מנהלי חברות האשראי מושכים משכורות עתק - הציבור משלם ריביות של שוק אפור - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מנהלי חברות האשראי מושכים משכורות עתק - הציבור משלם ריביות של שוק אפור

חברת כאל ניצלה את הפחתת הריבית במשק כדי להגדיל את מרווח האשראי שהיא גובה מהלקוחות, וב–2012 העמידה לציבור אשראי של 1.9 מיליארד שקל בריבית ממוצעת של 12% - גבוהה יותר מבשוק האפור

62תגובות

חברת כרטיסי האשראי כאל גבתה מלקוחותיה ריבית ממוצעת בשיעור של 12.2% ב–2012 - כך חושפת החברה בדו"חות הכספיים שפורסמו ביום חמישי. בדו"חות צוין עוד כי בעסקות שהחברה ביצעה בדצמבר היתה הריבית הממוצעת על האשראי שהחברה העניקה ללקוחות הפרטיים 12% - ריבית הגבוהה אפילו מהריבית המרבית המותרת לגבייה בהלוואות בשוק האפור.

תומר אפלבאום

החוק המסדיר את מתן האשראי בשוק החוץ־בנקאי ‏(השוק האפור‏), קובע כי הריבית האפקטיבית המרבית על הלוואות תהיה פי 2.25 מהריבית הממוצעת לאשראי לא־צמוד שנותנים הבנקים לציבור. הריבית הממוצעת בבנקים היתה 5.27% בנובמבר 2012 ‏(הנתון המעודכן ביותר שפירסם המפקח על הבנקים‏) ומכאן שהריבית המרבית המותרת לגבייה בשוק האפור היא 11.86%. כאלגובה ריבית גבוהה מהמותר בחוק למלווים בשוק האפור. נציין כי אין אלה הלוואות בודדות שכאל העניקה ללקוחותיה בריבית חריגה זו, אלא בריבית הממוצעת שהחברה גבתה בתיק אשראי - בהיקף של 1.89 מיליארד שקל ללקוחות פרטיים.

עקבו אחרי TheMarker בטוויטר

הריבית הממוצעת בשיעור של 12%, שכאל גבתה בדצמבר 2012, זהה לשיעור ריבית שהחברה גבתה בדצמבר 2011. ואולם, בפרק זמן זה ירדה ריבית בנק ישראל בשיעור של 0.75%, כלומר, במקום לגלגל את הוזלת הריבית ללקוחות - חברת כאל הגדילה את מרווח אשראי שלה. האשראי שחברת כאל מעניקה ללקוחותיה הוא בממוצע היקר ביותר מבין שלושת חברות כרטיסי האשראי.

חברת לאומי קארד, המחזיקה בתיק אשראי בסך של כ–1.86 מיליארד שקל, גבתה על האשראי שהעמידה ללקוחות בדצמבר ריבית ממוצעת של 10.5%. זוהי גם ריבית יקרה, אך נמוכה לעומת ריבית ממוצעת של 11.6% שהחברה גבתה בדצמבר 2011. בתקופה שבה הריבית במשק ירדה ב–0.75% - הפחיתה לאומי קארד את הריבית ללקוחותיה בשיעור של 1.1% בממוצע.

ישראכרט מחזיקה בתיק אשראי ללקוחות פרטיים בסך 683 מיליון שקל, והיא גבתה בדצמבר 2012 ריבית ממוצעת של 9.21%, לעומת ריבית בשיעור של 9.92% בדצמבר 2011. כלומר, ישראכרט גילגלה את מלוא הירידה בריבית בנק ישראל ללקוחות.

כך נוצר העיוות במערכת

הריביות הגבוהות שגובות חברות כרטיסי האשראי מהלקוחות הפרטיים מתאפשר נוכח נוסח החוק הקיים המגדיר את חברות כרטיסי האשראי כתאגיד בנקאי, ועל כן מגבלות החלות על השוק החוץ־בנקאי לא חלות עליהן. מצב זה מותיר את חברות כרטיסי האשראי כשחקן כמעט יחיד בפעילות ההלוואות ללקוחות בסיכון גבוה.

נושא זה זכה לביקורת בדו"ח של הצוות להגברת התחרות במערכת הבנקאות שקרא לשנות את החוק הקיים כך שתתפתח תחרות בין גופים בנקאיים לגופים חוץ־בנקאיים. ואולם, מאז פרסום דו"ח הביניים, הכנסת התפזרה לבחירות והנושא עדיין לא זכה לטיפול הרגולטורים.

בדו"ח להגברת התחרות במערכת הבנקאות נכתב כי גובה תקרת הריבית התקף לגבי חברות אשראי חוץ־בנקאי הופך את מתן האשראי החוץ־בנקאי לבלתי כדאי ומונע כניסת שחקנים לגיטימיים לשוק זה. לצורך ההמחשה, נניח שלקוח בעל פרופיל סיכון גבוה, שמוצדק כלכלית לתמחר את האשראי עבורו בריבית של 13%, מעוניין בהלוואה.

