בנק הפועלים נחוש להשתלט על מניות אלביט הדמיה

בכוונתו להשתלט על החברה ללא קשר לשאלה אם מוטי זיסר יישאר מנכ”ל עם אחזקות ■ לאחרונה פנו עורכי הדין של זיסר לבנק והציעו לו ייפוי כוח על ניהול המו”מ להסדר מול הקרנות

מיכאל רוכוורגר
מיכאל רוכוורגר

בנק הפועלים החליט להמשיך בהליך המשפטי של כינוס הנכסים נגד מוטי זיסר בגין חוב של מיליארד שקל. זיסר טען כי המהלכים המשפטיים שמובילים ראשי הפועלים נגדו נובעים ממניעים אישיים וטקטיים, אך מקורבים להפועלים דוחים את הטענות האלה.

בבנק טוענים כי לא ניתן לסמוך על כך שזיסר יפרע את החוב, ומתעקשים להגיע לכינוס נכסים על מניות של אלביט הדמיה המשועבדות לבנק. לאחר מכן מתכנן הפועלים למכור את המניות לגורם חיצוני ו/או להגיע להסדר עם שתי הקרנות האמריקאיות - יורק ו– DK Partners המחזיקות בכ–35% מהחוב של אלביט לבעלי האג”ח בהיקף של 2.3 מיליארד שקל.

ציון קינן, מנכ"ל בנק הפועליםצילום: עופר וקנין

אחרי שהפועלים הפריש את מרבית החוב של אירופה ישראל, כעת ינסו בבנק לגבות בחזרה כמה שיותר, כדי לרשום ריקוברי (הכנסות מחובות שהופרשו בעבר). בפועלים לא רואים עצמם כחלק מההסדר שנרקם עם הקרנות.

בשיחות שניהל נציגה של יורק בישראל, ג’רמי בלנק, עם ראשי הפועלים בשבוע שעבר הוא אמר להם כי לא התחייב להשאיר את זיסר באלביט הדמיה. נודע גם כי כדי לגרום לבנק הפועלים להסיר את הבקשה למינוי כונס נכסים, פנה זיסר לגורמים בבנק והציע בין השאר לתת להפועלים ייפוי כוח לנהל את המו”מ לגבי הסדר חוב. נוסף על כך, פנו עורכי הדין של זיסר לנציגי הפועלים לפתוח במו”מ לגבי רכישת החוב של אירופה ישראל מהבנק בידי גורמים אמריקאיים מטעם זיסר. בבנק הפועלים דחו לפי שעה את ההצעות.

בסוף השבוע החולף הגיש זיסר, באמצעות עוה”ד שלום גולדבלט ואהוד גינדיס, תגובה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, שבה הוא מביע התנגדות לבקשת הפועלים למנות כונס נכסים על המניות ומבקש להיכנס להידברות עם הבנק. מהנספחים עולה כי זיסר גייס את הפרופ’ אמיר ברנע, כדי שיבחן את שווי המניות שלו באלביט הדמיה ‏(48.4%‏) המשועבדות להפועלים. ברנע כיהן בעבר כדירקטור חיצוני בפועלים, אך התפטר מתפקידו עקב חילוקי דעות עם שרי אריסון, ועם נציגיה בדירקטוריון שבראשו עמד אז דני דנקנר. ככל הידוע, כיום יש לברנע יחסים תקינים עם ראשי הבנק הנוכחיים: היו”ר יאיר סרוסי, המנכ”ל ציון קינן וראש החטיבה העסקית שמעון גל.

ברנע: הסדר החוב 
טוב להפועלים

הערכת השווי של ברנע מתייחסת להסדר המקורי שאליו הגיעה אלביט עם שתי הקרנות האמריקאיות; הסדר שנראה כעת לא אקטואלי, שכן אין בו את מרכיב האופציות לאירופה ישראל כפי שהובטח בהסדר המקורי. ברנע מתייחס בהערכה שלו לכך שהונה העצמי של אלביט הדמיה יהיה לאחר ההסדר המקורי 2.7–2.8 מיליארד שקל, ונותן הערכה אופטימית כי אלביט תיסחר במכפיל 0.8. בהתאם לכך הוא קובע כי שווי ההון העצמי של החברה אחרי ההסדר יהיה 2.1–2.2 מיליארד שקל, וכנגזר מכך שווי המניות שיהיו בידי זיסר ‏(כ–9%‏) ושמשועבדות להפועלים יהיה 215 מיליון שקל. בהתאם לכך המסקנה של ברנע היא כי “הסדר החוב שהוצע לבנק משפר את מעמדו כנושה מול החברה ובעלי השליטה בה, בכל תרחיש סביר של שווי נכסי החברה”.

