לאומי הפחית החשיפה לקבוצת דנקנר - אך חשוף משמעותית לקבוצת עופר

החשיפה של לאומי באשראי ובהשקעות ריאליות לחברות שבשליטת משפחת עופר הגיעה בסוף 2012 ל-7.6 מיליארד שקל - 18% מהון הבנק

מיכאל רוכוורגר

קבוצת החברות שבשליטת משפחת עופר ‏(הכוללת את הפלג של עידן ואחיו אייל, ובני הדודים שלהם, ליאורה ודורון‏) היא קבוצת הלווים היחידה שבנק לאומי חשוף אליה נכון לסוף 2012 בשיעור העולה על 15% מהון הבנק ‏(לצורך חישוב הלימות הון הסוכם הון מרובד 1 ו–2‏), באמצעות מתן אשראי בפועל, אשראי חוץ־מאזני ‏(התחייבויות למתן אשראי וערבויות‏) וביצוע השקעות ריאליות - כך עולה מהדו”חות ל-2012 שפירסם לאומי ביום חמישי האחרון ומבדיקת TheMarker.

גודל החשיפה הוא כ-7.6 מיליארד שקל, שהם כ-18% מההון של הבנק ‏(לצורך חישוב הלימות הון‏), והיא כוללת בין היתר אשראים לחברות טאואר, צים, מליסרון ובריטיש ישראל, ואחזקה בחברה לישראל ‏(17.96%‏) הרשומה במאזן הבנק בשווי של כ-1.57 מיליארד שקל ‏(לעומת שווי שוק של האחזקה של כ-3.83 מיליארד שקל‏). בעתיד יממש לאומי בהדרגה נתחים מהחברה לישראל.

רקפת רוסק עמינחצילום: מוטי מילרוד

כמו כן מציין לאומי כי סך החבות של לווים גדולים - קבוצות לווים בנקאיות שחבותן מגיעה ליותר מ-10% מהון הבנק - שווה נכון לסוף 2012 ל-18% מהון הבנק - זאת לעומת המגבלה של בנק ישראל, הקובעת כי החשיפה של בנק לכל הלווים וקבוצות הלווים יחד ‏(שלכל אחד מהם בנפרד חשוף הבנק ביותר מ-10% מההון שלו‏) לא תגיע ליותר מ-120% מהון הבנק.

בדומה ללאומי גם הפועלים, הבנק החשוף ביותר במערכת ללווים גדולים, פועל להקטנת חשיפה זו, אך התיק שלו עדיין ריכוזי בהרבה. נכון לסוף דצמבר 2012 היו בהפועלים שלוש קבוצות לווים ‏(קבוצת עופר, ככל הנראה קבוצת נוחי דנקנר וקבוצה נוספת‏) שהחשיפה אליהן הגיעה ל–25.5 מיליארד שקל, והיוותה בין 16.6% מההון ‏(בגין הקבוצה הקטנה מהשלוש‏) ל-19.9% ‏(בגין הקבוצה הגדולה מהשלוש‏). הבנק לא ציין את שיעור החשיפה מההון בגין הלווים הגדולים שחבותם מעל 10% מהון הבנק במסגרת מגבלת ה-120%.

עבור לאומי מדובר בירידה מהותית בחשיפה, שבסוף מארס 2012 היתה 36% מהון הבנק, וכללה אז מלבד החשיפה למשפחת עופר גם חשיפה של כ-7 מיליארד שקל - כ-16.5% מההון - לקבוצת לווים שכוללת את דנקנר ומשפחתו, השולטים באמצעות גנדן הולדינגס בקבוצת אי.די.בי על שלל חברותיה. בקבוצה זו נכללת גם קבוצת מנור - שותפתו של דנקנר בגרעין השליטה באי.די.בי.

