי מפלגת השלטון. לא היה קול תמיכה אחד בהצבעה. בינתיים הבנקים הקפריסאים סגורים, ככל הנראה עד יום שלישי הבא ה-26 למרץ.

ממשלת קפריסין צריכה להשיג את הכסף בדרך אחרת. אחת האפשרויות היא שבמקום היטל על פיקדונות של לקוחות הבנקים, ייהיו העלאות מסים דרסטיים. אבל אם הממשלה לא תצליח ליישם גם אותם, שני הבנקים הגדולים הבעייתיים של המדינה יפשטו את הרגל, והחוסכים קטנים ישאו בהפסדים ניכרים משמעותיים, יותר מאשר 6% עד 10% שהם היו צריכים לשלם על פי הסדר החילוץ.

אם הבנקים, ובעקבותיהם גם קפריסין, יפשטו את הרגל, קפריסין תצטרך לעזוב את גוש האירו. 800.000 הקפריסאים יצטרכו אז למצוא מטבע חדש ולעבוד קשה כדי לעמוד על רגליהם שוב. הערך של המטבע החדש (לירה קפריסאית?) יופחת כנראה בצורה דרמטית ובכך הרבה מאוד כסף של הקפריסאים ילך לאיבוד.

אם קפריסין תצטרך לעזוב את גוש האירו, יפחת בצורה משמעותית האמון באירו בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים. משבר החוב בספרד או באיטליה יכול שיוצת מחדש. האמון של המשקיעים בשתי מדינות אלו כבר היום מתוח, וחלש. האמון בבנקים קפריסאים, ככל הנראה, כבר הלך לאיבוד. כאשר הבנקים במדינה ייפתחו מחדש, (ביום שלישי ה-26 למרץ?) לקוחות הבנקים הפרטיים ינסו למשוך את כספם במזומן מחשבונותיהם.

אפשר להניח בבטחה כי התאגידים הגדולים והמפקידים הגדולים שיש להם פקדונות בבנקים בקפריסין, נצלו את הימים האחרונים לפתוח סניפים במקלטי מס הנחשבים בטוחים כמו לוקסמבורג או איי קיימן ואחרים, והעבירו או יעבירו לשם את כספם מקפריסין באפשרות הראשונה. זה יכול להוביל במהירות לפשיטת רגל של הבנקים בקפריסין, ותהליך זה יכול להיות מדבק. אזרחי אירופה, שרואים איך מחזיקי הפקדונות הקטנים בקפריסין סופגים 'תספורת', עלולים להסיק שגם כספם בסכנה. מכאן הדרך קצרה להסתערות על הבנקים למשיכת החסכונות – דבר שיסכן את יציבות גוש היורו כולו. זו הסיבה שקפריסין הקטנה היא 'גדולה מכדי לפול', גם אם, בהשוואה למדינות גוש אירו אחרות, היא זעירה. שרי האוצר בגוש אירו צריכים לבוא עכשיו עם תכנית חדשה, כיצד מדינה שפושטת את הרגל יכולה לצאת מאיחוד המטבע.

הרקע למשבר הכלכלי בקפריסין:

קפריסין לא היה בזבזנית במיוחד. יחס החוב לתוצר בשנה שעברה היה בתחום 70%, נמוך יותר מאשר בגרמניה. המצב התערער במהירות בעקבות הסדרי החוב ביוון, וברבעון השלישי של 2012 יחס החוב לתוצר שלה הגיע ל-127%. רק יוון נמצאת ביחס גבוה יותר (153%). קפריסין נמצאת במצב גרוע במיוחד משום שחלק גדול מכלכלתה נשען על כלכלת השכנה יוון, לה צרות משלה.

הנכסים הבנקאיים בקפריסין הם פי 7.1 מהתוצר, דומה לאירלנד ומלטה, וגבוה יחסית למצב באיחוד האירופי בו הממוצע הוא 3.5 מהתמ"ג. בלוקסמבורג, לעומת זאת, בה תאגידים בינלאומיים עושות את תכמוני המס שלהן, היקף הנכסים הבנקאיים ביחס לתוצר עומד על פי 21 מהתוצר. החשיפה הבנקאית של קפריסין דומה לזו של מדינה שיש בה מגזר שירותים פיננסי גדול, המשולב בכלכלה ריאלית. זה לא המצב בלוקסמבורג או באיי קיימן וגם לא של איי בהאמה ולא איי התעלה וכן הלאה.
20 מיליארד אירו מתוך 70 מיליארד אירו הפיקדונות בבנקים הקפריסאים אינם מהאיחוד האירופי, ככל הנראה מרוסיה / חבר העמים. היקף משמעותי 28%, אבל אינו הקובע במערכת.

הבנקים הקפריסאים ממומנים כמעט ב-100% במימון פיקדונות. דבר שרגולטורים ברחבי העולם מעודדים כי פיקדונות נוטים להיות יציבים אם דואגים להם.
למרות זאת שני הבנקים הגדולים בקפריסין נקלעו לקשיים מהותיים וצריכים חילוץ. הבעייה העיקרית היא החשיפה הגדולה שלהם ליוון. גם בצד המסחרי, אבל הכי חשוב והכי קריטי בגלל תוכנית החילוץ היוונית של האיחוד האירופי ששינתה את מבנה החוב הממשלתי היווני.

