מוטי זיסר או בנק הפועלים - מי יעשה את הטעות הבאה? - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מוטי זיסר או בנק הפועלים - מי יעשה את הטעות הבאה?

ההחלטות התמוהות של זיסר והפועלים התחיל כבר ב-2008

4תגובות

להלן מבחר מצומצם מכותרות שערי TheMarker מהימים שלפני 31 במארס 2008, היום שבו העניק בנק הפועלים הלוואה של 800 מיליון שקל למוטי זיסר ‏(חלקה לטובת מיחזור חוב ישן‏) - בשיעבוד של מניות השליטה באלביט הדמיה.

"מיתון במגזר הנדל"ן בארה"ב: מחירי הדירות צנחו ב–2007 בשיעור החד ביותר מ-87'"; "מכירת דירות חדשות בפברואר צנחו ב–30% לעומת פברואר הקודם"; "חלום הבלהות של אמריקה - אינפלציה בשילוב האטה כלכלית";

"גולשים למיתון: דו"ח התעסוקה האמריקאי פיזר את שרידי האופטימיות"; "שיעור ההשתמטויות מתשלומי משכנתא בשיא היסטורי, זינוק חד בעיקולי בתים"; "הפחתות הריבית של ברננקי לא סייעו, והשווקים צנחו"; "הפסד של 170 מיליארד דולר לחברות הפיננסיות בארה"ב: 21 המניות של הבנקים הגדולים בארה"ב צנחו בעשרות אחוזים'; "הפסדי המגזר הפיננסי בשל המשכנתאות עשויים להגיע ל–600 מיליארד דולר".

"מפולת פיננסית - בר סטרנס, בנק ההשקעות החמישי בגודלו בארה"ב, בסכנת קריסה - חשש מקריסת בנק ההשקעות ליהמן ברדרס"; "צעדי החירום של הבנקים המרכזיים בעולם, שהזרימו טריליון דולר לשווקים, לא השיבו את האמון במערכת הפיננסית; "העשור האבוד של וול סטריט - מניות היו אפיק ההשקעה הגרוע ביותר בשנים האחרונות".

"בנק ישראל מזהיר: אנחנו על סף מיתון, המשבר העולמי יגרור את המשק להאטה עמוקה"; "מניות הנדלן בת"א איבדו 30% בחודשיים - הבורסה בת"א נפלה ב–9% בשלושה ימים"; פרויקט פלאזה לאס וגאס של דנקנר ותשובה יידחה עד להתייצבות המערכת הפיננסית"; "שווי השוק של בנק הפועלים נחתך ב–10 מיליארד שקל בשנה עקב השקעות כושלות".

דן קינן

כשמתבוננים בכותרות האלה נראה שלא רק בדיעבד אפשר לומר שמנהלי בנק הפועלים טעו בענק כשהעניקו לזיסר הלוואות אישיות בהיקף עצום כל כך - הלוואות שעיקר הנכס המשועבד להן הן המניות שלו באלביט הדמיה.

אז נכון, באותו זמן היו המניות של זיסר שוות יותר מ–2 מיליארד שקל - ובכל זאת, המשבר הכלכלי העולמי היה כבר חזק באוויר, וההחלטה להרחיב את האשראי לזיסר נראית תמוהה. שלא לדבר על הלוואה נוספת של 25 מיליון שקל שהבנק העניק לזיסר שלושה חודשים לאחר מכן.

שתי הטעויות של זיסר

אבל לא רק הבנק שגה. רבות נכתב בעבר על חזון הקניונים של זיסר - לרשת את מזרח אירופה ואת הודו בעשרות ואולי מאות קניונים. זיסר ראה ימים קשים בתחילת הדרך ‏(בסוף שנות ה–90 ותחילת שנות ה–2000‏), בנקים לא רצו לממן את החזון הזה, ושוק ההון ליגלג על החלומות שלו.