ירידה מתמשכת בחשיפה לדנקנר

נכון לסוף ספטמבר 2012, החשיפה לקבוצת דנקנר ושותפיו ירדה מתחת ל–15% מההון של הבנק, וסך החשיפה לקבוצות לווים היה אז 27.7% מהון הבנק. בסוף דצמבר 2012 כבר ירדה החשיפה לדנקנר לפחות מ–10% מההון של לאומי.

מדובר בירידה עקבית בחשיפה של יותר מ-2 מיליארד שקל, שנבעה בין היתר מהפרשות של מאות מיליוני שקלים ‏(המקטינות את היקף החשיפה‏) בגין האשראי הבעייתי שניתן לגנדן ולאי.די.בי אחזקות; מפירעון אשראי של כמיליארד שקל על ידי נכסים ובנין בעקבות ביצוע מימון מחדש בבניין HSBC בניו יורק; מפירעון של יותר מ–200 מיליון שקל על ידי כלל ביטוח בעקבות מכירת גארד האמריקאית; וכן בשל מכירת כלל תעשיות ‏(כת”ש‏) לידי לן בלווטניק - דבר שגרם לגריעתה של כת”ש והחברות המוחזקות על ידיה מקבוצת הלווים של אי.די.בי - וכן בשל יציאת משפחת לבנת מגרעין השליטה באי.די.בי ועקב כך גם מקבוצת הלווים של נוחי דנקנר.

עידן עופרצילום: אביבי חופי

“זה לא מקרי שהחשיפה שלנו ללווים גדולים קטנה והולכת, על כל המשמעויות של כך. כבר המון שנים שבלאומי פועלים להקטנת ריכוזיות תיק האשראי כדי לעבור ממתן האשראים העסקיים הענקיים והמסוכנים לאשראים קמעוניים, ורואים את זה היטב ב-2012, כשהאשראי העסקי־מסחרי קטן ב-8 מיליארד שקל” - כך סיפרה רקפת רוסק עמינח, מנכ”לית בנק לאומי, במסיבת העיתונאים השנתית של הבנק להצגת התוצאות הכספיות שנערכה ביום חמישי.

חלק מהתוצאות החלשות שהציג לאומי ב-2012 נבעו מעלייה ניכרת בהוצאות להפסדי אשראי (לשעבר סעיף הפרשה לחובות מסופקים) שהסתכמו ב-1.23 מיליארד שקל (כ-0.5% מתיק האשראי) - עלייה של כ-67.5% לעומת 2011 - מתוך זה הוצאה של 933 מיליון שקל (1.3% מתיק האשראי העסקי) היתה בגין האשראי העסקי ללווים הגדולים. זאת על רקע האטה במשק וכן ככל הנראה כחלק מניקוי אורוות שרוסק עמינח מבצעת מאז כניסתה לתפקיד במאי שנה שעברה.

למרות זאת, רוסק עמינח נשמעה בטוחה מאוד לגבי תיק האשראי של לאומי: “זה לא יהיה נכון לבצע השוואות בין רבעון או שנה כזו או אחרת. כשיש משבר המלווה בהסדרי חוב ובהיווצרות של חובות רגישים, לאומי תמיד מפריש יותר מהר מתוך שמרנות, ולאחר מכן גם גובה בחזרה יותר”, והוסיפה: “הדבר לא אומר שיש לנו בעיות אלא להפך. תיק האשראי של לאומי הוא הנקי והאיכותי ביותר במערכת, ואני יכולה לישון בשקט לגביו, כשבעתיד ההפרשות יהיו נמוכות יותר”.

נוחי דנקנרצילום: ניר קידר

כשנשאלה מהן המסקנות שהסיקו בלאומי בעקבות ההסתבכות של כמה מהלווים הגדולים כמו דנקנר, השיבה רוסק עמינח כי: “המסקנות שלנו הוסקו עוד ב–2005 וב-2006, כשהחלטנו לצמצם את החשיפה ללווים גדולים. כרגע אין לנו לקחים מקומיים כי אין צורך בכך”.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker