סרוסי מבקש מהמפקח על הבנקים להכריע: דיווידנדים או דאגה לצורכי האשראי במשק - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סרוסי מבקש מהמפקח על הבנקים להכריע: דיווידנדים או דאגה לצורכי האשראי במשק

רווחי חמשת הבנקים הגדולים הסתכמו ב–2012 ב–5.93 מיליארד שקל - ירידה של 15% לעומת 2011 ■ הירידה ברווח המצרפי נרשמה בשל דו"חות חלשים במיוחד של בנק לאומי ■ במטרה לשפר את יחס הלימות ההון, הבנקים צימצמו חשיפה למגזר העסקי והגדילו את האשראי לפעילות המשכנתאות ■ בנק הפועלים משדר ביטחון ומבקש לחלק דיווידנדים - עוד לפני שעמד בדרישות הלימות ההון

5תגובות

חמשת הבנקים הגדולים סיימו את 2012 ברווח נקי מצרפי שהסתכם ב-5.93 מיליארד שקל - ירידה של 15% לעומת רווח נקי מצרפי של 7 מיליארד שקל שרשמו ב-2011.

2012 התאפיינה בגידול מתון בפעילות האשראי הבנקאי: סך האשראי הבנקאי צמח ב-2.76% בהשוואה לגידול של 7.7% 
ב-2011, וגידול של 8.2% 
ב-2010. האטת קצב הצמיחה של האשראי הבנקאי נובעת בעיקר מדרישת בנק ישראל כי הבנקים ישפרו את יחס הלימות ההון, כך שיעמדו בדרישות המחמירות שנקבעו בתקנות ועידת באזל 3, שנקבעו על ידי ראשי הבנקים המרכזיים בעולם במטרה למנוע משבר פיננסי גלובלי נוסף, שאותן המפקח על 
הבנקים מבקש ליישם במערכת הבנקאות בישראל.

ב-2012 גדל האשראי הבנקאי בישראל ב-22 מיליארד שקל 
ל-817 מיליארד שקל. מתוכם, 21 מיליארד שקל הם גידול בתיק המשכנתאות של הבנקים, שהסתכם בסוף 2012 ב-239 מיליארד שקל והיווה כ-30% מתיק האשראי של הבנקים.

אייל טואג

ללא הפריחה בשוק המשכנתאות, הבנקים היו מציגים השנה קיפאון בפעילות האשראי. המגזר שהרגיש במיוחד את הירידה בנכונות הבנקים להעניק אשראי הוא המגזר העסקי - הלווים הגדולים במשק.

ב-2012 הקטינה מערכת הבנקאות את תיק האשראי העסקי ב-4.9 מיליארד שקל - קיטון של 1.2%. ראשי הבנקים הסבירו קיטון זה בשילוב של ביקושים חלשים לאשראי לנוכח האטת קצב הצמיחה במשק והירידה ביצוא, וכן בירידה בתיאבון של הבנקים למתן אשראי, שבגינו הם נדרשים לבצע הקצאות הון גדולות הפוגעות ביחס הלימות ההון שלהם.

ביום חמישי הציגו שני הבנקים הגדולים, לאומי והפועלים, את דו"חותיהם הכספיים. לצד נתונים חלשים אודות צמיחת האשראי הבנקאי, יו"ר הפועלים, יאיר סרוסי, הצהיר על כוונתו לפנות למפקח על הבנקים בבקשה לחלק דיווידנדים. הצהרת כוונות זו מעוררת את השאלה אם ראוי שבנק הפועלים, כבנק הגדול בישראל, יעדיף את טובת בעלי מניותיו המעוניינים בדיווידנדים, על פני צורכי האשראי במשק.

הפועלים: רווח נקי 
של 2.5 מיליארד שקל

בנק הפועלים, בניהולו של ציון קינן, הציג דו"חות טובים ל-2012, שאותה חתם ברווח נקי של 2.5 מיליארד שקל, המשקף תשואה על ההון של 10.1%. כדי לשפר את יחס הלימות ההון, הגדיל ב-2012 הפועלים את האשראי בשיעור מדוד של 1.1% בלבד. הצמיחה המדודה באשראי נעשתה בעיקר על ידי הקטנת האשראי למגזר העסקי ב-5.8 מיליארד שקל ‏(קיטון של 5.6%‏), לצד גידול של 4.8 מיליארד שקל בתיק המשכנתאות ‏(גידול של 9.9%‏). העברת האשראי מהלווים הגדולים לפעילות המשכנתאות הסולידית יחסית, חסכה לבנק נכסי סיכון בהיקף של כ-4 מיליארד שקל.