גוף חוץ־בנקאי כמו חברת מימון ישיר, לא יוכל להציע ללקוח אשראי מכיוון שהחוק מגביל חברות אלה לריבית של 11.86% ‏(פי 2.25 מהריבית הבנקאית הממוצעת‏) - שבמקרה זה אינו משקף את רמת הסיכון של הלקוח. לקוח זה יוכל לקבל אשראי רק ממערכת הבנקאות ‏(ובכלל זה מחברות כרטיסי האשראי‏), שלגביה לא חלה מגבלה על גובה הריבית שישלם.

כך נוצר עיוות שבמערכת הבנקאות ניתן אשראי בריבית גבוהה מזו המותרת על פי החוק לגופים חוץ־בנקאיים. הצוות להגברת התחרות במערכת הבנקאות הציע לתקן את העיוות הקיים על ידי קביעת ריבית מרבית שתחול הן על מערכת הבנקאות וחברות כרטיסי האשראי והן על הגופים החוץ־בנקאיים.

הוועדה הציעה כי הריבית המרבית תהיה בשיעור של ריבית הפיגורים הנקבעת על ידי החשב הכללי, ובתוספת של 12 נקודות האחוז ‏(כלומר, תקרת ריבית של 21.75%‏). הוועדה הציעה גם לקבוע כי מתן אשראי בריבית שעולה על הריבית שתיקבע תיחשב עבירה פלילית. בעיה נוספת שמובילה לגבייה של ריבית גבוהה מדי מהלקוחות היא היעדר מערכת דירוג האשראי ללקוחות. בהיעדר גוף עצמאי שמדרג את הסיכון הפיננסי של הלקוחות הפרטיים, חברות כרטיסי האשראי לא יודעות כיום לזהות בוודאות לקוח איכותי ולתמחר עבורו ריבית נמוכה.

"הולכים בין הטיפות"

מנכ"ל לאומי קארד, חגי הלר, אומר כי "אנחנו בתחום שבו לא מכירים את הלקוח, בשונה מבנק שמעמיד אשראי ללקוח שלו. אנחנו עובדים לפי מודלים סטטיסטיים וחייבים לקחת מרווחי אשראי שיפצו על הסיכון. בתקופה של איומים מקרו־כלכליים, זו לא הפעילות הכי בטוחה. אנחנו הולכים בין הטיפות ומנסים לנהל את זה נכון".

הקמת גוף דירוג ללקוחות הפרטיים, שיאפשר ללקוחות איכותיים ליהנות מהצעות ריבית אטרקטיביות, הוא תחום נוסף שעליו המליץ הצוות להגברת התחרות במערכת הבנקאות בדו"ח הביניים ביולי 2012 ועדיין לא זכה לטיפול. הצוות להגברת התחרות עדיין לא פירסם את הדו"ח הסופי, ולאחר שהמלצות אלה יפורסמו יהיה צורך להמתין להרכבת הממשלה כדי להוביל את מהלכי החקיקה.

בינתיים, מי שנהנים מהמצב הקיים הן שלוש חברות כרטיסי האשראי שבבעלות הבנקים והמנהלים של החברות. שלוש החברות הציגו ב–2012 רווח מצרפי של 666 מיליון שקל - גידול של 4.5% לעומת הרווח ב–2011. כמו כן, שלוש חברות כרטיסי האשראי העבירו למערכת הבנקאות תמלוגים של 653 מיליון שקל ב–2012. כלומר, התרומה של שלוש חברות כרטיסי האשראי לרווחי מערכת הבנקאות ב–2012 הסתכמה ב–1.32 מיליארד שקל.

עלות העסקתם של 16 הבכירים בשלוש חברות כרטיסי האשראי הסתכמה ב–2012 ב–34 מיליון שקל. עלות העסקתה של תמר יסעור, יו"ר לאומי קארד ‏(שימשה עד אוקטובר כמנכ"ל החברה‏), הסתכמה ב–2012 ב–2.6 מיליון שקל ‏(כולל בונוסים‏). עלות העסקתו של חגי הלר, ששימש משנה למנכ"ל ומנהל הכספים והחליף את יסעור בתפקיד מנכ"ל לאומי קארד, הסתכמה ב–2012 ב–2.23 מיליון שקל ‏(כולל מענק של 680 אלף שקל‏). סך עלות העסקת ששת בכירי לאומי קארד הסתכמה ב–2012 ב–11.2 מיליון שקל.

עלות העסקתו של מנכ"ל ישראכרט, דב קוטלר, הסתכמה 
ב–2012 בכ–5.32 מיליון שקל. עלות זו מורכבת משכר של 1.32 מיליון שקל בשנה, מענק של 1.58 מיליון שקל ותשלום מבוסס מניות בשווי חשבונאי של 1.87 מיליון שקל. עלות העסקתה של אירית איזקסון, נציגת בעלת השליטה בבנק הפועלים המשמשת גם כיו"ר ישראכרט, הסתכמה ב–4.37 מיליון שקל. עלות העסקת חמשת בכירי ישראכרט הסתכמה ב–2012 ב–15.68 מיליון שקל.

בכאל הסתכמה עלות העסקת חמשת בכירי החברה ב–7.15 מיליון שקל. מתוך סכום זה עלות העסקת המנכ"ל היוצא, ישראל דוד, הסתכמה בכ–2 מיליון שקל. החברה לא חשפה את הסכם השכר של המנכ"ל הנכנס, דורון ספיר.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#