דו"ח: "על הממשלה לבטל פטורים ממס, להגדיל תמלוגים ממשאבי הטבע ולהטיל מס ירושה" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דו"ח: "על הממשלה לבטל פטורים ממס, להגדיל תמלוגים ממשאבי הטבע ולהטיל מס ירושה"

מחברי הדו"ח השנתי של המכון קובעים כי אמינות המדיניות המקרו־כלכלית של ישראל נסדקה בשל הגדלת הגירעון בתקציב ■לממשלה הבאה הם ממליצים, בצד קיצוצים בתקציב והטלת מסים, לא לחתוך בתשלומי ההעברה "לנוכח הגידול בעוני ובאי השוויון"

38תגובות

"אמינות המדיניות המקרו־כלכלית של ישראל נסדקה על רקע הגידול בגירעון, מעבר ליעד שנקבע ל–2012, הביצוע העודף בהוצאה מעבר לתקציב המקורי, וההתחייבויות העודפות בהוצאה הציבורית ל–2013 ו–2014 המקשות על קיום הכללים שנקבעו על ידי הממשלה הקודמת; הממשלה החדשה, כשתקום, תהיה חייבת לקבל החלטות הנוגעות לצד ההוצאה ולצד ההכנסות ממסים; יהיה עליה להחליט איך לפתור ב–2013 את בעיית ההתחייבויות העודפות של 14 מיליארד שקל מעבר למותר, ואם להעלות מסים בכ–5 מיליארד שקל כדי לעמוד ביעד הגירעון של 3% תוצר" - כך קובע דו"ח על תקציב המדינה ל–2013 ולשנים שאחריה של התוכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר בירושלים, שכתבו ד"ר לאה אחדות, פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי ופרופ' אביה ספיבק.

הדו"ח יוצג על ידי המחברים הערב בכנס במכון ון ליר, בהשתתפות המשנה לנגיד בנק ישראל קרנית פלוג, ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה יוג'ין קנדל, המשנה לראש אגף תקציבים במשרד האוצר אייל אפשטיין, מנהל הרשות לפיתוח כלכלי במגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי במשרד רה"מ איימן סייף, ופרופ' יוסי זעירא.

לדעת מחברי הדו"ח ההאטה בישראל אינה עומדת להסתיים ב–2013; תחזית הצמיחה לשנה זו, ללא השפעות הזרמת הגז הטבעי לתעשייה בישראל, היא 2.5% בלבד; המשבר בעולם לא יסתיים; ועל פי תחזיות היצואנים צפוי קיפאון ביצוא. זאת ועוד, נתוני הרבעון האחרון של 2012 מצביעים על ירידה בצריכה לנפש.

ניר קידר

לאור זאת, סבורים מחברי הדו"ח, רצוי שהמדיניות הפיסקלית השנה לא תהיה מצמצמת. הדו"ח מדגיש כי בטווח הארוך תצטרך הממשלה החדשה, על רקע המתווה להפחתת הגירעון שקבעה הממשלה הקודמת, להחליט אם לאפשר הגדלה בהוצאה האזרחית כדי לממן שילוב אוכלוסיות חדשות בשוק העבודה, הגדלת ההשקעה בחינוך, שיפור השירותים הציבוריים והתמודדות עם בעיית העוני ואי השוויון.

כינון הממשלה החדשה, קובע הדו"ח, מספק הזדמנות לעצב תוכנית כלכלית חדשה לישראל, תוכנית שתענה על צורכי המשק מחד גיסא ותחזיר את אמינות המדיניות המקרו־כלכלית מאידך גיסא. חשוב שהממשלה תקיים חלק ניכר מהתחייבויותיה כדי לטפל בצורכי המשק, אך רצוי גם לדחות חלק מההתחייבויות לשנים הבאות - בד בבד עם קיצוץ מסוים בהוצאה הביטחונית. לדעת הדו"ח, "על רקע הגידול בעוני ואי השוויון והירידה בתרומת תשלומי ההעברה להפחתתו, אין מקום לקיצוץ נוסף בהוצאה על תשלומי ההעברה".

המחברים כותבים: "על פי התרחיש המומלץ על ידינו יש לאפשר גירעון של 3.3% תוצר ב–2013 ולהורידו בהדרגה בשנים הבאות על פי מתווה מתון, כדי להגיע לגירעון של 2% תוצר ב–2020. כך תתאפשר ירידה הדרגתית ביחס חוב תוצר לכ–68% ב–2020".

