מחזיקי האג"ח של אלביט הדמיה פוחדים מדילול לאחר ההסדר

ידרשו מנגנון עתידי שיקבע באילו תנאי שווי חברה יוכלו להכניס משקיעים עתידיים

שלי אפלברג
שלי אפלברג
שלי אפלברג
שלי אפלברג

מחזיקי איגרות החוב של אלביט הדמיה פוחדים מדילול ולכן דורשים כי בהסדר העתידי עם החברה ייקבע מנגנון שיקבע באילו תנאים ולפי איזה שווי תוכל החברה להכניס משקיעים ברמת החברה וברמת החברות הבנות וחברות הפרויקטים.

אלביט הדמיה חייבת כ-2.2 מיליארד שקל למחזיקי איגרות החוב שלה. החברה ובעל השליטה מוטי זיסר הגיעו למתווה להסדר עם קרן יורק האמריקאית שרכשה אג"ח של אלביט הדמיה ביותר מ-500 מיליון שקל ונהפכה לנושה הגדול שלה עם אחזקה של כ-20% מהחוב הלא מובטח. על פי המתווה, קרן יורק וקרן DK Partners המחזיקות ב-35% מהחוב של החברה יסכימו לכך כי החברה תמיר את החוב הבלתי מובטח לבעלי האג”ח ולבנק לאומי בסך כ-2.5 מיליארד שקל ל-86% ממניות אלביט.

מוטי זיסרצילום: עופר וקנין

יורק ו-DK Partners ייהפכו לבעלות השליטה בחברה, ואלביט תנפיק סדרת אג”ח חדשה של 300 מיליון שקל שתישא ריבית שנתית של 8%. הקרן תיפרע בעוד חמש שנים בתשלום אחד. החוב של אלביט לבנק הפועלים ישולם כרגיל, ולבעלי האג"ח שלא יסכימו להמרה - יוצע על ידי הקרנות לקנות את החוב של עד 75 מיליון דולר.

החברה מעוניינת לשכנע את המחזיקים לוותר גם על חוב של 300 מיליון שקל בעתיד בתמורה לקבלת מניות נוספות. זיסר יישאר בתפקיד המנכ”ל, אך אחזקותיו ידוללו לכ-7% והוא יקבל אופציות להגדלת האחזקה ל-43%. בעלי המניות של אלביט ידוללו בהתאם לאחזקתם הנוכחית.

הסדר זה שלפיו, לטענת אלביט, לחברה יהיה הון עצמי של כ-3 מיליארד שקל, אינו משביע את רצונם של מחזיקי איגרות החוב מהציבור. לטענתם קיים פער אדיר בין איך שהשוק מעריך את שווי נכסי החברה כמיליארד שקל לאופן שבו מציגה החברה את שווי נכסיה.

לטענת המחזיקים, השוק לא יתמחר בעתיד את החברה לפי ההון העצמי, כפי שכיום הוא מתמחר את שווי חברת הבת פלאזה ב-25% מההון העצמי, כ-300 מיליון שקל.

המחזיקים מהציבור והמוסדיים שלא היו מעורבים במתווה מסבירים כי "בניגוד לקרן יורק ול-DK שלהן אין בעיה להזרים כסף בעתיד לחברה בשביל לבסס את שליטתם, לנושים המוסדיים ולנושים מהציבור יהיה קשה בעתיד להזרים עוד כסף לחברה שעדיין תזדקק למזומנים בשביל להשביח את הפרויקטים".

לדברי המחזיקים החוששים, "אם לא נדרוש כי הדילול העתידי לא יעשה לפי מחיר נמוך, נעזור לג'רמי בלנק להשתלט על החברה בנזיד עדשים. את בלנק לא מעניינים מחזיקי איגרות החוב לכן אנו חייבים לחייב את החברה להתחייב למנגנון דילול לפי שווי שוק גבוה שלא נפסיד את ההון".

מקורבים לחברה אמנם לא שללו על הסף את הטענה כי החברה תבצע גיוס עתידי, אך הסבירו כי אם יתבצע גיוס קרוב לוודאי שהוא יתבצע בחברות הפרויקטים. אך המחזיקים מהציבור ונציגי המוסדיים מסבירים כי גם מקרה זה אינו טוב להם שכן "אם יורק יזרימו כסף לחברות הנכסים הדבר יאפשר להם להשתלט בנזיד עדשים על אותם פרויקטים, בתמורה לכך שאלביט תוותר על עוד מניות בחברת הנכס, דבר ששוב ידלל את מחזיקי איגרות החוב באופן דרסטי".

מכיוון שבישראל כיום לא קיים מנגנון של מניות בכורה אשר אינן מדוללות מחזיקי אגרות החוב ידרשו לפעול לפי המנגנונים הקיימים בחברות סטארט אפ וידרשו כי בהסדר יקבע מנגנון אשר יקבע תנאים מקדימים לדילול לפי שווי חברה גבוהה ולא נמוך כמו גם לדילול בחברות הבנות וחברות הפרויקטים.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