מי יסתכן בהוצאת מיליון שקל מהכיס כדי להיות דירקטור ב-70 אלף שקל? - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מי יסתכן בהוצאת מיליון שקל מהכיס כדי להיות דירקטור ב-70 אלף שקל?

השופט חאלד כבוב הזהיר ממדרון חלקלק בו אנשים מקצועיים לא ירצו לכהן כדירקטורים חיצונים בחברות, בשל ההליך המינהלי בו הם עלולים להכנס לחוב ללא כל יכולת שיפוי

5תגובות

"עבור משכרות של 70 אלף שקל לא שווה למועמד לכהן כדירקטור חיצוני בחברה ציבורית בישראל. זאת, כיוון שהוא יחשוש להיות מחויב מכיסו במסגרת הליך אכיפה מינהלי במיליון שקל ללא כל זכות שיפוי", אמר אתמול שופט בית המשפט הכלכלי בתל אביב, חאלד כבוב, בכנס עיון שערך מכון השתלמויות לשכת עורכי הדין במלון קראון פלאזה בתל אביב.

כבוד הזהיר מפני מדרון חלקלק בו אנשים מקצועיים יסרבו לכהן כדירקטורים חיצונים המהווים את שומרי הסף בחברות, בשל החבות הכספים העצומה שהם עלולים לשאת על כתפיהם. "הכוונה של האכיפה המינהלית הייתה טובה: להשיג את יכולת ההרתעה והאכיפה במועד סמוך ככל הניתן לביצוע העבירה. המטרה הזאת מושגת על ידי פגיעה בזכויות מהותיות ודיוניות, ואל יקל הדבר בעיניכם. למרות שאין הרשעה בפלילים, עדיין מדובר בסטיגמה הדבקה באותו 'מפר' והוא עומד בפני סיכונן של עיצום כספי גבוה מאוד. למשל: דירקטור שאיחר בהגשת דו"ח עלול להיות מחויב במיליון שקל, אין שיפוי ואין ביטוח, והוא יצטרך לשלם זאת מכיסו" הבהיר כבוב.

עופר וקנין

הנגיסה המשמעותית בזכויות העומדים לדין אותה מבצעים באמצעות ההליך המינהלי מדאיגה את כבוב: "הועדה המינהלית יכולה להחליט לא לשמוע את המפר, זו נגיסה משמעותית בזכויותיו".

כבוב סקר את המחלקה הכלכלית של בית המשפט: "איש לא היה מאמין לפני 3 שנים שנהיה במצב בו מכל התיקים שהוגשו כ-200 נקבעו להוכחות ויש מועדים לסיומם". כבוב הזכיר את מאבק השליטה המתרחש בחברה הציבורית אולטרה שייפ, והבהיר כי גם המחלקה הכלכלית לא תמיד עומדת בקצב הנדרש: "אמנם ההליך נמצא כעת בערעור לאחר שכבר היה בעליון, אך פסק הדין שיינתן כבר לא יהיה רלוונטי שכן החברה כבר השתנתה, החליפה פעילות ובעלי השליטה אחרים".

"עד להקמת המחלקה הכלכלית, שרר מצב בלתי נסבל באכיפה הפלילית בתחום ניירות הערך. ההליכים נמשכו שנים - אפילו בתיקים שאינם מסובכים, עבירות שבוצעו באלף הקודם ותיקים שמתנהלים עד עצם היום הזה. כל כך הרבה זמן חלף, עד שיש מקרים בהם הוראות החיקוק כבר השתנו", הסביר.

כבוב נגע במקרים החדשים בהם כל יום רצים מחזיקי האג"ח של החברות הציבוריות לבית משפט, ומאשימים את בעלי השליטה בכך שהם מממנים את החברה הציבורית באמצעות חלוקת דיווידנדים שלא מתוך מבחן הרווח אלא מתוך שיערוך נכסים.

"עד לפני מספר שנים, בקשות של חלוקה היו מתקבלות ללא כל דיון או בקשות מסמכים נוספות כי המשקיע היה אדיש. כיום, באים אלינו בתרעומת על כך שאנו מבקשים תנאים נוספים. בכל תיק הכנ"ר ורשות ניירות ערך מוערבים. הכנ"ר בודק את הדו"חות וצריך לתמוך בבקשה". כבוב התהדר בתוצאה אליה הגיע בית המשפט בפרשת בזק, כאשר דרש מהחברה לדון לפני כל אחת מ-6 החלוקות שהיא רוצה לבצע לשבת ולדון האם מצבה מאפשר את החלוקה שנקבעה בעבר.

 


 

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#