החיסכון בנכסי הסיכון, לצד אגירת הרווחים ‏(הבנק לא חילק דיווידנדים זה כשנתיים‏), שיפר את יחס הלימות ההון ל-8.9% ‏(במונחי באזל 2; לפי הערכה, במונחי באזל 3 יחס ההון של הבנק הוא כ-8.5%‏). המפקח על הבנקים דורש מכל הבנקים לעמוד ביחס של 9% ‏(במונחי באזל 3‏) ב-2015, ומשני הבנקים הגדולים, הפועלים ולאומי, לעמוד גם ביחס של 10% ב-2017. אם המפקח על הבנקים יאשר להפועלים לחזור לחלק דיווידנדים, המשמעות היא כי הבנק צפוי להמשיך לשמור על שיעורי צמיחה נמוכים בפעילות האשראי כדי לעמוד ביעדי הלימות ההון.

ללא חלוקת דיווידנדים ובקצב הרווחיות הנוכחי, הפועלים צפוי להגיע ליחס הלימות הון של 9% ‏(במונחי באזל 3‏) באמצע 2013 וליחס של 10% ‏(במונחי באזל 3‏) באמצע 2014.

על פי עמדת הפיקוח על הבנקים מאוקטובר 2012, חלוקת דיווידנד על ידי הבנק תתאפשר רק לאחר שהבנק יוודא עמידה במתווה שקבע להתפתחות יחס הון הליבה שלו. בכל מקרה, נדרש הבנק לקבל היתר מבנק ישראל בטרם יחלק דיווידנדים.

סרוסי אמר כי "המשקיעים מצפים לחלוקת דיווידנד, ואני מדבר על כלל ציבור המשקיעים". הוא הוסיף כי "אנחנו בטוחים שנעמוד ביעדי ההון".

דניאל בר און

תוצאות חלשות
 לבנק לאומי

הרווחיות של בנק הפועלים והביטחון שהפגינו ראשי הבנק בולטים במיוחד על רקע התוצאות החלשות שהציג בנק לאומי. לאומי חתם את 2012 עם ירידה של 50% ברווח הנקי שהסתכם 
ב-931 מיליון שקל, המשקף תשואה על ההון של 3.8% בלבד.

ב-2012 רשם לאומי הפרשות גבוהות להפסדי אשראי - 1.3% מתיק האשראי העסקי - בגין הלווים הגדולים במשק. קבוצת החברות שבשליטת נוחי דנקנר לבדה הובילה את לאומי לבצע הפרשות להפסדי אשראי בהיקף של יותר מחצי מיליארד שקל ב-2012. לצד זאת, לאומי בחר להכיר כבר בדו"חות 2012 בשני אירועים מתמשכים - החקירות שבהן הוא מצוי מול רשויות המס בארה"ב ‏(400 מיליון שקל‏) ותוכנית ההתייעלות ‏(323 מיליון שקל‏).

יו"ר לאומי, דוד ברודט, הסביר כי "שתי ההפרשות נובעות ממהלכים שבחרנו להניע, מבלי שנכפו עלינו, ומתוך החלטה מושכלת ושקולה". הוא הבהיר כי "לנגד עינינו עמדה טובת הבנק בטווח הארוך, וזו גברה על הלחץ הכה טבעי, מבפנים ומבחוץ, להיטיב עם שורת הרווח המיידי".

סביר להניח כי העובדה ש-2012 היא שנתה הראשונה של רקפת רוסק עמינח בתפקיד מנכ"לית לאומי, תרמה לחלק מההחלטות שהתקבלו. הכרה מראש בעלויות הצפויות כתוצאה מהחקירה של רשויות המס בארה"ב, הכרה מראש בעלויות הצפויות כתוצאה מתוכנית ההתייעלות. זאת, לעומת בנק הפועלים, שפורס את עלויות ההתייעלות הנוכחית לאורך שישה רבעונים, והפרשות גדולות מאוד בתיק האשראי העסקי - כל אלה שחקו את הרווחיות של הבנק ב-2012, אך יסייעו לבנק להציג תוצאות משופרות בשנים הקרובות. בעוד שההפרשות כיום מיוחסות להנהלה הקודמת, בראשות גליה מאור, הרווחים בעתיד ייוחסו לרוסק עמינח. בקרוב צפוי הבנק להציג את תוכנית התגמול חדשה שגובשה ל-2013 ואילך שעשויה לשפוך אור נוסף על ההפרשות שהועמסו על דו"חות 2012.