הזרים לא יעזבו

אחדות, סטרבצ'ינסקי וספיבק קובעים כי "כדי לאפשר ניהול מקרו־כלכלי אמין בתנאים של אי ודאות לגבי מחזור העסקים, אנו ממליצים לממן את העלייה בהוצאה הציבורית בהעלאה מקבילה של צד ההכנסות". האמצעים עיקריים שהמחברים ממליצים עליהם בהקשר זה הם ביטול פטורים ממס, הגדלת תמלוגים ממשאבי טבע והטלת מס עיזבון.

הדו"ח ממליץ על ביטול חלק מהפטורים במס הקיימים כיום, שמסתכמים ב–40 מיליארד שקל בשנה. בכלל הפטורים שמומלץ לבחון את ביטולם או צמצומם, מזכיר הדו"ח את הפטורים בהפקדה לקופות גמל ‏(8.8 מיליארד שקל‏), בשוק ההון - ריבית ובורסה ‏(5.9 מיליארד שקל‏), פטורים במסגרת החוק לעידוד השקעות הון ‏(5.3 מיליארד שקל‏), ופטורים במסים העקיפים ממע"מ ועל תיירות באילת ‏(שניהם יחד מסתכמים ב–1.1 מיליארד שקל‏).

"ביטול הפטורים ממס מהווה בפועל עלייה במיסוי שתקטין את התוצר, אך פעולה זו אינה מלווה בהעלאת המסים השוליים ובכך תימנע פגיעה ישירה בתמריצים הכלכליים, למשל בתמריצים לעבודה", נכתב בדו"ח. "אמנם ביטול הפטורים עלול להעצים את הסוגיה אם החברות הזרות ימשיכו לקיים את פעילותן בארץ ואם יגיעו לישראל חברות חדשות, אך על פי המתווה שמומלץ על ידינו, ובהנחה שביטול הפטורים יעשה במידתיות ‏(כך שחברות אלה ישמרו על רמה סבירה של רווח מפעילותן בארץ‏), אין לצפות כי הוא יגרום לעזיבה של החברות הזרות".

כמו כן ממליץ הדו"ח על הטלת מס עיזבון. מס עיזבון היה קיים מאז קום המדינה ועד מארס 1981. ועדת בן בסט המליצה על הטלת מס עיזבון בגובה של 10% החל מעיזבונות ברמה של 2 מיליון שקל. ההכנסות ממס ירושה, על פי המתכון שהומלץ על ידי ועדת בן בסט, שווה למדינה תקבולים של 3.5 מיליארד שקל בשנה, שהם כ0.4% תוצר.

בנק ישראל

לפי אנשי ון ליר, נטל המס הציבורי ירד מ–36% תוצר ב–2002 ל–31% תוצר ב–2012. ביולי 2012 הוחלט על העלאת מסים ממשלתיים בסכום של כ–8 מיליארד שקל בשנה. רוב העלאה תתחיל ב–2013. לדעת מחברי הדו"ח, "אין עוררין על כך שהמדיניות התקציבית של העשור האחרון העמיקה את ממדי העוני ואי השוויון. הקיצוץ בהוצאות, בעיקר לשירותים חברתיים ולקצבאות, והפחתת המסים הישירים, פעלו כמלקחיים על יכולתה של הממשלה לצמצם פערים בהכנסה הפנויה. הירידה בנטל המס לוותה בעליית חלקם היחסי של המסים העקיפים, שהם רגרסיביים".

באשר להוצאות הביטחון - הדו"ח קובע כי משקל הוצאות הביטחון בישראל ביחס לתוצר הגיע ב–2011 לשפל של כל הזמנים - 6.2%. הירידה הכמעט רצופה במדד זה מוסברת בירידה בהוצאות הביטחון עד 1995, ומאז עלייה של כ–2% לשנה, הנמוכה מצמיחת התוצר באותן שנים. תקציב הביטחון ירד ריאלית משיא של 70 מיליארד שקל ‏(במחירי 2011‏) 
ב–1976 ל–41 מיליארד ב–1995 ועלה ל–54 מיליארד ב–2011. ב–16 השנים האחרונות, 1995–2011, עלו הוצאות הביטחון הריאליות ב–2% בשנה ובסך הכל ב–32%.

בסיכום הדו"ח נאמר כי "הצעת כלכלני התוכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר היא למתווה מתון של תקציב המדינה המאפשר החלקה של העלאת ההוצאה וההכנסות ממסים על פני זמן, תוך התמודדות עם צורכי המשק, עם החשש להמשך ההאטה, עם הצורך בשיקום האמינות הפיסקלית ועם השחיקה של בסיס המס".

לימור אדרי

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#