הותר לפרסום: הנושה של מימן - ראש המוסד לשעבר שבתי שביט

שבתי שביט, ראש המוסד בשנים 1996- 1989 ולשעבר סגנו של יוסי מימן בחברת מרחב, הוא הנושה העומד מאחורי התראת פשיטת הרגל שהוגשה נגד מימן לפני שלושה שבועות ■ מדובר במנה האחרונה של חוב כולל בהיקף 11 מיליון דולר שחייב מימן לשביט בגין שכר הטרחה שלו בעסקת EMG

אורן פרוינד
אורן פרוינד

שבתי שביט, ראש המוסד בשנים 1996-1989 ולשעבר סגנו של יוסי מימן בחברת מרחב , הוא הנושה העומד מאחורי התראת פשיטת הרגל שהוגשה נגד מימן לפני שלושה שבועות בגין חוב של 2.4 מיליון שקל. כך התיר הבוקר לפרסום (ב') ביהמ"ש המחוזי בת"א.

מדובר במנה האחרונה של חוב כולל בהיקף 11 מיליון דולר שחייב מימן לשביט בגין שכר הטרחה שלו בעסקת EMG - ספקית הגז ממצרים לישראל, שנמכרה (12.5%) לחברת אמפל הבורסאית של מימן ומצויה כעת בתביעות נגד השלטונות במצרים. תחילה סירב מימן לשלם את הסכום המדובר והשניים פנו לבוררות בפני עו"ד רם כספי. בשנת 2008 פסק כספי כי על מימן לשלם לשביט סך של 11 מיליון דולר ושנה לאחר מכן התיר למימן לפרוס את התשלומים.

שבתאי שביטצילום: מוטי מילרוד

שופטת ביהמ"ש המחוזי, ורדה אלשיך, התירה לפרסום את פרטי הפרשה, אולם לא התירה לפרסם את פסק הבוררות של כספי. בינתיים, בקשת פשיטת הרגל נגד מימן הוסרה מאחר שהצדדים הגיעו להסכמה מחוץ לכותלי בית משפט וסגרו את החוב.

הרומן של שביט עם מימן החל בשנת 2001 כאשר גייס את שביט, אז מנכ"ל קופת חולים מכבי, לקבוצת מרחב. לימים נחשד שביט יחד עם מימן בהזמנת החוקר הפרטי שעקב אחרי שר התשתיות יוסף פריצקי, בניסיון למצוא ראיות לכאורה לקשריו עם ספקית הגז המתחרה בריטיש גז.

שמו של שביט, שלא ברצונו, שורבב לתביעת הענק שניהל נמרוד נוביק, לשעבר סגן נשיא מרחב, נגד מימן. נוביק דרש תגמול של 30 מיליון דולר ממימן בגין "תרומתו הניכרת והייחודית למר מימן ולקבוצת החברות שבניהולו במשך יותר מ-20 שנות עבודתו".

בשולי טיוטת התביעה מדגים נמרוד נוביק כיצד הפלה לכאורה יוסי מימן בין בכירים שונים שהועסקו אצלו, שחלקם נהנים מתשלומי עתק בניגוד לתרומתם השולית יחסית לפעילות הקבוצה.

לטענת נוביק זכה שביט לתשלום בסך של כ-11 מיליון דולר בגין מעורבותו המוגבלת לכאורה בפרויקט EMG, "הגם שמר מימן אישר לא אחת כי תרומתו אינה משתווה, אף לא בקירוב, לתרומתו של ד"ר נוביק לאותו פרויקט, בעוד שעליו נגזרה המתנה ללא סוף נחזה", נכתב בטיוטת התביעה דאז.

הסכום הגבוה שניתן לשביט הצליח להפתיע רבים, במיוחד לאור העובדה שב-20 השנים האחרונות, מאז שהשתחרר מהמוסד, שביט לא רשם הישגים יוצאי דופן כמנהל וכאיש עסקים ולא מיתג את עצמו ככזה, אלא להפך.

שתי חברות ששביט היה מעורב בניהולן נקלעו לקשיים ונמצאות בהליכי פירוק. את קופת חולים מכבי, שאותה ניהל לאחר שחרורו ב-1996, קיבל שביט במצב תקציבי מאוזן, אך השאיר אותה בגירעון של 140 מיליון שקל כשעזב את התפקיד ב-2001.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