“חמצן לשלושה חודשים בריבית דו־ספרתית לא יעזור לחבס”

מאיר נדל”ן העמידה לחבס סטאר הלוואה של 1.3 מיליון יורו בריבית של 12% כדי שתוכל לעמוד באמות המידה הפיננסיות ■ לא ידוע אם הרצל חבס, בעל השליטה, יתמוך בחברה ■ חבס שכר את שירותיו של עו"ד רלי לשם

הרצל חבס, היו”ר ובעל השליטה בחברת הנדל”ן חבס השקעות - שבשבוע שעבר הודיעה שנקלעה לסחרור פיננסי וביקשה לפתוח במגעים להסדר חוב - שמר על דממת אלחוט תקשורתית בסוף השבוע. עקב כך, עדיין לא ידוע אם חבס יתמוך בחברה, ואם כן, באילו היקפים.

עם זאת, לפי גורמים בסביבתו של חבס, הוא מתארגן לקראת אסיפת מחזיקי האג”ח מסדרות 4 ו-12, שהיתה אמורה להתקיים ביום חמישי אך נדחתה ליום שלישי. דחיית האסיפה אושרה לאחר שחבס התחייבה שלא לבצע פעולות ללא מתן הודעה או קבלת אישור הנאמנים. חבס צפוי להגיע לאסיפה ולהסביר למחזיקים שהחברה נקלעה לסחרור, וכי היא פעלה לאורך השנים בצורה הגונה - וכעת זקוקה לזמן כדי לשמר ולהשביח את נכסיה. ל-TheMarker נודע כי חבס שכר את שירותיו של עו”ד רלי לשם - שותף בכיר במשרד עוה"ד מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות’ - שאמור להוביל מטעמו את הסדר החוב. השבוע הוא גם ימנה יועץ כלכלי.

יעקב שחר והרצל חבסצילום: עופר ועקנין ולימור אדרי

בסוף השבוע האחרון הצליח חבס להרגיע, לפחות באופן זמני, את קונסורציום הבנקים האירופיים בראשות Rabobank, שמימן לחברת חבס טוליפ את הרכישה של כ-20.5% מקרן הריט NSI, שמניותיה צנחו באחרונה בעשרות אחוזים. צניחה זו גרמה להפרת אמות המידה הפיננסיות, הדורשים כי היחס בין שווי ההלוואה לשוויין הבורסאי של מניות NSI לא יעלה על 50%, והובילה להידרדרות של חבס. שווי השוק של מניות NSI ‏(הסובלת ממשבר בתחום המשרדים והמסחר בהולנד‏) המוחזקות בידי חבס הוא כ-71 מיליון יורו, בעוד השקעה זו רשומה בספרי חבס בכ-166.7 מיליון יורו.

חבס התחייבה לא למשוך בתקופת הביניים כספים מקופתה, וחבס נאלץ להיעזר בשותפתו ‏(26%‏) לחברה הבת חבאס סטאר - חברת מאיר נדל”ן מקבוצת מאיר של יעקב שחר וישראל קז, בעלי יבואנית המכוניות מדגמי וולוו ויגואר וקבוצת הכדורגל מכבי חיפה. מאיר נדל”ן, שהשקיעה עשרות מיליוני שקלים בחבאס סטאר מאז 2007 מתוך כוונה לקבל תשואה נאה על ההשקעה, העמידה לחבס סטאר הלוואה יקרה של 1.3 מיליון יורו ‏(כ-6.3 מיליון שקל‏) כדי שהאחרונה תוכל להזרים את הסכום לבנקים.

ניצלה חברות במצוקה - והידרדרה בעצמה

למרבה האירוניה, חבס - שעשתה בשנה שעברה עסקות רווחיות באירופה שבהן קנתה חוב של חברות שנקלעו לקשיים - נאלצת כעת לשלם לקבוצת מאיר ריבית דו־ספרתית המשקפת מצב קלאסי של מצוקה. בין הצדדים סוכם כי תקופת ההלוואה תהיה עד 90 יום, תישא ריבית שנתית של 12%, ותכלול מרכיב של עליית ערך המניה של NSI. ההתחשבנות לגבי עליית הערך תהיה סביב מחיר של 5.36 יורו למניית NSI בבורסת יורונקסט. אם בעשרת ימי המסחר האחרונים לפני פירעון ההלוואה מחיר מניית NSI יהיה גבוה מ–5.36 יורו למניה, אזי ההפרש כפול 242,357 מניות ‏(כ1.7%‏) יועבר למאיר. כל עוד ההלוואה לא תיפרע היא תישא ריבית פיגורים של 5%, וככל שייכנסו התזרימים לחבאס סטאר, הם ישמשו אותה לפירעון ההלוואה. בנוסף נקבעו אמות מידה פיננסיות להלוואה, ונקבע כי מימוש מניות NSI על ידי הבנקים יהווה עילה להעמדת ההלוואה לפירעון מיידי.