אבל אז הכל התהפך. מאות מיליוני אנשים במדינות המתפתחות הצטרפו למעגל הצריכה והבילויים, וזיסר היה בעמדה מצויינת לגרוף את כל הקופה. בשנים הבאות הוא קנה קרקעות, הקים קניונים ומכר אותם כמו מכונה משומנת. הוא הגיע לגג העולם ב–2006–2007 עם שווי אישי של מיליארדי שקלים. גם כשהחל המשבר ב–2008 היה זיסר במצב טוב מכל הטייקונים, שכן הוא כבר מכר את רוב הבניינים שלו ולאלביט הדמיה היו 2 מיליארד שקל בקופה.

אבל אז עשה זיסר שתי טעויות קשות: הראשונה היתה בחשבון האישי. במקום למכור חלק מהמניות ולהחזיר הלוואות להפועלים הוא פנה לבנק והגדיל את ההימור שלו, עד שהגיע לחוב של מיליארד שקל.

הטעות השנייה היתה בחברה הציבורית. במקום לשבת על הררי המזומן שהיו לאלביט, הוא חזר להשקיע וקנה קרקעות בהודו ובמזרח אירופה. בסך הכל הושקעו מחדש יותר מחצי מיליארד דולר.

שתי הטעויות האלה בשילוב המשכו של המשבר העולמי הביאו לסוף דרכו העסקית של זיסר. מעכשיו ועד סוף חייו הוא יהיה חייב לבנק הפועלים כספים שלעולם לא יהיה מסוגל להחזיר.

מי יעשה את הטעות הבאה

אבל השאלה המעניינת היא מהן הטעויות שעשו שני הצדדים בשבועות האחרונים - טעויות שהובילו אותם לעימות החזיתי באולמה של השופטת ורדה אלשיך - ואילו טעויות הם עוד יעשו בעתיד.

אתמול, לאחר סיבוב לא מוצלח של זיסר עצמו בבית המשפט פנה אליו בנק הפועלים כדי שימנה כונס לנכסיו של זיסר. הנכס העיקרי של זיסר הוא המניות שלו באלביט הדמיה ששוות כיום 130 מיליון שקל. אלא שזהו נכס שלא שווה הרבה בפועל, שכן גם אלביט הדמיה עצמה מצויה במצב של חוסר יכולת לפרוע חובות ומנהלת מגעים להסדר חוב מול נושיה - בעלי האג"ח.

בשלב הזה ישנם שני תרחישים: האחד הוא שבית המשפט ימנה כונס מטעם הפועלים לנכסי זיסר. השני הוא שבית המשפט יציע לשני הצדדים להגיע לפשרה, שתתנהל תחת הסדר החוב המדובר באלביט הדמיה. אם בית המשפט ייענה לדרישת הפועלים וימנה כונס, גם אז יש שני תרחישים - האחד, שהפועלים כבעל השליטה החדש יגיע להסדר עם בעלי האג"ח, יוותר על חלק מהמניות ויישאר עם חלק קטן יותר בחברה אך עם חוב נמוך יותר.

התרחיש השני הוא שבעלי האג"ח לא יספרו את הבנק, וישתלטו על החברה בעצמם - מכוח זכות הנשיה הקודמת שלהם, שכן נושים של חברה קודמים לבעלי המניות שלה. השאלה היא מדוע הבנק החליט, במקום להצטרף למגעים עם בעלי האג"ח ‏(וזיסר‏), לקחת חברה שהיא חדלת פירעון לבית המשפט, ולהסתכן באבדן כל הנכס.

בכל מקרה, כשאלביט הדמיה תגיע להסדר על תספורת עם בעלי האג"ח, תעלה השאלה האם לאחר הפסד של מיליארד שקל בעסקי זיסר, בנק הפועלים כבעל מניות יזרים כסף לחברה או שיהיה עליו לוותר על הכל. הרי דרישה להזרים הון עולה כל פעם שטייקון נקלע להסדר חוב.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#