בנק ישראל: יתרות המט"ח גדלו ב-2012 במיליארד ד'; התשואה - 1.59% - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בנק ישראל: יתרות המט"ח גדלו ב-2012 במיליארד ד'; התשואה - 1.59%

ב-2011 גדלו יתרות מטבע החוץ של ישראל בכ-4 מיליארד ב-2011; ב-2012 לא התערב בנק ישראל בשוק מטבע החוץ לאחר רצף התערבויות ממארס 2008 ועד יולי 2011

יתרות מטבע החוץ של ישראל גדלו ב-2012 בכ-1 מיליארד דולר לעומת עלייה של כ-4 מיליארד ב-2011 והסתכמו בסוף השנה ב-75.9 מיליארד דולר. ב-2012 לא התערב בנק ישראל בשוק מטבע החוץ לאחר רצף התערבויות ממארס 2008 ועד יולי 2011.

בנק ישראל פירסם היום דו"ח על השקעת יתרות המט"ח של מדינת ישראל ב-2012. מהדו"ח עולה כי תשואת היתרות במונחי הנומרר (סל מטבעות שביחס אליו נמדדות מהלכים שנעשים עם יתרות המט"ח) הסתכמה ב-2012 ב-1.59% לעומת 1.18% בשנה הקודמת ו-2.95% בממוצע בשנים 2012-2003. כמו ב-2011, הושפעה התשואה במידה רבה מהרמה הנמוכה של הריביות והתשואות לפדיון בשווקים הפיננסיים.

מהדו"ח עולה כי תרומת הניהול הפעיל של היתרות הסתכמה ב-2012 ב-117 נקודות בסיס, פי שלושה מהממוצע בעשור האחרון. מחצית מהתרומה מקורה בניהול הנכסי של תיקי מטבעות הנומרר (דולר,יורו וליש"ט), בעיקר מהשקעה בנכסי מירווח, שאינם כלולים בסמן והניבו תשואה גבוהה מזו של נכסי הסמן הודות להצטמצמות המרווחים במהלך השנה. מחציתה השנייה של התרומה נבעה בעיקר מההשקעה של חלק מהיתרות במטבעות ובנכסים של מדינות שמטבעותיהן אינם נכללים בנומרר ובסמן. תרומה זו מורכבת מהפרשי שער לטובת מטבעות אלו ביחס למטבעות הנומרר ומביצועים עודפים של הנכסים בשווקים אלו מול נכסי הסמן.

תומר אפלבאום

ב-2012 היחסים בין היתרות למצרפים שונים של המשק, שלפיהם מקובל לבחון את רמתן של היתרות, נותרו גבוהים, אך אינם קרובים לגבול העליון של התפלגות יחסים אלו במדינות אחרות. יחסים ברמה גבוהה מחזקים את עמידות המשק בפני משברים ומשפרים את מעמדה של ישראל בסביבה הפיננסית הבין-לאומית.

תנאי הרקע לניהול היתרות הוסיפו בשנת 2012 להיות מורכבים ותנודתיים. במחצית הראשונה של השנה החרפת משבר החוב באירופה הגבירה את החששות מפירוק גוש היורו - סיכון מרכזי לכלכלה העולמית. במחצית השנייה, סיכון זה פחת משמעותית הודות לתוכניות סיוע ולהצהרות של נגיד ה-ECB, שתרמו לרגיעה מסוימת בשווקים, בעוד שנתוני המקרו באירופה ובעולם נותרו חלשים. בארה"ב, לאורך השנה, הצביעו נתוני המקרו החיוביים על התאוששות איטית ומתונה כאשר לקראת סופה בעיות ה"צוק הפיסקאלי" ותקרת החוב תרמו לעלייה באי הוודאות בשווקים.

משבר החוב האירופי גרר עלייה של סיכוני האשראי במהלך השנה, בעיקר במדינות גוש היורו ואף בעולם, ובעטיה – הפחתות דירוג מצד סוכנויות האשראי. בהתאם לכך, המשיך בנק ישראל לצמצם את החשיפה של היתרות למדינות שמצבן המקרו כלכלי החמיר.
מהדו"ח עולה עוד כי התשואות לפדיון של אג"ח ממשלתיות, במדינות שבהן מושקעות רוב יתרות מטבע החוץ, נותרו במהלך השנה ברמתן הנמוכה וחלקן אף ירדו לרמות שליליות. על כן, הסיכון המרכזי לתיק היתרות, נותר סיכון הריבית. אריכותן של יתרות מטבע החוץ הושארה קצרה כדי למזער את הפסדי ההון במקרה של עליית התשואות לפדיון.

החשש מהתממשות סיכון הריבית עמד בבסיס ההחלטה של בנק ישראל להשקיע השנה, לראשונה, 3% מיתרות מטבע החוץ בשוק המניות של ארה"ב; זאת במטרה לשפר את יחס התשואה-סיכון של היתרות.

במהלך השנה נמשך ואף הורחב פיזור ההשקעה של יתרות מטבע החוץ, שהוחל בו באמצע 2010, למטבעות ולנכסים של מספר מדינות מפותחות המאופיינות ביסודות כלכליים חזקים יחסית, ומטבעותיהן אינם כלולים בנומרר ובסמן. היקף החשיפה הממוצע למדינות אלו היה במהלך 2012 9.7%, בדומה להיקפה בשנה שעברה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#