קפריסין הייתה מחזיקה מרכזית של אג"ח יווניות, וכאשר אושרה חבילת החילוץ השנייה ליוון בשנה שעברה, יחד עם ה'תספורות' למחזיקי האג"ח, היא יצרה חור של 4.5 מיליארד אירו בתקציב הקפריסאי. אלמנט זה בלבד אחראי לכ 40-50% מצורכי ההון הנדרש לבנקים בקפריסין.

לא כל הבנקים בקפריסין נמצאים באותו המצב. בקפריסין יש שני בנקים גדולים: בנק Laiki והבנק של קפריסין.

Laiki נרכש על ידי חברת השקעות יוונית Marfin Investment Group – MIG), 17.28%) מ-MIG הם בבעלות חברת השקעות מדובאי. הרכישה של MIG של Laiki הפכה אותו מלהיות בנק מקומי שמרני למדי לבנק עם חשיפה גבוהה ליוון. Laiki כיום במצב של חדלות פירעון וזקוק לארגון מחדש. הבנק של קפריסין היה הרבה יותר שמרני ביחס ליוון, אבל עדיין יש לו חשיפה משמעותית ליוון. למרות חשיפה זו נראה שהבנק יוכל לשרוד.

מעבר לשני הבנקים הגדולים, יש עוד מספר בנקים קטנים וקואופרטיבים בנקאיים עם חשיפה מועטה או בכלל לא ליוון. ויש חברות בנות של בנקים זרים, רוסים, אנגלים, וכו', בקפריסין, גם הם ללא חשיפה ליוון.

לכל הבנקים בעלי אוריינטציה מקומית יש חשיפה לשוק הנדל"ן המקומי, שעבר מהלך של גאות בתקופה 2000-2009. חשיפה זו אינה לטווח קצר ויכולה להיפתר במשך מספר שנים. החשיפה לנדל"ן בעיתית, אך לא מדובר במשבר, והיא מקוזזת מכך שלשני הבנקים הגדולים יש כוח רווחים מונופוליסטי מקומי.

מקור נוסף למשבר בקפריסין, שמשום מה מתעלמים ממנו הוא הפיצוץ בבסיס חיל הים הקפריסאי ביולי 2011, של 98 מכולות עם כ-2,000 טון תחמושת/חומרי נפץ. המכולות נתפסו בשנת 2009 מספינה שהובילה חומרי נפץ מאיראן תוך הפרה של אמברגו הנשק על איראן. בפיצוץ נהרגו 12 בני אדם, ביניהם מפקד חיל הים ונהרסה תחנת הכוח הסמוכה Vasilikos שספקה יותר ממחצית החשמל של האי. הרס תחנת הכח היה פגיעה עצומה בכלכלה של קפריסין.

הוא גרם להפסקות חשמל שממשיכות עד היום, ולמחסור במים, שכן קפריסין משתמשת במים מהתפלה. על פי הערכות של האיחוד האירופי, העלות הכוללת של הפיצוץ לתוצר הקפריסאי של 24.7 מיליארד דולר, נאמדת בכ 2.8 מיליארד דולר כאשר תיקון תחנת הכח לבד יעלה כמיליארד דולר.

קפריסין בודקת עתה מספר אפשרויות להשיג כ-8 מיליארד דולר כדי לגשר על פער המימון בחודשים הקרובים. שר האוצר של קפריסין נמצא ברוסיה כדי לבקש עזרה. לא ברור אם רוסיה רוצה להיות חלק מעסקת הטרויקה כאשר אזרחיה היו בבירור המטרה של ההיטל על הפקדונות על פי דרישת הטרויקה. וזה בכלל לא בטוח שהטרויקה רוצה להיות שותפה עם רוסיה בהצלת אחד מחבריה באיחוד האירופי, כאשר ברור שחברי הטרויקה רואים את הרוסים כמלביני כספים ומעלימי מס.

קפריסין תצטרך גם להסתכל פנימה. למשל קרנות הפנסיה של המדינה, ככל הנראה בתמורה להתחייבות המדינה מובטחות בהכנסות עתידיות מהגז הטבעי בחופיה. זה יכול להגיע לכ-2 עד 3 מיליארד אירו. וישנן חברות החשמל והתקשורת הרווחיות, שעד עתה היה טאבו על מכירתן, אבל המצב השתנה.

אבל קיימת אפשרות נוספת, קרובה יותר – ישראל. לישראל יש עתודות מט"ח אדירות בהיקף של כ- 80 מיליארד דולר, הודות לנגיד פישר. ישראל יכולה להלוות לקפריסין את 8 מיליארד הדולר הדרושים שיובטחו בהכנסות הגז העתידיות של קפריסין. נזכיר שלישראל אינטרסים חזקים בתחום זה עם קפריסין. זו הזדמנות פז לשר האוצר החדש לפיד.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