הערכות: מנכ”ל בזן פרש עקב יחסים מתוחים עם פטרוכימיים - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הערכות: מנכ”ל בזן פרש עקב יחסים מתוחים עם פטרוכימיים

הקדנציה של פנחס בוכריס, שארכה פחות משנתיים, התאפיינה בהשלמת תוכנית השקעות בסך מיליארד דולר ■ 
ה‏ערכה: המצב הפיננסי הקשה של פטרוכימיים, המחזיקה ב-31% מבזן, הוביל למתחים עם דירקטוריון החברה

8תגובות

פחות משנתיים לאחר שמונה לתפקיד מנכ”ל חברת בתי זיקוק ‏(בזן‏), פנה פנחס בוכריס ליו”ר החברה, עקיבא מוזס, בבקשה לאתר לו מחליף. מוזס הודה לבוכריס על התנעת תהליכים משמעותיים לשינוי התרבות הארגונית, שיביאו תרומה משמעותית לחברה.

בוכריס ‏(56‏) הגיע לבזן לאחר קריירה צבאית מפוארת, ולאחר ששימש ב–2007–2010 מנכ”ל משרד הביטחון. ב–2002–2007, לאחר שחרורו מהצבא, היה שותף בקרן איפקס ישראל, וכן נציגו של פויו זבלדוביץ’ ומנכ”ל טמרס חברת ההשקעות שלו.

תקופתו של בוכריס התאפיינה בהשלמת תוכנית השקעות בהיקף של מיליארד דולר, שגולת הכותרת שלה היתה הקמת המתקן לייצור דלקים נקיים ‏(מידן‏) - שיגדיל את גמישותו התפעולית של בית הזיקוק בניצול סוגים שונים של דלקים גולמיים. המתקן גם יאפשר לבית הזיקוק לייצר תזקיקים בעלי ערך מוסף גבוה יותר - ובכך יגדיל את הרווח התפעולי התזרימי של בזן ב–150 מיליון דולר בשנה.

ההשקעה הגדולה התבצעה על רקע מבנה פיננסי רעוע של החברה וחוסר יעילות, שנובע מהעובדה שבתי זיקוק היא במידה רבה עדיין חברה שמתאפיינת בהסכמי שכר קיבוציים ובוועדי עובדים דומיננטיים.

בוכריס לא מסר את הסיבות לפרישתו, אך אפשר לנחש שמצבה הפיננסי של החברה והלחץ הפיננסי שבו נתונה חברת פטרוכימיים שמחזיקה ב-30.7% ממניות בזן - יצרו מתיחות ביחסים בינו לבין הדירקטוריון.

פטרוכימיים, שבשליטת דיוויד פדרמן, יעקב גוטשטיין ואלכס פסל, חייבת 1.8 מיליארד שקל נטו, בעיקר לבעלי איגרות החוב ‏(1.5 מיליארד שקל‏). החברה אמורה לפרוע 533 מיליון שקל עד ספטמבר 2014.

עמידה בהתחייבויותיה הכספיות של פטרוכימיים מותנית במידה רבה בחלוקת דיווידנדים בסכום של 200 מיליון שקל ב-2014 בידי בזן, בעיקר לאחר שמכרה בספטמבר 2012 את אחזקותיה בחברת אבגול תמורת 259 מיליון שקל. אבגול היא יצרנית מוצרי בד לא ארוג לתעשיית החיתולים.

התשואות על איגרות החוב של פטרוכימיים, שנעות בין 7.3% על האיגרות שמגובות בשעבוד על מניות בזן ל–41% על איגרות החוב מסדרה ה’ למשך חיים ממוצע של 1.3 שנים - מעידות על חוסר האמון של שוק ההון ביכולתה של פטרוכימיים לפרוע את התחייבויותיה במועדן.

מצבה של בזן טוב באופן משמעותי, משום שהיא מייצרת תזרימי מזומנים גדולים. ואולם המבנה הפיננסי שלה ושל החברה הבת כרמל אולפינים מאלץ אותה לחזר לפתחם של המשקיעים המוסדיים, במאמץ למנוע מהם לדרוש את הפירעון המיידי של איגרות החוב של כאו”ל, אם מעלות תוריד את דירוג האג”ח שלה בעוד דרגה, ולקבל את הסכמתם לכוונת בתי זיקוק לקחת על עצמה את חובה של כאו”ל.

החוב הפיננסי תפח בשל ההשקעה במידן ל–1.5 מיליארד דולר. החוב הפיננסי של כאו”ל מסתכם ב–500 מיליון דולר, 270 מיליון דולר מהם לבעלי איגרות החוב. החוב הפיננסי נטו של בתי זיקוק בניכוי הון חוזר תפעולי הגיע ל–964 מיליון דולר, הבנקים אסרו עליה לחלק דיווידנד עד סוף 2013 אלא בהסכמתם הכתובה.

TheMarker

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#