גם בפעילות הליבה של הבנק - פעילות האשראי והפיקדונות - הציג הבנק תוצאות חלשות. הבנק הציג גידול של 3.6% בלבד בגיוס הפיקדונות, כשעיקר הגידול מיוחס לפיקדונות גדולים במיוחד שגויסו מגופים מוסדיים.

ניר קידר

בצד האשראי, לאומי הציג קיפאון בסך האשראי שנותר, בהיקף של 241 מיליארד שקל. היעדר הצמיחה בצד האשראי נובע ממדיניות היד הקפוצה שהנהיג לאומי מול הלווים הגדולים במשק במטרה להגדיל את יחס הלימות ההון. ב-2012 הקטין לאומי את האשראי ללווים הגדולים במשק ב-7.3 מיליארד שקל - קיטון של 9.4%. מנגד, הבנק הגדיל את היקף המשכנתאות לציבור ב-6.9 מיליארד שקל ‏(גידול של 10.5%‏). העברת האשראי מהלווים הגדולים במשק, שבגינו נדרש הבנק לבצע הקצאות הון גבוהות, לתחום המשכנתאות ‏(שבגינו נדרש הבנק להקצאות הון נמוכות‏), איפשר ללאומי להקטין את נכסי הסיכון בכ-5 מיליארד שקל, ובכך לשפר את יחס הלימות ההון שהגיע בסוף 2012 ל-8.5%.

"אנחנו נמצאים בעולם שבו ההון נהפך למוצר במחסור, אמרה רוסק עמינח. "בעולם כזה אנחנו בוחנים את עצמנו בתיק האשראי וכבר לא הולכים על גודל, אלא על תמהיל התיק ואיכות התיק. בלאומי אנחנו נמצאים זה המון שנים בגישה שרוצים לפזר את תיק האשראי מהצד העסקי לצד הקמעוני". היא ציינה כי בכוונת הבנק להמשיך לפעול בשנים הקרובות להעברת משקל תיק האשראי מהלקוחות העסקיים למשקי הבית.

הכרזה חשובה נוספת של לאומי נוגעת לתיק ההשקעות הריאליות של הבנק. "קיבלנו החלטה לשנות את מדיניות ההשקעות הריאליות שלנו והתחלנו כבר לעבוד לפי המדיניות החדשה", אמרה רוסק עמינח. לדבריה, "החלטנו לפזר את ההשקעות שלנו לחו"ל כדי להקטין את הקורלציה עם תיק האשראי, וכן לצמצם חשיפה לחברות עם חשיפה לשוק ההון. כך, מכרנו חלק מההחזקות בפרטנר, במגדל ובאפריקה נכסים".

לדברי ברודט, בכוונת הבנק להרכיב תיק השקעות ריאלי מפוזר יותר מהתיק המוחזק כיום, עם חשיפה בעיקר לחו"ל ועם אופק השקעה קצר משמעותית.

רוסק עמינח ציינה כי ראש החטיבה לשוקי הון, דני צידון, הוא שינהל את תיק ההשקעות הריאליות של הבנק והחל מתחילת אפריל יהיה גם אחראי על מערך הבנקאות הפרטית, אגף האסטרטגיה והפעילות הבינלאומית של הבנק. ברודט נשאל אם הדירקטוריון קיבל החלטה בנוגע לאחזקה מהותית ב-18% ממניות החברה לישראל, שבשליטת משפחת עופר, והשיב "כשיהיה לנו מה להודיע - נדווח לכם על כך".

לאומי הציג שיפור בחשיפת האשראי שלו לקבוצות הלווים הגדולות. על פי הדו"חות, לאומי חשוף רק לקבוצת לווים אחת בשיעור של יותר מ-15% מהון הבנק, וזאת לעומת חשיפה לשתי קבוצות לווים בדו"חות 2011. הקבוצה שלאומי נותר חשוף אליה בשיעור הגבוה קיבלה מהבנק אשראי וערבויות בהיקף של 7.6 מיליארד שקל, שהם כ-18% מהון הבנק ‏(ההון המחושב לצורכי הלימות הון‏).