זיסר כותב לקינן

הנספחים לתגובה שהגיש זיסר לבית משפט, כוללים גם את המכתבים שהוא שלח לקינן ולסרוסי, שבהם הוא מנסה להסביר כי חלופת ההסדר עדיפה ומבקש להיפגש עם ראשי הבנק: “אני פונה אליך בדרך זו, לאחר שכל ניסיונותיי להיפגש עמך לא צלחו. אני מבין שהסיבה לכך נובעת מכעס אישי עלי. כשלעצמי, אני סבור שאין לכעס זה בסיס, והדברים גם הוסברו בפירוט לצוותי הבנק, תוך הצגת השתלשלות העניינים המפורטת בנוגע לקרן יורק, כולל לוח הזמנים המדויק. על רקע זה, ברור כי לא היה מקום להתגולל על החברה ועלי, כפי שנעשה בפרסומים בתקשורת.

“אני נכון להציג בפניך את הדברים כהווייתם באופן אישי. הבנק עלול לסכל במו ידיו הסדר הוגן ומיטיב, במיוחד לבנק, שצפוי לשמש מקור להחזר חובם של אירופה ישראל, מרכזי שליטה והערבים לבנק. כל זאת ללא כל סיבה נראית לעין, ואף בלא נכונות לדון בו, תוך אובדן הערך הגלום בהסדר המוצע לבעלי המניות ולבנק - שעה שכל חלופה אחרת נחותה לאין ערוך מזו המוצעת. אני מבקש לדון בדחיפות כדי לאפשר את יישומה”.

יום לאחר מכן פנה זיסר במכתב לסרוסי, וציין שפנה לקינן וכתב: “רק בעקבות המכתב לקינן התקשר אלי שמעון גל, אך הסירוב לקיים עמי פגישה נותר בעינו, וכל שנאות הבנק היה לקיים שיחת ועידה”.

ב–18 בפברואר ענה עו”ד גיורא ארדינסט בשם קינן: “בפתח הדברים יובהר, כי כל טענותיך על ‘כעס אישי’ כלפיך מצד גורמים שונים בבנק משוללות כל יסוד. כפי שגם הובהר לך בשיחות הטלפוניות הממושכות שהתקיימו ב–17 בפברואר, אין בטענות חסרות בסיס אלה דבר וחצי דבר. כל החלטות הבנק מתקבלות על יסוד שיקולים ענייניים בלבד, ושיקולים אישיים או טקטיים אינם מעורבים בהן. הבנק פועל בהתאם לזכויות העומדות לו מכוח הדין ומכוח ההסכמים שנחתמו בין הצדדים, תוך הקפדה יתרה על התנהלות עניינית ומקצועית בלבד. החברות הנמצאות בשליטתך, אירופה ישראל ומרכזי שליטה, הפרו ומפרות באופן חוזר ונשנה את התחייבויותיהן כלפי הבנק, תוך התעלמות עקבית הן מהתחייבויותיהן המפורשות כלפי הבנק, והן מלוחות הזמנים שהן עצמן הציבו לצורך קיום אותן התחייבויות”.

בתוך כך הורידה מידרוג בשלוש דרגות את דירוג האשראי של פלאזה סנטרס, החברה הבת של אלביט הדמיה מרמה של baa1 ל–ba1 עם אופק שלילי, כלומר לרמת השקעה ספקולטיבית. זאת בטענה כי יתרות המזומנים אינן מספקות לצורך פירעון קרן האג”ח בטווח הבינוני־קצר. כמו כן ING פולין, שהיא קרן הפנסיה הגדולה בפולין, עם נכסים מנוהלים של 15.4 מיליארד יורו, הגדילה את אחזקתה בפלאזה מ–9.8% ל–11.8%.

מוטי זיסרצילום: ניר קידר

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