האם חברת טומהוק דרכה שולט דנקנר באי.די.בי היא חדלת פירעון?

האם ההלוואה של 150 מיליון שקל תקלקל את הידידות בין נוחי דנקנר לציון קינן

מנכ"ל בנק הפועלים , ציון קינן, החליט לפני שבועיים לצאת לקרב משפטי מול מוטי זיסר, בעל השליטה באלביט הדמיה . המטרה של קינן ברורה - לשקם, ולו במעט, את ההפסד העצום שנגרם לבנק עקב הלוואה עצומה של מיליארד שקל שהעניק במארס 2008 לאירופה ישראל הנמצאת בבעלותו הפרטית של זיסר. הלוואה זו מסבה כיום לבנק הפועלים הפסד מוערך של כ-700 מיליון שקל - כמעט 3% מההון העצמי של הבנק.

ואולם זיסר הוא רק צרה אחת של קינן. לווה בעייתי נוסף של בנק הפועלים הוא לא אחר מאשר נוחי דנקנר, בעל השליטה בקבוצת אי.די.בי אחזקות . דנקנר נמנה בעבר עם גרעין השליטה בבנק הפועלים; הוא כיהן בתפקידים בכירים ביותר בבנק ‏(היה יו"ר ועדת האשראי של הדירקטוריון‏), ויש לו קשר אישי, ישיר והדוק, גם כיום, עם קינן.

נוחי דנקנר (מימין), שרי אריסון, יאיר סרוסי וציון קינןצילום: מוטי קמחי

בשוק ההון יודעים לספר שמינויו של קינן למנכ"ל הבנק ב-2009, שנעשה בתמיכתו של יו"ר הבנק דאז, דני דנקנר, קיבל גם את ברכתו של נוחי, בן דודו של דני. קינן, כמו מנכ"לים של בנקים נוספים, היה אורח בחתונת בתו של נוחי דנקנר, רונה.

בנק הפועלים העניק שתי הלוואות גדולות לחברות שבהן דנקנר שולט - אי.די.בי פיתוח וטומהוק הפרטית. ההלוואה של הפועלים לאי.די.בי פיתוח מסתכמת בכ-750 מיליון שקל, וההלוואה לטומהוק מוערכת במערכת הבנקאות ובשוק ההון ב-100-150 מיליון שקל.

ככל הידוע, הפועלים מחזיק כביטחונות פיקדונות ונכסים פרטיים של דנקנר, כנגד הלוואה זו. בסך הכל הפועלים חשוף לדנקנר בסכום הנע בין 850 ל-900 מיליון שקל, בלי לכלול אשראי לחברות נוספות בקבוצה, כגון הלוואה של כמה מאות מיליוני שקלים לחברת מטה נוספת, דיסקונט השקעות .

טומהוק, הנמצאת בבעלותו הפרטית של דנקנר, החברה־האם של גנדן, היא, ככל הנראה, חדלת פירעון, מכיוון שהנכס העיקרי שלה, גנדן, שבאמצעותה שולט דנקנר באי.די.בי אחזקות, גם היא חדלת פרעון. דנקנר אמנם הצליח למכור 10% מגנדן לאדוארדו אלשטיין הארגנטיני תמורת 100 מיליון שקל, אבל במערכת הבנקאות יודעים היטב שגנדן אינה יכולה להיפרע מחובותיה בעצמה באמצעות נכסיה.

אי.די.בי פיתוח עדיין לא קיבלה הערת "עסק חי" כמו החברה־האם שלה, אי.די.בי אחזקות, אבל מצבה הפיננסי דחוק ביותר. ניתוח שביצעה חברת הייעוץ טאסק עבור בעלי האג"ח של אי.די.בי פיתוח, מלמד כי מאגר המזומנים של אי.ד.בי פיתוח צפוי להתייבש בתוך כשנה, והחברה תיאלץ לממש נכסים כדי לשלם חובות.

מחיר האג"ח של אי.די.בי פיתוח מלמד על המצוקה הזאת היטב: האג"ח מסדרה ח' של אי.די.בי פיתוח - שנפרעת סופית ביוני 2013 ‏(בעוד שלושה חודשים בלבד‏) - נסחרות כיום בתשואה לפדיון של 150%; זוהי תשואה שמעידה על חוסר האמון של מחזיקי האג"ח ביכולת הפירעון של החברה.

הסיבה לתשואה התלת־ספרתית באג"ח הקצרות היא חשש מפני כניסה למאבק משפטי מול בעלי האג"ח שיגרום לעצירה מוחלטת של תשלומי חוב באי.די.בי פיתוח בשבועות הקרובים. אג"ח מסדרה ז' של אי.די.בי פיתוח שתאריך פרעונן רחוק יותר ‏(2018‏), נסחרות בתשואה לפדיון של 29%.