“לקנות מנת חמצן לשלושה חודשים בריביות דו־ספרתיות לא יפתור לחבס את הבעיות, וזה מעלה סימני שאלה אם התדמית שיצרו לו יח”צניו - שהוא איש אמיד שעומד מאחורי החוב שנטל - אכן תואמת את המציאות", אמרו בסוף השבוע מקורות במערכת הפיננסית והמשפטית המכירים את חבס. "חבס טעה כשהעריך ששוק הנדל”ן בישראל מסוכן יותר מבחו”ל, וכשהתפתה לתנאי המימון הנוחים יותר של בנקים אירופיים כמו Rabobank. עכשיו, לאחר שנקלע לקשיים, הם לא רואים אותו ממטר, בעוד שאם המימון היה אצל ציון קינן ‏(מנכ”ל הפועלים‏) או רקפת רוסק עמינח ‏(מנכ”לית לאומי‏), המכירים אותו היטב, הוא היה מגיע אתם להסכמות גמישות יותר”.

“חבס צריך להביא הרבה כסף - ומהר”

חבס השקעות, החייבת למחזיקי האג”ח יותר מ-400 מיליון שקל, אמורה לפרוע בכל אחת מהשנים 2013 ו-2014 כ-130 מיליון שקל לבעלי האג”ח. המבחן הקרוב יהיה במאי, כשתצטרך לשלם כ-63 מיליון שקל, בזמן שבקופתה כיום כ-16 מיליון שקל בלבד. מלבד האחזקה במניות NSI, ששווי השוק שלהן ‏(בניכוי ההלוואה הבנקאית‏) הוא כ-16 מיליון יורו, לחבס נותרו נכסים בשווייץ ובגרמניה וקרקעות בתל אביב ובקיסריה.

“חבס היתה ממונפת ומסוכנת כבר תקופה ארוכה”, אמר מנהל השקעות בתחום החוב באחד המוסדיים. "כיום, בהנחה שלא יקרו תרחישי קיצון - כלומר הבנקים לא יחלטו את מניות NSI ולא תהיה מכירת נכסים במחירי סוף עונה - הנכסים של חבס מגלמים ריקוברי של כ-80 אגורות בתרחיש אופטימי, בלי הזרמה של חבס, או 40 אגורות בתרחיש פסימי, וזה פחות או יותר מה שהשוק מתמחר כיום. חבס צריך להביא הרבה כסף, וכמה שיותר מהר. הוא צריך קודם כל להזרים כסף לבנקים בחו”ל, כדי להראות לבעלי האג”ח שהוא באותו סיכון אתם, ואחרי זה להגיע להבנות עם המחזיקים בארץ”.

המחזיקים הגדולים באג”ח של חבס הם בתי ההשקעות פסגות 
ואי.בי.אי וקבוצת הראל - כך עולה מנתוני חברת אינבסטור טארגט. לפי הנתונים, שנכונים לסוף 2012, פסגות מחזיק ב-80 מיליון שקל ערך נקוב מהאג”ח של חבס ‏(סדרות 4 ו-12‏), 20% מהחוב הכללי. פסגות מחזיקה באמצעות קופות גמל גם בכ-6.43% ממניות חבס, ששוויין התרסק לכ-50 מיליון שקל בלבד. בספטמבר 2010, כשפסגות נהפך לבעל עניין בחבס, החברה נסחרה לפי שווי של כ-350 מיליון שקל.

גם חברת אודין השקעות של גבי פרל, שרכשה בנובמבר 2009 כ-4.98% מחבס תמורת כ-18 מיליון שקל, הפסידה נכון להיום את מרבית ההשקעה. עמיתים, קרנות הפנסיה הוותיקות, רכשו 4.98% מחבס תמורת כ-18 מיליון שקל. ככל הידוע עמיתים נותרו עם אחזקה קטנה יחסית במניות חבס.

מפסידים גדולים יותר מההתרסקות של חבס הם עידן עופר ואודי אנג’ל, שהשקיעו באמצעות עופר ניהול יותר 
מ-100 מיליון שקל ברכישת 23.07% מחבס, בעוד שווי שוק של האחזקה שלהם הוא כ-11.7 מיליון שקל בלבד. “כל מי שניסה לתפוס את עופר בשבוע האחרון והתעניין אם יזרים כסף נוסף כדי לחלץ את חבס לא הצליח, כך שיהיה קשה לבנות על התרומה שלו”, אמרו מקורות המעורים בהתרחשויות.

מי שהצליח לצאת בשלום וברווח מההשקעה באג”ח של חבס הוא בית ההשקעות אנליסט, שמכר לפני כמה חודשים את מרבית האחזקה של יותר מ-10 מיליון שקל במחיר שמעל הפארי ‏(ערך התחייבוייתי מלא אם האג”ח היו נפרעות היום‏).

בשבוע שעבר הגישה חברת לייטקום השקעות מרמת גן לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה להכיר בתביעה ייצוגית מטעם המשקיעים בהיקף של כ-10 מיליון שקל נגד חבס, היו”ר הרצל חבס ומנכ”ל החברה רונן עקביה. זאת, בטענה כי חבס הטעתה את המשקיעים בקשר למצבה האמיתי כשציינה בדיווח לבורסה ב-7 במארס 2013 כי “לא ידוע לחברה על אירוע מהותי שאירע בימים האחרונים ושיש בו כדי להשפיע באופן מהותי על החברה או על מחיר ניירות הערך שלה”.

לייטקום, המיוצגת על ידי עו”ד יצחק אבירם, טוענת כי רכשה בימים שלאחר מכן אג”ח של חבס בהיקף של כ-30 מיליון שקל, והיא מופסדת עקב כך בעשרות אחוזים.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