גם הפועלים צימצם את החשיפה לקבוצות הלווים, ואולם נותר עדיין עם תיק אשראי ריכוזי. בעוד בדו"חות 2011 הציג הבנק חשיפה של 27.5 מיליארד שקל לשלוש קבוצות לווים ‏(כ-65% מהון הבנק‏), בדו"חות 2012 ירדה החשיפה לשלוש קבוצות אלה ל–24.9 מיליארד שקל - כ-53.6% מהון הבנק המחושב לצורכי הלימות הון. אמנם מדובר בשיפור, אך מדובר עדיין חשיפות גבוהות.

קינן ציין כי כלקח מהסדרי החוב שנרשמו בשנים האחרונות, בכוונת הבנק להימנע בעתיד במיוחד ממתן אשראי למימון רכישת שליטה ממונפת בחברות.

בנק הפועלים, בנק לאומי ובנק דיסקונט מתקשים להציג רווחיות משמעותית מעבר לים

דו"חות הבנקים חושפים את שיעורי הרווחיות הגבוהים שגרפה המערכת הבנקאית ב-2012 כתוצאה מהפעילות מול הלקוחות בישראל. בפעילותם בחו"ל, לעומת זאת, נאלצים הבנקים הישראליים להתמודד עם תחרות מצד בנקים גדולים יותר.

במערכת הבנקאות מציינים כי הרווחיות הנמוכה יחסית בפעילויות מחוץ לישראל קשורה להיעדר היתרון לגודל, לעלויות הכבדות הרובצות על השלוחות בחו"ל כתוצאה מכפל רגולציה - הן מצד הרשויות הישראליות והן מצד הרגולטורים הזרים - וכן לירידה בהיקפי הפעילות בשל הירידה ביצוא הישראלי, נוכח מצב השווקים באירופה ובארה"ב.

בנק לאומי מציין בדו"חותיו כי החברות הבנות שלו הפועלות בישראל הציגו ב-2012 תשואה ממוצעת של 7.5%. זאת, בזמן שהחברות הבנות בחו"ל סיפקו לבנק תשואה ממוצעת של 2.9% בלבד. כלומר, הפעילות של החברות הבנות של לאומי בישראל רווחית יותר מפי 2 מאשר פעילויות הבנק בחו"ל.

חלק גדול מהרווחיות של החברות הבנות של לאומי בישראל נובע מכוח השוק של לאומי מול הצרכן הישראלי. בנק ערבי־ישראלי, הנמצא בבעלות של בנק לאומי ופועל במגזר הערבי, הניב לבנק תשואה של 22.4%; חברת כרטיסי האשראי לאומי קארד, המנפיקה את כרטיסי האשראי ללקוחות לאומי, הניבה לבנק תשואה של 15.9%; בנק לאומי למשכנתאות הניב תשואה של 10.5%; ולאומי שירותי שוק הון, המספק שירותי תפעול לקרנות נאמנות ולקופות גמל, הניב לבנק תשואה של 14%.

בנק הפועלים - שהציג ב-2012 תשואה שנתית של 10.1% מכלל הפעילויות שלו, בישראל ובחו"ל - ציין בדו"חותיו כי הפעילות הבינלאומית שלו הניבה תשואה של 4.1% בלבד. כלומר, גם הפועלים לא הצליח ב-2012 לשחזר את ההצלחה הישראלית שלו מעבר לים.

על רקע נתונים אלה הכריז הבנק כי בכוונתו למקד את פעילותו הבינלאומית בבנקאות הפרטית ‏(לקוחות אמידים‏), ואת הפעילות העסקית של הבנק מחוץ לישראל ימקד רק בארה"ב, היות שהבנק גרף תשואה של 8.9% מהפעילות בארה"ב. במסגרת זו החליט הבנק לצמצם את פעילותו בלונדון, כשלפי הדו"חות, הסניף בלונדון הסב לפועלים הפסד של 4 מיליון שקל ב–2012.

הפעילות הבינלאומית של דיסקונט בחו"ל הניבה לבנק ב–2012 תשואה צנועה של 3.7% בלבד.

סיון איזסקו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#