בנק הפועלים נמצא באותה סירה עם בעלי האג"ח של אי.די.בי פיתוח. לאשראי שהעניק הבנק לחברה אין עדיפות ממשית על פני בעלי האג"ח. אין לו ביטחונות לחוב, למעט דרישה מהחברה לעמוד באמות מידה פיננסיות שונות. מצבו של הפועלים מול אי.די.בי פיתוח היה יכול להיות טוב הרבה יותר שכן היו לו תחנות יציאה בעבר, והוא בחר לא לממשן.

מגלגלים לדנקנר 
את החוב

קרן ההלוואה שהעניק בנק הפועלים לאי.די.בי פיתוח, היתה אמורה להיפרע בתשעה תשלומים בשנים 2011–2015. ואולם בדצמבר 2010, מסיבות השמורות עמו, הלך הבנק לקראת דנקנר והסכים לדחות את פירעון ההלוואה לשנים 2014–2018 ‏(שוב בתשעה תשלומים‏). לפי לוח הסילוקין הקודם, הפועלים כבר היה יכול לקבל בחזרה מאי.די.בי פיתוח כ-330 מיליון שקל - שהם כ-45% מקרן ההלוואה.

בתמורה לדחייה קיבל הפועלים העלאה של כ-0.5% בריבית על ההלוואה. ההלוואה, המורכבת מכמה הלוואות שונות, צמודה ונושאת כעת ריבית שנתית של 7.55% או ריבית פריים פלוס 1.3%. לקינן לא אצה הדרך - הוא היה משוכנע שדנקנר הוא איש רציני שמבצע מהלכים עסקיים חכמים במטרה להחזיר למלווים שלו כל אגורה.

קינן היה יכול ללמוד על רצינות כוונותיו העסקיות של דנקנר די מהר. חמישה חודשים לאחר גלגול ההלוואה, באפריל 2011, רכש דנקנר באמצעות דיסקונט השקעות את העיתון "מעריב". הפועלים לא הביע התנגדות להרפתקה הזאת, ולמעשה, אפילו סייע לה. בסמוך לאותה עסקה הסכים קינן למחוק כ-64 מיליון שקל מהלוואה שנתן הפועלים לעיתון "מעריב". בבנק טענו אז שהמחיקה סוכמה עוד קודם לכן עם בעל השליטה הקודם בעיתון, זכי רכיב. על "ההצלחה" של ההשקעה שביצע דנקנר ב"מעריב" מוטב שלא להרחיב את הדיבור.

נקודות ההשקה של הפועלים ודנקנר אינן מסתכמות בדברים אלה. בנק הפועלים שלט בעבר בחברת הייעוץ פועלים סהר, המוכרת כיום בשמה אנטרופי ומייעצת למשקיעים מוסדיים כיצד להצביע באסיפות הכלליות. באוקטובר 2009 סייעה פועלים סהר להעביר את עסקת בעלי העניין שבה נמכרה ישראייר הפרטית של דנקנר ואבי פישר לאי.די.בי פיתוח. פועלים סהר המליצה לגופים מוסדיים שהחזיקו במניות אי.די.בי פיתוח להצביע בעד העסקה, והם אכן אישרו אותה. רכישת ישראייר המפסידה שיחררה את דנקנר ופישר מערבויות אישיות של יותר מ-40 מיליון דולר. בשנים שחלפו, התברר כי העסקה הזאת הסבה לאי.די.בי פיתוח הפסדים כבדים.

יחסי הקרבה והאמון בין קינן לדנקנר עומדים כיום למבחן לא פשוט. תקדים זיסר מלמד שקינן אינו חושש לקחת לווה בעייתי לבית משפט כדי לגבות את החוב המגיע לו. יהיה מעניין לראות אם קינן והבנק שהוא מנהל, יצטרפו לחזית המיליטנטית שמציגה נציגות האג"ח של אי.די.בי פיתוח. עוד יותר מעניין יהיה לבחון אם מנכ"ל הבנק האמיץ, שאינו חושש להתעמת עם לווים בעייתיים, יסייע לג'רמי בלנק, נציג קרן יורק, וחגי בדש, מנכ"ל מפסגות - מנציגות בעלי האג"ח של אי.ד.בי פיתוח - במהלכים המשפטיים שהם מגבשים מול דנקנר וחבורת המנהלים שמובילים את קבוצת אי.די.בי.

קינן צפוי להיפגש בקרוב עם בלנק לשיחות על גורלה של אלביט הדמיה שגם בה קרן יורק מחזיקה אג"ח. בין הסמול־טוק הראשוני להפסקת הקפה הם יוכלו להחליף ביניהם מידע, תוכניות והערכות לגבי השאלה כיצד יגבו מאי.די.בי פיתוח חוב של כ-1.7 מיליארד שקל שמגיע להם - כמיליארד שקל לבלנק ו-750 מיליון שקל לקינן.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