“הממשלה עושה הכל כדי להרוס את קרנות הגידור בישראל” - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

“הממשלה עושה הכל כדי להרוס את קרנות הגידור בישראל”

אף שתעשיית קרנות הגידור בישראל רשמה גידול של 400% בשש השנים האחרונות, מנהלי הקרנות מתלוננים על אטימות מצד הרגולטורים, שמונעת מהתחום להתפתח עוד יותר

6תגובות

ב-1960 הבטיח מנהל השקעות יהודי בוול סטריט תשואה של 10% בשנה למי שישקיע בקרן הגידור שלו. למנהל ההשקעות קראו ברנרד מיידוף, ממקימי בורסת נאסד”ק, והוא יבלה את שארית חייו בכלא פדרלי בצפון קרוליינה. מיידוף נשלח לכלא לאחר שבית המשפט בניו יורק הטיל עליו אחריות להונאת הפונזי הגדולה ביותר בעולם. היקפה של ההונאה מוערך בסכום עתק של 65 מיליארד דולר, סכום שגרף מיידוף לכיסו בלי שאף אחד ידע על כך.

אף שלא התכוון לכך, מיידוף העלה את תחום קרנות הגידור לכותרות והביא להתרחבותו. התרחבות זו הגיעה גם לארצנו הקטנטונת, שמנהלת כיום סכום שיא של 1.6 מיליארד דולר - גידול של 400% בשש השנים האחרונות.

באחרונה נהפך התחום לעיסוק המועדף על מנהלי השקעות בדימוס. כך, יואב קפלן ועודד גל, שני מנהלי ההשקעות הוותיקים של אי.בי.אי, נטשו את תפקידם באוגוסט 2012 לטובת קרן גידור חדשה שהקימו. גם רוני בירם וגיל דויטש, מייסדי אקסלנס - שנמכר בהמשך ליצחק תשובה - נמצאים בשלבי הקמה של קרן גידור.

מה מושך את מנהלי ההשקעות המסורתיים לתחום קרנות הגידור? ככל הנראה, היעדר הרגולציה והחופש להשקיע בכל אשר עולה על רוחם הם הסיבות העיקריות. בניגוד לקרן נאמנות, המשקיעה בדרך כלל באפיקים מסורתיים, קרנות הגידור אינן מחויבויות לתמהיל השקעות מסוים וינסו למקסם את הרווחים שלהן גם במקרים של שוק תנודתי. הן עושות זאת על ידי שימוש במגוון אסטרטגיות השקעה. הבולטות שבהן הן מכירה בחסר ‏(שורט‏) ומינוף פיננסי. נכון להיום פועלות בשוק הישראלי כ–60 קרנות, אם כי רק 40% מהן רשומות בישראל. 27% רשומות באיי קיימן, 18% בארה”ב וכ–15% באיי הבתולה הבריטיים.

בנק ישראל מעדיף מנהלי השקעות זרים

דודו בכר

כדי לבדוק את התעשייה המתפתחת, כינסנו אנשי מפתח בשוק קרנות הגידור בישראל, וביקשנו מהם לשפוך אור על כך. המשתתפים סיפרו על התעניינות גוברת והולכת של משקיעים זרים בקרנות הישראליות, אבל התלוננו על חוסר הסדרת הרגולציה בתחום, כך שתקנות מסוימות מקשות על קרנות הגידור להתחרות בקרנות זרות - ומצד שני, העובדה שהקרנות אינן כפופות לגוף מפקח מרחיקה מהן משקיעים זהירים.

“הממשלה עושה הכל כדי להרוס לנו את הפעילות”, אומר אורי הרשקוביץ, מנכ”ל ושותף בקרן ספירה, קרן הגידור הגדולה בישראל, המנהלת קרוב ל–260 מיליון דולר ונמצאת בבעלותו של איש העסקים מורי ארקין. לטענתו, רשות המסים הישראלית יוצרת חסרון מיסוי לעומת הקרנות הזרות. “בניגוד למשקיע בקרן גידור אמריקאית, שמשלם מס רווחי הון רק כאשר הוא מממש את נכסיו, המשקיעים הישראלים נדרשים לשלם מס בכל סוף שנה קלנדרית, גם אם לא מימשו את הנכסים”, מסביר הרשקוביץ. “העובדה הזאת מרחיקה את המשקיעים הזרים מהקרנות הישראליות. זה לא בא מרשעות, אלא מחוסר יד מכוונת”.

