להפריד את חברות האשראי מהבנקים - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

להפריד את חברות האשראי מהבנקים

מדוע חברות האשראי גובות ריביות מופקעות? כי הן יכולות

14תגובות

עשרות ח"כים חדשים ונרגשים מסתובבים במסדרונות הכנסת ומחפשים לעצמם סדר יום. רבים מהם הגיעו למשכן עם רצון טוב, אך מבלי להכיר את מבנה הכלכלה הישראלית ואת המקומות שטיפול בהם יכול לעשות שירות טוב לציבור. מרגע זה ואילך הם נתונים להשפעות שונות של בעלי עניין, לוביסטים וסדר יום שייכפה עליהם על ידי אחרים. אם מישהו מהם רוצה לקחת על עצמו פרויקט ציבורי בעל חשיבות כלכלית וחברתית עצומה, כדאי שילמד את מבנה מערכת הבנקאות.

הוא עשוי מן הסתם להיקלע במהירות לדיונים חסרי תכלית על "עמלות הבנקים" - נושא שעליו הושחתו מאות שעות בפרלמנט הישראלי בעשור האחרון, ללא הועיל. הבנקים, באמצעות לוביסטים מיומנים ובאמצעות הלוביסט הכי גדול שלהם - בנק ישראל - הצליחו להדוף שוב ושוב יוזמות חקיקה והתערבות פרלמנטרית שתשפר משמעותית את מצבו של צרכן שירותי הבנקאות הישראלית. זה לא אומר שאין מה לעשות. זה רק אומר שיש לזנוח את הרעיונות שעלו עד כה ולגשת לדבר האמיתי, כדי להגביר את התחרות בין הבנקים במגזר משקי הבית: להפריד את חברות כרטיסי האשראי מהבנקים.

תמר יסעור, יו"ר לאומי קארד
עמית שעל

מדובר בזרוע שנשלטת לגמרי על ידי הבנקים ומאפשרת להם לשלוט בכל אפיקי האשראי הצרכני. רוצים הלוואה? לכו לבנקים. נכנסתם לאוברדרפט? דברו עם הבנקים. קניתם משהו ופרסתם לשישה תשלומים? הודו לחברות כרטיסי האשראי של הבנקים. אין שום גוף אחר שנמצא במשחק הזה.

אמנם עמלות הבנקים תופסות את עיקר הדיון והכותרות, אבל רווחי הבנקים מהפרשי ריבית ‏(הפער בין הריבית שהם משלמים לנו על פיקדון לבין הריבית שהם גובים מאתנו באשראי‏) מספקים הרבה יותר הכנסות מאשר העמלות. כמה? פי שניים. כך, ב-2011 הסתכמו הכנסות הבנקים מרווחי מימון בכ-26 מיליארד שקל, בשעה שהכנסות הבנקים מעמלות היו 14 מיליארד שקל.

בתחום הפקדונות הבעיה קיימת, אך היא חריפה פחות מבתחום האשראי. אם יש לכם סכום כסף שאתם רוצים לשים בפיקדון, תמיד יצוץ בנק קטן או בינוני שיציע לכם ריבית קצת יותר גבוהה ממתחריו. באשראי הצרכני זה שונה. שם הבנקים חשדנים יותר ולא ייתנו ללקוח מזדמן הלוואה מוזלת, כי הבנק לא מכיר את הלקוח ואין לו ביטחונות מספקים. גם לקוחות ותיקים נאלצים לשלם מחיר גבוה על האשראי, כי הם לקוחות שבויים שיתקשו לקבל בבנק אחר תנאים טובים יותר מאשר בבנק שלהם שיודע עליהם הכל.

עופר וקנין

חברות כרטיסי האשראי יכולות להיות האלטרנטיבה לבנקים, אילו הן יעברו לבעלות אחרת. כיום, החברות הללו גובות ריביות מופקעות, שעולות לעתים אפילו על אלה שהבנקים גובים. מדוע? כי הן יכולות, וכי לבנקים אין עניין בקניבליזם.

הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים יכולה להיות שובר שוויון יותר מכל רפורמה שנעשתה עד כה במערכת הפיננסית בשיפור מצבו של הצרכן הקטן, משק הבית והעסקים הקטנים. לא תהיה לחברות האלה, בבעלות אחרת, בעיה להשיג מקורות מימון למתן אשראי: הגופים המוסדיים - קופות הגמל, הפנסיה וביטוחי החיים - יושבים עם מאות מיליארדי שקלים שרק מחפשים שימושים טובים.

מבחינתם, העמדת המקורות הללו לחברות כרטיסי האשראי היא עסקה משתלמת במיוחד. גם תשואה גבוהה ‏(אפילו לאחר הורדה ניכרת בריבית ללקוחות‏) וגם פיזור גדול של הסיכון. בשני העשורים האחרונים נעשו הרבה רפורמות במערכת הבנקאות שנועדו בעיקר לצמצם את הריכוזיות וניגודי האינטרסים כדי לשמור על יציבותה. אף אחת מהן לא שיפרה את מצבו של הצרכן בהוזלת השירותים הבנקאיים. הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים תעשה זאת בוודאות. מי מהח"כים מרים את הכפפה?

אסף שילה / ישראל סאן

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#