דבר נוסף שמטריד את הרשקוביץ הוא העובדה שבנק ישראל בחר בבנקים זרים לניהול יתרות המט”ח של ישראל. “בוא נשווה את הביצועים של הבנקים סיטי ודויטשה, המנהלים את יתרות המט”ח של ישראל, לביצועים של בנק לאומי ושל קרן ספירה. אני אומר לך שגם אני וגם בנק לאומי אוכלים אותם בלי מלח. למה לא לעודד תעשייה ישראלית?”, תהה הרשקוביץ. “אחת התעשיות שיכולה לצמוח פה היא תעשייה של ניהול כספים גלובלי. זה תחום שאנו חזקים בו מאוד וידועים כיוצאי דופן בעולם”.

ניר פלג, שותף ומנכ”ל קרן קריפטונייט, המנהלת כ–35 מיליון דולר, הוסיף לדבריו של הרשקוביץ כי “יש מגמה של גופים זרים שמחפשים בישראל את 8200 ‏(יחידת מודיעין, שעם בוגריה נמנים מפתחי סטארט־אפ‏). ישראל ידועה בעולם כמובילה באלגו־טרייד (מסחר לפי אלגוריתמים) והמשקיעים הזרים רואים כאן פוטנציאל של גאונות שתיצור את מכונת הכסף הבאה - תחום שמאפיין קרנות גידור”.

את תפקיד הרגולטור תפס המשקיע

אחד החסרונות של קרנות הגידור הוא היעדר הרגולציה. בשונה מקרנות הנאמנות, הנמצאות בפיקוחו של המפקח על שוק ההון במשרד האוצר, קרנות הגידור אינן כפופות לאיש, וזו הסיבה העיקרית שהמשקיעים נרתעים מהן כל כך. עם זאת, מנהלי קרנות הגידור התחילו באחרונה להפנים את הרעיון שכדי שהעסק ימשיך לצמוח ולהרוויח, הם חייבים להגביר את השקיפות. “מי שתפס את התפקיד של הרגולטור הוא המשקיע”, אומר יצחק ראב, מייסד ומנכ”ל חברת צור השקעות, המספקת שירותי תפעול לקרנות הגידור בישראל. לדבריו, המשקיעים דורשים יותר ויותר פרטים בתשקיף הקרן ושמים לב לפרטים הקטנים.

“לפני שלוש שנים קיבלנו טלפונים מלקוחות ששאלו אותנו מי הפריים ברוקר שלכם? ‏(הגוף הפיננסי המספק את תשתית המסחר‏)”, מתאר הרשקוביץ. “אמרנו בנק UBS. שאלו אותנו, מה יקרה אם UBS יפשוט את הרגל? אז פתחנו עוד פריים ברוקר - מורגן סטנלי. זו דרישה שהגיעה מהלקוחות. כיום גם אם אני רוצה לגנוב כסף מהחשבון, אני לא יכול כי מפקחים עלי שני פריים ברוקרים. בנוסף, לכל אחת מהקרנות קיים כיום תשקיף. בתשקיף כתוב את רמת המינוף בקרן, את סקטור ההשקעה ואת כמות החשיפה שלי לשוק ההון ולמניות”, מסביר הרשקוביץ.

דני צידון, המשנה למנכ”ל בנק לאומי, שניהל בעבר אופרציה של קרן גידור ‏(קרן קריסט, שנסגרה עקב קשיים רגולטוריים שהתעוררו מתוקף היותה קרן בנקאית‏), טוען כי למרות התשקיף, קרנות הגידור עדיין מאופיינות בחוסר שקיפות. “מקור הבעיה הוא עודף מידע, מאחר שלא ניתן להסביר הכל למשקיע הפשוט. לאנשים שמשקיעים בקרן נאמנות נדמה שהם מבינים מה הקרן עושה. בקרנות גידור המצב שונה. לא תמיד המשקיעים יודעים מה הקרן עושה - ולכן זה לא מתאים לעולם הקמעונות ‏(משקיעים פרטיים‏)”.

רף כניסה: מיליון שקל

קרן גידור משתמשת באסטרטגיות השקעה שמתיימרות להביא לרווח כמעט בכל מצב שוק. לשם כך היא עושה שימוש במגוון מכשירים פיננסיים, כמו נגזרים ומכירות בחסר, ברמת מינוף גבוהה - בניגוד לקרן נאמנות רגילה שבדרך כלל ממעטת להשתמש בנגזרים ופועלת ברמת מינוף נמוכה. הבדל נוסף בין שני סוגי הקרנות נעוץ במבנה המשפטי שלהן.

לדברי יצחק ראב, שערך מחקר בקרב 34 קרנות גידור ישראליות, יש חמש אסטרטגיות עיקריות בקרנות הגידור המקומיות. “את נתח השוק הגדול תופסת אסטרטגיית הלונג־שורט במניות”, אומר ראב. “כל רכישה של מניה מוגנת באמצעות מכירה בחסר של מניה אחרת, בדרך כלל מאותו ענף”. אסטרטגיה נוספת היא אסטרטגיה כמותית, או בשמה הידוע מסחר שיטתי. “אסטרטגיה זו היא למעשה מסחר מבוסס אלגוריתמים ‏(אלגו־טרייד‏)”, הסביר ראב. מערכות אלה רוכשות ומוכרות ניירות ערך בהסתמך על סטטיסטיקות מהעבר.

אסטרטגיה שלישית מכונה גלובל מקרו. “השיטה מתבססת על בחינה של תהליכים מקרו־כלכליים בעולם, כמו פערי ריביות ‏(לקיחת הלוואה בריבית נמוכה במדינה אחת והפקדת הסכום במדינה אחרת בריבית גבוהה יותר‏) ומסחר בחוזים על סחורות”. הרביעית זכתה לשם “מוּנעת אירועים”. היא מבוססת על ניצול מצבים, כמו פשיטת רגל של חברות. האסטרטגיה החמישית מושתתת על שילוב בין כמה אסטרטגיות.

איתמר עדן, שותף ומנהל השקעות ראשי בקרן הגידור קריפטונייט, סבור כי ההשקעה בקרן גידור מתאימה לכל מי שיש לו יותר ממיליון שקל נזילים ורוצה להשקיע את כספו לטווח בינוני־ארוך. “רף הכניסה לקרן שלנו הוא מיליון שקל, וזו המגבלה היחידה לכניסה”, אומר עדן ‏(רף הכניסה לקרנות הגידור נע בין מיליון שקל למיליון דולר‏). “היתרון שלנו הוא ברמת הסיכון הנמוכה יחסית. סטיות התקן בקרנות שלנו נאמדות בכ–8% לעומת סטיות התקן של 17% בקרנות אחרות”, הסביר עדן.

כיצד מצליחים לשמור על רמת סטיית תקן נמוכה? “הרעיון הכללי הוא לדעת לנהל את הסיכון בצורה טובה”, מסביר עדן. "ההשקעה שלנו במנהלי ההשקעות היא לאין שיעור גדולה יותר מאשר בקרנות הנאמנות. ההשקעה במחקר ופיתוח היא גבוהה יותר, וכמות האנשים שיושבים על הכסף היא גדולה יותר. אנחנו יכולים להשקיע ככל העולה על רוחנו בהתאם לאסטרטגיה שאנו מחליטים באותה נקודת זמן. מנהל קרן נאמנות לא יכול להקטין פוזיציות כשמסוכן כי הוא מחויב לתמהיל מסוים - אני כן”.

תעשיית קרנות הגידור אמנם תופסת תאוצה בשנים האחרונות, אולם לטענת צידון, היא לעולם לא תחליף את קרנות הנאמנות. “קרנות הגידור אינן מתאימות למשקיע הפרטי הממוצע”, מסביר צידון. “עם זאת, יש להן מקום לגדול. מה שכן אפשר לשאול הוא האם המשק הישראלי גדול מספיק כדי להחזיק קרנות גידור ישראליות. לדעתי התשובה לכך חיובית. אין כל סיבה לא לפתח את התחום בישראל”.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#